מהפכת הסוכרת 2026: ניתן להאריך חיים בעשור – למה זה לא מגיע לכולם?

בוועידת הבריאות שנערכה באחרונה, העלה פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה האקדמית למניעת השמנה וסוכרת, סוגיה בוערת שאינה תמיד זוכה לבמה: הקשר הישיר בין המצב החברתי-כלכלי והמיקום הגאוגרפי לבין סיכויי ההחלמה של חולי הסוכרת בישראל. "בעוד שהרפואה המודרנית כבר יודעת להציע טיפולים פורצי דרך, הנגישות אליהם אינה שוויונית. התחלואה והתמותה בבאר שבע, בצפון, בלוד ובירושלים הן כפולות מאשר בתל אביב", התריע פרופ' רז.

לדבריו, למרות שקיימת חרדה גדולה ממחלת הסוכרת, הציבור חייב להבין שאפשר "להבריא" את הגוף אם משתמשים בטיפולים באופן עקבי ורציף כבר בשלבים המוקדמים. המכשול העיקרי כיום הוא כלכלי: "טיפולים שהוכחו כיעילים אינם נגישים עבור כולם, מה שמשאיר אוכלוסיות שלמות מאחור. ברגע שתהיה הנגשה מלאה נעשה מהפך אמיתי - לא רק גופני אלא גם רגשי", אמר.

הסימנים השקטים שאסור להתעלם מהם

סוכרת היא מחלה שמתחילה לפגוע בגוף הרבה לפני שמרגישים סימפטומים כלשהם. ד"ר עידית דותן, מנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה במרכז הרפואי שמיר, מסבירה כי במצב של סוכרת גלויה יופיעו סימנים כמו השתנה מרובה, צימאון, ירידה לא מתוכננת במשקל, חולשה ורעב גדול .אולם, היא מדגישה כי המטרה היא לזהות את המחלה הרבה קודם. לפני שמתחילים הסימפטומים.

"מטופלים עם השמנת יתר חייבים לעקוב אחר רמות הסוכר בצום ואחרי ערך ההמוגלובין מסוכר לפחות פעם בשנה, החל מגיל 35", אמרה ד"ר דותן והזהירה מפני המצב שבו אנשים מגלים את המחלה רק כשכבר נגרמו סיבוכים: "מישהו שעבר התקף לב, או שהכליה או הראייה שלו מידרדרות, ובאשפוז מגלים שיש לו סוכרת". לכן הכי חשוב בסוכרת הוא כאמור האבחון המוקדם והטיפול הרציף. מה שיאפשר טיפול מותאם, מהר ככל שניתן, כדי יהיה להשיג איזון ובמקרים מסויימים גם להביא לריפוי.

הקשר הקטלני בין סוכרת ללב

אחד המסרים המרכזיים של הפאנל היה שהתפיסה הישנה של סוכרת כ"סוכר גבוה" בלבד כבר אינה רלוונטית. פרופ' מיכל לאופר, קרדיולוגית בכירה ומנהלת שירות אי ספיקת לב, הציגה גישה ברורה: "אותי כקרדיולוגית פחות מעניין לראות מספר יפה בבדיקות הדם של הסוכר, אלא למנוע את הסיבוכים המשמעותיים ביותר, ומחלות לב הן הסיבוך המשמעותי ביותר".

פרופ' לאופר חשפה נתון מדאיג ולפיו כמעט כל מי שיש לו סוכרת נמצא בסיכון גבוה להתקף לב. היא המליצה על אבחון מוקדם באמצעות בדיקות הדמיה מתקדמות כמו אקו-לב, א.ק.ג או צנתור וירטואלי (CT) לב למטופלים עם השמנה, לחץ דם גבוה וכולסטרול גבוה.

פרופ' רז הוסיף כי הסכנה טמונה בשקיעת שומנים באיברים: שקיעה בלב עלולה להוביל לאי-ספיקת לב ותמותה מוקדמת, בעוד שקיעה בכליות, בכבד ובראות עלולה לגרום לסרטן ולדום נשימה בשינה.

המהפכה התרופתית: לא רק איזון סוכר

עד לעשור האחרון, התרופות לסוכרת לא הצליחו למנוע מחלות לב. כיום, המצב שונה לחלוטין. ד"ר עידית דותן פירטה את שתי הקבוצות העיקריות שמשנות את התמונה:. בקבוצה הראשונה ישנם כדורים הגורמים להפרשת גלוקוז בשתן. הם מפחיתים התקפי לב, שבץ מוחי ותמותה, ומשמרים את תפקוד הכליות והכבד. (מדובר במעכבי SGLT2).

בקבוצה השניה יש טיפולים (זריקות של פעם בשבוע או כדורים) המספקים "איזון מדהים" ומפחיתים טרשת עורקים ותחלואה נלווית. (מדובר באגוניסטים ל-GLP-1 ) אלה זריקות, למרות שהיום יש גם כדורים, שבן אדם יכול לתת לעצמו בבית פעם אחת בשבוע. זה לא כואב, ומעבר לאיזון מדהים של רמות הסוכר, התרופות האלה מפחיתות טרשת עורקים, התקפי לב, שבץ מוחי, כבד שומני, מצב הכליות, תמותה. היום, טיפולים בסוכרת ובהשמנה מטפלים לא רק בבעיה עצמה - אלא גם בכל התחלואה הנלווית״.

"אני אוהבת לתת את שני הטיפולים ביחד", ציינה ד"ר דותן, "הם עובדות בדרכים שונות ויש להן אפקט משלים. ״האידיאל היום הוא לתת אפילו שלוש תרופות ביחד, הן יכולות להגן בצורה משמעותית על כל המערכות״. פרופ׳ לאופר הוסיפה: ״לפי ההנחיות האירופאיות והאמריקאיות, חולי סוכרת עם רקע קרדיאלי צריכים לקבל תרופות בלי קשר לרמות הסוכר - ולכן אנחנו רואים שלאט לאט עלות התרופות יורדת״.

להרוויח עשור של בריאות

"האגודה האמריקאית לסוכרת מוציאה בכל שנה ספרון שאומר מה צריך לעשות כדי למנוע ולטפל בסוכרת, ועל מה היא חוזרת כל הזמן? שמירה על אורח חיים בריא - כלומר פעילות גופנית ותזונה נכונה. אבל את זה אנחנו יודעים כבר חמישים שנה. הבעיה היא שרק ורק בודדים מצליחים להתמיד בכך. לכן התרופות שמיכל דיברה עליהן חשובות כל כך - הן יכולות לעשות מהפך דרמטי. בשלבים הראשונים של המחלה, הן יכולות להביא את המטופל לרמת סוכר נורמלית - ולמעשה להבריא אותו באופן מיידי ולשמור אותו בריא במשך שנים רבות".

"יש לזה משמעות ענקית", מסכם פרופ' רז, "אם דוחים את המחלה בעשר שנים, בעצם מונעים את הסיבוכים הקשים ושומרים על המטופל בריא במשך שנים רבות", וזאת בהנחה שהמטופל ממשיך בטיפול באופן עקבי. כעת, ההחלטה עוברת לידי מקבלי ההחלטות במשרדי הבריאות והאוצר, כדי להבטיח שהקידמה הזו תגיע לכל אזרח, ללא קשר למקום מגוריו.