"נתיבות לא ממתינה להזדמנויות - היא יוצרת אותן": פסטיבל המוזיקה הבינלאומי מגיע לדרום

"הבחירה להביא אירועים בינלאומיים לנתיבות היא הצהרה: העיר הזו לא ממתינה להזדמנויות - היא יוצרת אותן. זו נתיבות של היום: בטוחה בעצמה, גאה בשורשים, ומרימה מבט רחוק קדימה", אומר ראש עיריית נתיבות יחיאל זוהר. המשפט הזה מתמצת במידה רבה את הרוח החדשה שמניעה את העיר בשנים האחרונות רוח של עשייה, של יוזמה ושל אמונה עמוקה בכוחם של תרבות, חינוך וקהילה לעצב מציאות.

במשך שנים נתפסה נתיבות כעיר פריפריאלית, רחוקה מהמוקדים התרבותיים של ישראל. אבל בעשור האחרון, וביתר שאת מאז תחילת העשור הנוכחי, העיר הזו עוברת מהפכה של ממש. מה שהחל כתהליך פיתוח עירוני הפך בהדרגה לסיפור על זהות, על קהילה ועל אמביציה. "את התנופה בעיר מובילות המשפחות", אומרת אלונה שפר - מנכ״לית הסכם הגג של נתיבות. "זוגות צעירים שבוחרים בנתיבות כבית – לא כפשרה, אלא מתוך אמונה בעתיד שנבנה כאן. הבחירה הזו ניכרת בכל תחומי החיים: בשכונות החדשות שצומחות מתוך תכנון קהילתי, בחינוך המדעי והיצירתי שמעניק לילדים הזדמנויות רחבות, בתרבות בינלאומית שנפתחת אל העיר, בשירותי בריאות מתקדמים, בתשתיות התחבורה שמחברות אותנו למרכז ולדרום, ובפיתוח נדל"ן ששומר על איכות החיים".

מאחורי ההצהרות האלה עומדת מציאות מוחשית מאוד. נתיבות, שגדלה בקצב מהיר ומונה כבר כ-60 אלף תושבים, משקיעה הון אנושי ומקצועי בחינוך, במוסדות תרבות ובתשתיות קהילתיות. העיר משנה את פני השטח שלה – אבל לא פחות מכך, היא משנה את האופן שבו היא נתפסת. "שינוי התדמית הוא תהליך ארוך שהמשמעות שלו היא השקעה אדירה של משאבים בחינוך, בתשתיות עירוניות וחברתיות", אומרת שפר. "תדמית היא פועל יוצא של איכות המותג עצמו – ולכן ככל שההשקעות בעיר ובתושביה עולות, כך משתפרת גם התדמית. בסופו של דבר, התושבים הם השגרירים הכי טובים שלנו".

אחת הדרכים הבולטות שבהן נתיבות בונה את עצמה מחדש היא דרך התרבות. העיר כבר לא מסתפקת באירועים מקומיים, אלא מביאה אליה אמנים, תזמורות ופסטיבלים בינלאומיים שמעניקים לתושבים גישה ישירה לאיכות אמנותית ברמה עולמית. פסטיבל המוזיקה הבינלאומי "מוזי" (MUZI) הוא דוגמה מושלמת לכך. אחרי הפסקה של שנתיים, הפסטיבל חוזר השנה לנגב המערבי – בנתיבות, בבאר שבע וביישובים נוספים – תחת הכותרת "עם הפנים לדרום". האירוע ייערך בין ה־23 ל־26 בנובמבר, והוא פרויקט של ארגון "מוזיקה אימפקט", בראשותו של המנהל האמנותי גל אלתרוביץ'. הארגון פועל מתוך תפיסה שמוזיקה יכולה לייצר אימפקט חברתי אמיתי – לחבר בין אנשים, לפתוח אופקים, ולהפוך תרבות נגישה לכולם, גם מחוץ לגבולות המרכז.

האירוע המרכזי של הפסטיבל יתקיים במשכן לאמנויות הבמה בנתיבות תחת הכותרת "נתיבים מוזיקליים". על במה אחת ייפגשו כל אמני הפסטיבל – בהם נגן הויולה הבינלאומי אדריאן לה מרקה, נגנית החליל גילי שוורצמן, ויוצרים נוספים מצרפת, גרמניה, ארצות הברית ומדינות ברית המועצות לשעבר – לצד נגני הקונסרבטוריון העירוני של נתיבות. ביחד הם יבצעו יצירות של מוצרט, שוברט, בטהובן והיידן, ויחגגו ערב אחד שבו המוזיקה הופכת לשפה משותפת, נטולת גבולות.

שמואל אלבז, מנהל הקונסרבטוריון העירוני בנתיבות, רואה בפסטיבל הזה לא רק אירוע מוזיקלי, אלא ביטוי למהלך עמוק בהרבה. "נתיבות צומחת והופכת בשנים האחרונות לעיר מטרופולין מובילה בנגב המערבי, עיר המשלבת התפתחות מואצת עם חזון תרבותי רחב", הוא אומר. "לצד השקעה גדולה בתשתיות ובחינוך, ישנו דגש מיוחד על תרבות ואמנות לטובת 60 אלף תושבי העיר ויישובי הסביבה. במסגרת זו אנו שואפים להביא לקהל המקומי את הטוב ביותר שבמוזיקה העולמית".

