גם אזהרת הרמטכ"ל לא השפיעה: רה"מ שוב נעדר, הקואליציה הצליחה להעביר את חוק הקפאת מעצרי עריקים חרדים

חילי טרופר הגיב לגילוי הנאות של חברי הכנסת החרדים: "הנה הגילוי הנאות שלי: בני ובנות המשפחה שלי, שאני כל כך גאה שהם משרתים את המדינה, אבל כתוצאה מהחוקים האלה ישרתו הרבה יותר".

הוא הוסיף: "שתי הבנות שלי - אחת ביחידה מיוחדת ואחת משרתת כלוחמת. שני בני הזוג שלהם - שניהם ביחידות מיוחדות, אחד עכשיו בתוך לבנון. האחים שלי - אחד מהם מג"ד, האחר אבא וסבא שממשיך לשרת. הגיסים שלי, ועוד למעלה מ-20 אחיינים ובני דודים שלי, שכולם כבר שנתיים ושמונה חודשים כמעט לא בבית. כל האנשים האלה ישרתו ויסתכנו הרבה יותר בגלל הפטור שמעניקה למשתמטים ממשלת ישראל. זה הגילוי הנאות שלי".

אחרי שהצביעה נגד החוק לביטול מעצרי העריקים, חברת הכנסת שרן השכל התפטרה מתפקידה כסגנית שר החוץ.

חבר הכנסת, שהודיע על עזיבת הליכוד, תקף את אישור חוק הקפאת המעצרים: "יריקה בפרצוף".

גם חבר הכנסת יולי אדלשטיין, שהודיע שלא יתמודד בפריימריז של הליכוד, הגיב.

יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי: "היום, בסיעתא דשמיא, אישרנו את החוק להפסקת מעצרי לומדי התורה. היום הכנסת אומרת בקול ברור ליועמ"שית המודחת: די לרדיפה. די לשנאה כלפי לומדי התורה. מי היה מאמין שבמדינת היהודים יתייחסו לבני הישיבות, לשבט לוי היקר של עם ישראל, כאל עבריינים? את העוול הזה התחלנו היום לתקן".

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הגיב לאישור חוק ביטול מעצרי העריקים: "איזה רגע שפל ואנטי ציוני. ברגעיה האחרונים, הממשלה היוצאת פשוט בזה לחיילים, למשפחות שלהם ולציבור המשרת. בנינו נמצאים בלבנון ברגעים אלו ונלחמים. המילואימניקים קורסים תחת מאות ימי מילואים, אבל תרימו את הראש. בקרוב נחליף את הממשלה הזו, נבטל את כל חוק ההשתמטות, נעביר את חוק המשרתים וביחד נתקן את כל מה שנהרס".

נבו כץ, יועץ ראש הממשלה, התחנן בפני יו"ר הכנסת אמיר אוחנה לעלות לנהל את הדיון הצבעה על הקפאת המעצרים, והוא סירב. "אני לא מבין למה אתה לא עולה לנהל את המליאה?", שאל כץ. אוחנה השיב: "זה מה שהוחלט".

חברי הכנסת החרדים מיהדות התורה וש"ס הגישו לדרישת הייעוץ המשפטי גילוי נאות: לכולם יש ילדים או נכדים שייהנו מחוק הפטור.

השר קרעי לחברת הכנסת מירב בן ארי: "את יודעת מה זה אישה קטלנית? זה לא עלינו ולא על אף אחד, אישה שהתאלמנה משני בעלים. לשלישי כבר אומרים 'תיזהר'. ח"כית בן ארי, את הרגת את 'כולנו' ו'יש עתיד' - ועכשיו את בדרך להרוג את בנט. מאחל לו שיכניס אותך טוב טוב לרשימה, שתהרגי גם את המפלגה הזאת".

רגע לפני ההצבעה על חוק הקפאת מעצר העריקים חברי כנסת בליכוד קיבלו הודעה מיו"ר ישראל ביתנו חבר הכנסת אביגדור ליברמן: "אין לך מה להפסיד. ארבע שנים עזרת לנתניהו לשרוד, עכשיו תעזור לצה"ל".

