מרוץ נגד הזמן: שורת החוקים שהקואליציה תעביר בשבוע האחרון שנותר לה

הכנסת נכנסת לישורת האחרונה שלה, ורגע לפני פיזור הכנסת - הקואליציה תנסה "לנקות שולחן" ולהעביר שורה של חוקים שנויים במחלוקת. החקיקה מתאפשרת בזכות הדיל שהושג בין ראש הממשלה נתניהו לראשי המפלגות החרדיות.

לפי הסיכום בין הצדדים, הקואליציה תאשר את החוקים החשובים לחרדים - ובראשם חוק יסוד לימוד תורה וחוק העריקים, ובתמורה יקודמו גם החוקים להחלשת תפקיד היועמ"ש וחוק התקשורת. החרדים דורשים ששני החוקים שלהם יוצבו בראש סדר החקיקה. החוק הראשון בדיל - חוק יסוד לימוד תורה, צפוי להיות מאושר היום (שני) בקריאה שניה ושלישית וייכנס לספר החוקים.

החוק הראשון שיאושר במסגרת הדיל - חוק יסוד לימוד תורה. הוא צפוי לעבור היום בקריאה שנייה ושלישית וייכנס לספר החוקים. הדיון עליו במליאה כבר החל בשעה 12:00.

חוק יסוד לימוד תורה

• מה מטרת החוק? הצעת החוק נועדה להגדיר את לימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל. על פי המסתמן, החרדים הסכימו לפשרה שתאפשר את אישור החוק במתכונת "רזה", כך שרק הסעיף הראשון וההצהרתי שלו יישאר.

• הפרטים: מדובר באחד מחוקי "הדגל" של המפלגות החרדיות, שרוצות להביא הישג - גם עם סמלי - לציבור הבוחרים המאוכזב שלהם. בעקבות ה"ריכוך" והלחץ שהפעיל נתניהו על החרדים, החוק יאושר בלי הסעיף השני, לפיו "מטרתו של חוק יסוד זה הכרה בלימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל כדי ליצור מאזני צדק אל מול ערכי יסוד אחרים במדינה".

• עמדת הייעוץ המשפטי: המשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי הבהירה בוועדת הכנסת שמחיקת סעיף 2 לא תביא לשינוי של ממש במציאות המשפטית אחרי אישור החוק - שעשוי להביא למצב שבו תלמידי ישיבות יקבלו הטבות כשל לוחמים. "אתם רוצים לתת לבית המשפט כלי שלא היה לו קודם", אמרה. "המחיקה של סעיף 2 לא משנה דבר".

• התגובות במערכת הפוליטית: ח"כ משה גפני בירך על האישור בוועדה ומסר: "מדינת היהודים מחזירה את כבוד התורה ולומדיה למקומה הראוי", וכך גם יתר חברי הכנסת החרדים. באופוזיציה תקפו בחריפות אחרי אישור החוק בקריאה ראשונה. בנט הגיב: "אות הקלון על חברי הכנסת האומללים שתמכו בזה - יישאר לנצח". איזנקוט: "הניסיון להפוך את ההשתמטות לחוק יסוד הוא פגיעה ישירה בעמוד השדרה הלאומי שלנו".

החוק להקפאת מעצר עריקים:

• מה מטרת החוק?

  הצעת החוק קובעת הסדר מיוחד של הקפאת הליכי מעצר וסנקציות פליליות עבור תלמידי ישיבות המוגדרים כ"תורתם אומנותם". לפי הנוסח שאושר בוועדה, מרגע אישור החוק ועד ל-90 יום לא יינקטו הליכי מעצר.

• הפרטים: על פי הנוסח שאושר בוועדת החוץ והביטחון לקריאה שנייה ושלישית, הוראת השעה תהיה בתוקף עד ה-30 בנובמבר 2026, ותחול על עריקים שהם תלמידים הלומדים בהיקף שעות ספציפי -(45 שעות בשבוע בישיבה או 40 בכולל).

• עמדת הייעוץ המשפטי: היועצים המשפטיים התריעו כי בפועל מדובר במתן חסינות מסנקציות לקבוצה מסוימת, בעוד שסנקציות אלו נותרות על כנן כלפי שאר הציבור. יועמ"שית הכנסת שגית אפיק הזהירה את חברי הכנסת כי "אין במצוקת הזמן בכדי לאפשר הליך לא תקין של חקיקה".

• התגובות במערכת הפוליטית: באופוזיציה הביעו זעם לאחר שהחוק אושר בוועדה, וטענו כי הממשלה "מפרידה בין דם לדם" ו"יורקת ב"פרצוף הלוחמים". גם כמה מחברי הקואליציה צפויים להתנגד במליאה לחקיקה.

החוק להחלשת תפקיד היועמ"ש

• מה מטרת החוק? מטרת החוק היא להחליש את סמכויות הייעוץ המשפטי לממשלה, תוך ניסיון להשלים חלקים מהמהלך לפני פיזור הכנסת, ואחרים לגנוז לעת עתה בגלל סד הזמנים הקצר.