ואכן, הקונסרבטוריון העירוני הפך לאחד ממוקדי התרבות המרכזיים בעיר. אלבז, מנצח תזמורת ומוזיקאי פעיל בפני עצמו, מקפיד לשלב בין מצוינות אמנותית לשורשים קהילתיים. "אני מאמין בכוחה של המוזיקה לפתוח לבבות, לעורר השראה ולחבר בין קהלים – דתיים וחילוניים, צעירים ומבוגרים, ותיקים ועולים – היושבים יחד באולם אחד ונהנים מחוויה אנושית משותפת", הוא מספר. "לראות את האולם מלא בקהל מגוון שמגיב בהתלהבות למוזיקה קלאסית, זה בעיניי מראה מרגש ונדיר".

בשנה שעברה אירח הקונסרבטוריון את זוכי תחרות רובינשטיין העולמית לפסנתר, שצמד מהם ניגן לצד התזמורת הקאמרית הישראלית. האירוע נחל הצלחה גדולה, והקהל המקומי, שלעתים לא נחשף קודם לכן למוזיקה קלאסית, גילה את הקסם שבה. אלבז מספר כי בעקבות כך הוחלט להעמיק את הפעילות המוזיקלית בעיר, ולהביא מופעים ברמה הגבוהה ביותר, מתוך אמונה שגם בפריפריה יש קהל שמסוגל ומעוניין להעריך אמנות איכותית. "אנחנו לפעמים נוטים לחשוב שמוזיקה קלאסית היא עניין של גוש דן בלבד, אבל זו טעות", הוא אומר. "אם לא מביאים את התרבות אל הדרום, איך נדע שיש כאן קהל שאוהב אותה?"

מעבר להופעות עצמן, אלבז רואה ערך חינוכי עמוק בשילוב של תלמידים מהקונסרבטוריון באירועים הבינלאומיים. "אני מקפיד שבכל אירוע כזה ישתתף תלמיד או הרכב מקומי. זו הזדמנות חד־פעמית עבורם לעמוד על במה אחת עם אמנים מהשורה הראשונה בעולם", הוא מסביר. "השנה כתבתי עיבוד ייחודי שיאפשר לשמונה מנגני הקונסרבטוריון לעלות על הבמה ולשיר יחד עם האנסמבל הקאמרי. זה רגע שמעצב את הביטחון העצמי שלהם, נותן להם השראה ומחבר אותם לקהילה בינלאומית של אמנים".

החיבור הזה בין לוקאליות לגלובליות, בין נתיבות הקטנה לנתיבות שמארחת אמנים בינלאומיים, הוא בדיוק המקום שבו מתרחש השינוי. התרבות אינה רק בידור – היא כלי לבניית גשר בין אנשים, דרך לחיזוק תחושת השייכות והגאווה המקומית. "הערך המוסף של אירועי תרבות בינלאומיים ברמה גבוהה הוא עצום", אומרת אלונה שפר. "הם מסמנים את הכיוון אליו נתיבות צועדת – מרכז כלכלי, תרבותי וחינוכי לאזור כולו".

ואכן, כאשר מסתכלים על נתיבות של השנים האחרונות, אפשר לזהות מגמה עקבית: השקעה בתרבות לצד תכנון עירוני מושכל, חיזוק מערכות החינוך לצד טיפוח זהות מקומית. ראש העיר וצוות ההנהגה העירונית רואים בתרבות לא מותרות אלא חלק בלתי נפרד מהתפתחותה של עיר. קונצרטים לתלמידים, אירועי קהילה, שיתופי פעולה עם תזמורות מהארץ ומהעולם – כל אלה הופכים את המוזיקה לשפה שמדברת אל כולם.

הפסטיבל הקרוב הוא סמל לכל זה. ערב אחד שבו בימת המשכן בנתיבות תהפוך למוקד עלייה לרגל של קהל מכל הדרום – צעירים ומבוגרים, חילונים ודתיים, חובבי מוזיקה ותושבים סקרנים שיגיעו לטעום מהחוויה. "פסטיבל MUZI הוא הזדמנות להציג בפני אורחים שיגיעו מכל רחבי הארץ את פניה היפות של נתיבות – עיר חיה, פתוחה, תרבותית וגאה", אומר אלבז. "זו הזדמנות לראות איך עיר אחת מצליחה להפוך את המוזיקה לשפה של חיבור, תקווה ועתיד".

בין הצלילים של מוצרט לבטהובן, בין הקהל המקומי לאורחים מהעולם, תעמוד נתיבות – לא כעיר שוליים, אלא כעיר שמאמינה בעצמה ובכוחה של התרבות לעצב את דרכה. אחרי הכול, כמו שאומר אלבז, "המוזיקה מרפאה, מחברת, ומזכירה לנו שכולנו שומעים את אותו הלב פועם".