בין חברי הכנסת, אלי דלל, אלי רביבו, ששון גואטה, משה סעדה, חנוך מילביצקי, צגה מלקו, אושר שקלים, משה פסל.

השר שלמה קרעי תקף במליאה את המתנגדים לחוק זה ולחוק יסוד לימוד תורה: "מה חשבתם לעצמכם? מה תספרו לנכדים ולילדים שלכם? 'אנחנו שונאי תורה, מתכחשים למורשת שלנו, חושבים שלימוד תורה זה לא חשוב? אנחנו לא מבינים שלימוד תורה זה מה ששמר והגן על עם ישראל בכל הדורות? לא הבנו את זה? בשביל לצאת ולהסית נגד החרדים עמדנו כאן במליאה והרמנו יד בתורת משה?'"

הקבינט אישר לפני כחודש תקצוב 1.3 מיליארד שקלים להקמה ופיתוח של 34 יישובים חדשים ביו"ש - בהצעת מחליטים שהגישו השרים סמוטריץ' וסטרוק.

מוקדם יותר דיווחנו כי שר האוצר התקפל לדרישת החרדים, ויתמוך בחוק החסינות.

הדיון על חוק העריקים התחדש במליאה הבוקר בשעה 9:00. מאז הוא נמשך, וההצבעה הסופית עליו, בקריאה שנייה ושלישית, צפויה בשעות הקרובות. N12 מעביר בשידור ישיר את הנאומים וההצבעות במליאת הכנסת בנגן הווידיאו שלמעלה.

במהלך הדיון על החוק, חה"כ נעמה לזימי פרצה בבכי כשהתייחסה לעצירת קידום החוק שיאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את ביתם בהנחה. על דוכן הנואמים פנתה ליו"ר התורן חה"כ מישל בוסקילה: "אתה יודע איפה גדלנו, מישל, אני רואה גם אותך דומע. תעשו משהו אחד טוב".

יו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' שהודיע שהוא לא מתכוון לתמוך בחוק הפטור ממעצרים לחרדים, התקפל וכעת מתכוון לתמוך בחוק. ההחלטה של סמוטריץ התקבלה אחרי התלבטות ארוכה ומגעים עם החרדים לאורך הלילה.

סמוטריץ' לכאורה הצליח "לסחוט" שני חוקים, האחד של השרה אורית סטרוק שעוסק בהתיישבות בנגב, ויקל על הקמת מועצות. החוק השני, חוק נתוני האשראי שמוחק רישום אשראי (במקום שלוש שנים לשנה אחת), אך כאמור, חזר בו מהבטחתו שלא לתמוך בחוקי ההשתמטות.

בשל חשש של החרדים לחילול שבת, החוק החשוב בנושא יעילות התחבורה הציבורית, "רפורמת התחבורה" ירדה מסדר היום של הכנסת. כחלק מהרפורמה שאושרה בוועדת הכלכלה לקראת אישור סופי במליאה, הוצע לקחת סמכויות של משרד התחבורה ולבזר אותן בידי הרשויות המקומיות.

הדבר נועד לאפשר לכל רשות מקומית להתאים עבורה את התחבורה הציבורית לפי צורכי האוכלוסייה המקומית. כחלק מהרפורמה, מועצות "חילוניות" יוכלו להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, ועל רקע זה התנגדות החרדים. מדובר ברפורמה משמעותית שאמורה הייתה להקל על תופעת הפקקים שרק מחמירה.

הייעוץ המשפטי של הכנסת התריע הלילה כי התקיים דיון לא חוקי בוועדת הכספים בנושא העברות תקציביות. בין השאר נטען כי הוכללו שינויים וחריגות בתקציב שאושר, בלי בחינה משפטית ובניגוד לנהלים. לפי הייעוץ המשפטי בוצעה הפרה מכוונת בנוהל הוועדה בידי היו"ר חה"כ מילביצקי.

"ההפרה פוגעת פעם אחר פעם ביכולת ההשתתפות של חברי הוועדה, ביכולתם ללמוד את ההעברות התקציביות ולהתעמק בהן, וביכולת הייעוץ המשפטי להתייחס אליהן, מובילה לפגישה משמעותית בעבודת הוועדה, בתקינות ההליכים בה ובשקיפות המחויבת כלפי הציבור".