• הפרטים: הנוסח המעודכן מאפשר לממשלה לקבל ייצוג נפרד בבג"ץ, לדחות חוות דעת של הייעוץ המשפטי ולפעול בניגוד להן. הוא מגביר את סמכויות הפיקוח של שר המשפטים על היועץ המשפטי. המהלך נתפס כצעד שיעניק לממשלה חופש פעולה רחב יותר מול הייעוץ המקצועי.

• עמדת הייעוץ המשפטי: היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שהצעת החוק תכרסם בתפקידה, התנגדה אליו נחרצות. לטענתה, "הכינוי חוק 'פיצול' הוא מטעה. אין זה פיצול אלא ריסוק". לדבריה, החוק הזה יהפוך את שומרי הסף ואת האמונים על אכיפת הדין במדינת ישראל ל"כאלה התלויים בדרג הפוליטי".

החוק להחלשת התקשורת

• מה מטרת החוק? מטרת רפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי היא לבצע שינוי מקיף ומורכב בשוק התקשורת, משימה שקרעי הודה בגלוי כי הוטלה עליו על ידי ראש הממשלה נתניהו. בפועל החוק מעניק הטבות כלכליות משמעותיות לבעלי הון, בעלי גופי תקשורת, המקורבים לממשלה.

• הפרטים: פרטי החוק כוללים אסדרה חדשה של שידורי החדשות והקשרים המסחריים בשוק, כאשר לצורך קידומו המהיר הוקמה ועדה מיוחדת בכנסת שהפקיעה סמכויות מוועדת הכלכלה. החוק קודם בהליך מזורז ביותר, תוך ניסיונות לדלג על שלבי ניסוח משפטיים מקובלים.

• הצד שלו: לפי גרסת קרעי, מדובר ברפורמה מקצועית הכרחית, והוא דחה את הביקורת נגדו בטענה שגורמי המקצוע נוקטים "עמדת שמאל" ואף קרא לפיטוריה של היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק.

• התנגדות הייעוץ המשפטי וגורמי המקצוע: כל גורמי המקצוע והמשפט התייצבו נגד החוק. היועמ"שית הזהירה כי הוא מסכן את התקשורת החופשית, רשות האסדרה קבעה כי נפלו בו פגמים מהותיים, והייעוץ המשפטי לכנסת הגדיר את המהלך כתקדים מסוכן ופגם היורד לשורש הליך החקיקה. הצוות המשפטי של ועדת התקשורת המלווה את הדיונים אף הצהיר כי הוא אינו יכול לסמוך את ידיו על נוסח החוק בשל החורים והפגמים הרבים שנפלו בו בהליך החקיקה הדורסני, המובל בלוח זמנים דחוק ובאופן שעשוי להוביל לפסילתו בבג"ץ.

רפורמת הכשרות

• מה מטרת החוק? הצעת החוק מבקשת לבטל את התחרות בשוק הכשרות שנפתחה בעבר, ולהחזיר את השליטה הבלעדית לרבנות הראשית.

• הפרטים: מי שמקדם את הרפורמה הוא שר המשפטים יריב לוין בכובעו כשר לשירותי דת. במסגרתה, אלפי משגיחי כשרות צפויים לעבור להיות מועסקים על ידי המועצות הדתיות במקום על ידי בעלי העסקים עצמם. היא למעשה תבטל את הרפורמה של השר לשעבר מתן כהנא שפתחה את השוק לתחרות. כל רבני הערים יוכפפו לרבנות הראשית, ואלפי משגיחי כשרות שהועסקו על ידי בעלי עסקים - יועסקו בידי רשויות כשרות מקומיות.

• החשש - וההתנגדות: על פי המתנגדים, החקיקה עלולה להוביל לעלות תקציבית של עשרות מיליוני שקלים בשל העסקת המשגיחים, והעלאת יוקר מוצרי המזון ובשל כך גידול ביוקר המחיה.

חוק הרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה

• מה מטרת החוק? הצעת החוק לאפשר הפרדה מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה, ולהרחיב אותה מעבר למצב כיום.

• הפרטים: לפי החוק החדש, שאותו מובילה חה"כ לימור סון הר מלך, ניתן יהיה להפריד בין נשים לגברים לא רק בכיתות אלא גם במרחבים ציבוריים ובהם קפיטריות, מעבדות וספריות. המהלך מבטל את החלטת בג"ץ, שקבעה כי אין לקיים לימודים בהפרדה מגדרית במסגרת תארים מתקדמים.

• ההתנגדות: ההצבעה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החינוך לוותה בטונים צורמים, כשמיד לאחר אישור החוק פרצה מהומה במקום וחלק מהנוכחים קראו "בושה" לעבר חברי הקואליציה. חלק מחברי האופוזיציה מחו: "הממשלה ממשיכה להוביל את ישראל למקומות חשוכים, תוך פגיעה מכוונת בזכויות נשים.