הסרטון הוויראלי שיכול להציל חיים: שבוע הבטיחות של רכבת ישראל יוצא לדרך

שבוע הבטיחות של רכבת ישראל מתקיים השנה בהיקף רחב במיוחד, מתוך מטרה להדגיש מחדש את החשיבות העצומה של התנהגות בטוחה, הן בקרב עובדי הרכבת והן בקרב הציבור. זו מערכת המשרתת מדי יום מאות אלפי נוסעים ומתנהלת על גבי תשתית מורכבת של מסילות, חשמול, תחנות ומפגשי כביש־מסילה. “רכבת ישראל היא ארגון תפעולי גדול מאוד,” מסביר יוסי שמחון, סמנכ"ל בטיחות, ביטחון ואיכות הסביבה ברכבת ישראל. “אנחנו מסיעים כשש מאות רכבות נוסעים וכחמישים רכבות משא ביום. בממוצע עוברים אצלנו כשלוש מאות אלף נוסעים מדי יום. זו כמות אדירה שמחייבת הקפדה על סטנדרטים גבוהים – בטיחותיים, תפעוליים וסביבתיים.”

שמחון מספר כי לשבוע הבטיחות יש שתי מטרות מרכזיות: “המטרה הראשונה היא חיזוק הבטיחות בקרב עובדי השטח, האנשים שעובדים ליד המסילות, במוסכים, בתחנות ובאתרים שבהם יש חומרים מסוכנים ושגרת עבודה אינטנסיבית. המטרה השנייה היא לחבר את אנשי המטה – מנהלי תקציבים, פרויקטים, תכנון ומשאבי אנוש – למה שקורה באמת בשטח. חלקם עובדים שנים במשרדים ומעולם לא ראו מקרוב איך נראה מתחם תפעולי. השבוע הזה משנה את זה.” לדבריו, השנה הוחלט לראשונה לשלב גם את תחום איכות הסביבה במסגרת השבוע. “באתרי עבודה של הרכבת קיימים לא רק סיכונים בטיחותיים, אלא גם סביבתיים – דלקים, שפכים, כבלי חשמל, תשתיות. הכול יושב יחד, ואי אפשר להפריד בין הדברים. לכן החלטנו ששבוע הבטיחות יכלול גם התייחסות להיבטים סביבתיים".

הסרטון הוויראלי של מואמן ג'אבר שהפך לכלי הסברה לאומי

כאן נכנס לתמונה הסרטון הויראלי של הטיקטוקר האהוב מואמן ג’אבר, שהפך לאחד המרכיבים הבולטים של השבוע. “הציגו לנו כמה יוצרים,” מספר שמחון. “כשנחשפתי לג’אבר מיד ראיתי שזה מתאים. הוא עובד נכון. הוא קליט, מצחיק, מדבר בשתי השפות – וזה מאפשר לנו לפנות לקהלים נוספים. לא הכרתי אותו לפני כן, אבל כשהבנו את ההשפעה שלו בטיקטוק, היה ברור שזה מה שיכול לגרום לאנשים לעצור ולחשוב.”

הסרטון, שנוצר בשיתוף עם חטיבת הבטיחות, מדבר ישירות אל הנהג הישראלי ומראה לו בצורה הומוריסטית למה אסור להתעלם מהמחסום או מהפעמון. “המטרה היא להגביר מודעות,” אומר שמחון. “רוב התאונות מתרחשות בגלל חוסר זהירות של נהגים. הסרטון מדבר אליהם בשפה שלהם. זו דרך נוספת להשפיע.”