בין ההעברות התקציביות שאושרו:

• 3.8 מיליון שקל כסף קואליציוני לפיתוח מנהיגות מורשת
• 24.5 מיליון שקל לתמיכה בפעילות עמותות העוסקות בשימור אתרים
• 11.6 מיליון שקל לתמיכה בפיתוח תשתיות עמותות העוסקות בשימור אתרים
• 5.4 מיליון שקל לפרויקטים בתחום הנחלת המורשת ברשויות מקומיות

הוועדה לקידום החוק להחלשת התקשורת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק החלשת התקשורת (שידורים) לאחר הסרתו של סעיף היישומון מהצעת החוק המקורית ובתום הצבעה על יותר מ-400 הסתייגויות.

חברי האופוזיציה הביעו ביקורת על הסרת סעיפים מהצעת החוק, בטענה ששר התקשורת שלמה קרעי תיאר את היישומון כבשורה צרכנית". לפי התיקונים להצעה, המדינה לא תפעיל את יישומון השידורים החינמי המתוכנן. במקביל הוחלט כי מערך עידן+ ימשיך לפעול, ועלות תפעולו בסך 25 מיליון שקלים תנוכה ישירות מתקציב תאגיד השידור הציבורי, וזה בנוסף לקיצוץ של 25 מיליון שקלים נוספים מתקציב התאגיד לטובת הקמת מועצה חדשה שתחליף את מועצת הרשות השנייה שצפויה להיסגר.

בנוסף אושר תיקון שמחיל את חובת העברת השידורים רק על הערוצים הוותיקים שכבר כפופים לחובה זו כיום, ומותיר ערוצים מסחריים אחרים במערך ללא חובה דומה. בעקבות הסרת היישומון מהצעת החוק "שידורי ספורט בעלי חשיבות ציבורית" ישודרו בערוצים שמשודרים בעידן+.

היועץ המשפטי לוועדה עו"ד פנחס גרוט הבהיר בדיון: "הצבענו על כמה קשיים משפטיים לאורך הדרך, וגם בשלב האחרון של החזרת החוק לשולחן הוועדה טענו שצריך לתת לסעיפים שעלו אתמול זמן לדיון מהותי. דנו ברוב הדברים. אנחנו סבורים שהיינו הוגנים עם כל חלקי סיעות הבית, למרות הטענות נגדנו משני צידי המתרס".

אחרי אישור חוק יסוד לימוד תורה, התכנסה הלילה (בין שני לשלישי) ועדת החוץ והביטחון ואישרה את הארכת שירות החובה ל-32 חודשים לקריאה שנייה ושלישית. לפי הצעת החוק, במקום שקיצור השירות ל-30 חודשים יחול על מי שהתגייס ביולי 2024 ועתיד להשתחרר בינואר 2027, הוא יחול על מתגייסי יוני 2029, שעתידים להשתחרר בינואר 2032.

בדיוני הוועדה הבהיר צה"ל כי הארכת השירות ל-32 חודשים לא מספיקה בצל הצרכים המבצעיים, וכי הוא זקוק להארכת השירות ל-36 חודשים (3 שנים). רח"ט תומכ"א, תא"ל שי טייב, אמר בדיון: "המערך הסדיר מגיע לקצה היכולת שלו, וגם מערך המילואים, עלול להגיע מעבר לכך. בחלק מהיחידות הוא אף עלול לקרוס, בוודאי אם תהיה הפחתה נוספת בשירות החובה שתאלץ אותנו להפעיל עוד יותר אנשי מילואים. המשמעות של חזרה ל-30 חודשי שירות קשה מאוד. אם הדבר הזה יקרה, תהיה ירידה מיידית של אלפי לוחמים".

מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר: "צריך לשים לרגע בצד את המחלוקת על גיוס החרדים, משום שמדובר בפגיעה מיידית בצה"ל". בנוסף, ההצעה קובעת כי יינתן תגמול על חודשי השירות הנוספים, וככל שמועד השחרור קרוב יותר כך התגמול יהיה גבוה יותר.