כל הדרך מהאקדמיה לאקזיט: כך הפכו מיזמים סטודנטיאליים לחברות ששוות מיליונים

מה משותף ל-Spot ופייבוקס? לצד העובדה שמדובר בחברות עסקיות מצליחות ומוכרות מאוד, "בית הגידול" של שתיהן הוא המכללה למינהל. לאורך השנים, מאז הקמתה, הובילה המכללה למינהל גישה חדשנית ויוצאת דופן בנוף האקדמי הישראלי. גישה המבוססת על יצירה של מגוון הזדמנויות עבור הסטודנטים והסטודנטיות לצבירת ניסיון מקצועי, פיתוח חשיבה יזמית, ויצירה של מסגרות שונות המאפשרות להם להתנסות בקידום פרויקטים יזמיים.

ואכן, הגישה הזו גם נושאת פרי. קשה למצוא מישהו שחי בישראל שלא מכיר ולא השתמש בשירותיה של חברת פייבוקס (Paybox). הרעיון להקמת החברה, שהחלה דרכה כאפליקציה לתשלומים חברתיים, עלה כחלק מפרויקט גמר במסגרת החממה היזמית של הפקולטה למנהל עסקים של המכללה, שם למדו שלושה מתוך ארבעת היזמים של החברה.

עוד דוגמה לסיפור הצלחה שנולד במכללה למינהל היא חברת Spot. את החברה הקים עמירם שחר, בוגר המוסד, כחלק מפרויקט הגמר במסגרת לימודיו בפקולטה למדעי המחשב של המכללה. החברה, הפועלת בתחום אבטחת תשתיות ענן, נמכרה בהמשך, לפי פרסומים בתקשורת, לתאגיד הענק NetApp בעסקה שדווח כי שוויה כ-450 מיליון דולר, ושחר המשיך למיזם מוצלח נוסף בשם Upwind.

מיזם טכנולוגי מוצלח נוסף שצמח במסגרת המכללה הוא Oly – מיזם שפיתחה קבוצת סטודנטים בתוכנית התואר שני בעיצוב חדשנות ויזמות של המכללה, המאפשר למשתמשים לבצע אימוני יוגה יעילים מבלי לצאת מהבית. האפליקציה מאפשרת אימון יוגה מכוון למטרות של כל מתעמל.ת, כאשר באמצעות שימוש במצלמת הטלפון וכלי AI היא מנתחת את תנוחות המתאמנ.ת ונותנת לו.ה הנחיות שמאפשרות לדייק את האימון.

מיזמים בעלי השפעה חברתית

לא רק מיזמים טכנולוגיים "טהורים" צומחים במכללה. כגוף שמיישם מעורבות חברתית במגוון דרכים, אין זה מפתיע שבמסגרת המכללה למינהל צומחים לא מעט מיזמים שמטרתם שיפור איכות החיים של קבוצות אוכלוסייה שונות. אחד מהם הוא - "אופטיזם". המיזם פותח במסגרת תוכנית התואר שני בעיצוב חדשנות ויזמות, על ידי רויטל כץ אלרון, אם לילד בעל אוטיזם, שרצתה לייצר פלטפורמה שתסייע למשפחות עם ילדים בעלי אוטיזם. הפלטפורמה מציעה מגוון שירותים: החל מליווי אישי להורים, הרצאות, רשימה של אנשי מקצוע בתחום, דרך פעילויות להגברת המודעות הציבורית, ועד פעילויות שונות כמו סדנאות יוגה, חופשות כתיבה ועוד. מיזם נוסף בעל אימפקט חברתי הוא Relyon, אותו מובילה לי שריר, בוגרת התואר השני במנהל עסקים של המכללה. המיזם נוצר בהאקתון על שם מיכל סלה ז"ל בו השתתפה שריר. מטרת ההאקתון היא פיתוח טכנולוגיות ומוצרים שיסייעו לנשים הסובלות מאלימות. Reylon היא פלטפורמה שמאפשרת להזעיק עזרה בזמן אמת באמצעות הקול או חיוויים אחרים, ויועדה לסייע לאנשים הנמצאים במצב של מצוקה, בין השאר – נשים הסובלות מאלימות.

המיזמים המוצלחים האלו, ורבים נוספים, צמחו במסגרת אקדמית שמייצרת חשיבה חדשנית ויזמית. בפקולטות השונות מקבלים הסטודנטים והסטודנטיות מגוון רחב של כלים המאפשרים להם להוביל תהליכים יזמיים ולפתח חשיבה חדשנית וביקורתית, כלים פרקטים המלמדים כיצד לבנות תוכנית עסקית, כיצד להתכונן למצגת ועוד. לצד זאת, המכללה מייצרת באופן אקטיבי מסגרות המאפשרות לסטודנטים לפרוח ולפתח רעיונות חדשים כמו אקסלרטורים, האקתונים, פרויקט גמר ועוד.

היכולת של המכללה לשלב בין ידע תאורטי, מיומנויות פרקטיות וסביבה תומכת, מעניקה לסטודנטים כלים אמיתיים להוביל שינוי בעולם העסקי והחברתי, ומייצרת בוגרים מצטיינים וקהילה יזמית פעילה, שממשיכה להניע תהליכים משמעותיים במשק הישראלי והבינלאומי גם שנים לאחר סיום הלימודים.

*שמות החברות המוזכרות בכתבה מובאים לצורכי תיאור בלבד, ואין בהם כדי לרמוז על קשר עסקי או המלצה מצד מערכת האתר.