במקביל לפעילות הארגונית, רכבת ישראל פועלת להגברת המודעות בקרב הציבור – במיוחד בכל הנוגע להתנהלות נכונה בתחנות ובמפגשי כביש־מסילה. מדי שנה מתועדים אירועים שבהם נהגים או הולכי רגל מתעלמים מהוראות הרמזור, מהפס הצהוב או מהמחסומים. שמחון מסביר כי “במפגשים, האחריות המלאה היא על הנהג. חייבים להאט, לעצור לפני המחסום, לחכות שהרמזור יפסיק להבהב ושהמחסום יעלה לגמרי. אי־ציות לכללים האלה יכול להוביל לאירועים קשים. חשוב להבין שרכבת מתקרבת מהר הרבה יותר ממה שנדמה, והיא שקטה יחסית. אנשים לפעמים לא מבינים את זה.”

במסגרת השבוע, מנהלים ועובדי מטה מגיעים למתחמים ברחבי הארץ ועוברים סיור מקיף שמציג להם את תשתיות המסילה, מתקני החשמול, האזורים הטכניים והפעילות היומיומית שמייצרת את השירות הציבורי. אחד הרגעים המשמעותיים הוא הכניסה ל"חדר חושך" – מרחב ייעודי שבו נחווים בתנאי הדמיה מצבי סיכון. “פיתחנו חדר מיוחד שמבוסס על צילומים מקוריים, הקלטות ותסריטי אירוע,” מסביר שמחון. “המשתתפים חווים את הסכנה לא דרך מצגת, אלא דרך תחושה. זה משנה גישה, זה מטמיע אחריות.”

הכללים שמצילים חיים: מה באמת קורה בתחנות ובמפגשי מסילה-כביש

אבל הוויראליות היא רק מעטפת. בפועל, רכבת ישראל מפעילה מערך בטיחות טכנולוגי מתוחכם, הכולל מצלמות אונליין המשדרות ללא הפסקה מכל 49 המפגשים בארץ. “הכול מחובר למוקד הבטיחות שלנו, שהוא מרכז שליטה שפועל 24/7,” מסביר שמחון. “כשאנחנו מזהים רכב פורץ מחסום או תקוע על המסילה, המוקד מתקשר ישירות לנהג הרכבת באמצעות מערכת קשר פנימית. המערכת הזאת כבר מנעה לא מעט תאונות. זו לא טכנולוגיה תיאורטית – זה עובד.”

הבטיחות מתחילה בשטח - אבל ממשיכה אצל כל אחד מאיתנו

שמחון מדגיש כי “נהגים חייבים להבין שהמפגש אינו מקום לעצירות, סיבובים או ניסיונות ‘להספיק’. אם יש תור – מחכים. לא נכנסים למפגש בלי יכולת לפנות אותו.” עבור רכבים גבוהים קיימים כללים מיוחדים הנוגעים לחשמול ולגובה העומס, עקב סכנת מגע עם תילי המתח. דו־גלגליים צריכים לעבור את המסילה באיטיות, שכן הגלגלים עלולים להחליק על פסי המתכת.

המודעות, אומר שמחון, טובה – אבל לא מושלמת. “יש אנשים שחוצים קווים צהובים, יש כאלה שעושים שטויות. אבל אלה מקרים קיצוניים. רוב הציבור מתנהג באחריות. אנחנו פועלים כל הזמן להגביר את המודעות, וזה חלק מהתפקיד שלנו.” הדיילים, הפקחים והמאבטחים מסיירים בתחנות ובקרונות ומוודאים שהנוסעים פועלים לפי הכללים, לא מעשנים, לא נוגעים בתשתיות, ולא מביאים פריטים מסוכנים.

בסופו של דבר, כל המסרים – הסרטון, חדר החושך, הסדנאות, ההסברה בתחנות – מתכנסים לאותה נקודה: הבטיחות אינה תיאוריה. היא פעולה יומיומית של כל אחד מאיתנו. רכבת ישראל מפעילה מערכת ענקית כדי לשמור על הציבור, אבל האחריות לא מסתיימת שם. היא ממשיכה אצל הנהג שמתקרב למפגש, אצל הנוסע שממתין מאחורי הפס הצהוב ואצל ההורה שמסביר לילד שלא משחקים ליד מסילה.