הדיל עם החרדים: בסביבת רה"מ שוקלים לקיים את הבחירות במועדן

החדשות בקצרה:

• בסביבת רה"מ שוקלים לקיים את הבחירות במועדן ולא ב-20.10.
• הסיבה: ניסיון להשלים את הדיל עם החרדים שכולל אישור שורת חוקים.
• כ"ץ דורש דיון דחוף בהקפאת ההליכים הפליליים לבני ישיבות, ביסמוט הודיע שיתקיים השבוע.
• נתניהו טען כי לומדי תורה נעצרו בישיבות, טענה שאינה נכונה.
• ועדת הכנסת דנה בחוק יסוד ללימוד תורה. חה"כ אילוז מהליכוד: "הקואליציה שאני חבר בה יורקת בפרצוף של הציבור שאנחנו אמורים לייצג".

בניסיון להשלים את הדיל עם החרדים ולאשר את חבילת החוקים שהם דורשים, בסביבת רה"מ בנימין נתניהו שוקלים לקיים את הבחירות במועדן (ב-27 באוקטובר) או סמוך לכך, ולא ב-20 באוקטובר כפי שהסתמן עד כה, כך דיווחנו היום (ראשון) בצ'אט הכתבים.

בנוסף, לאחר שהממשלה ביקשה לאשר הוראת שעה להקפאת הליכים פליליים לתלמידי ישיבות, שר הביטחון ישראל כ"ץ שלח מכתב ליו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט ובו ביקש לקבוע "דיון דחוף בוועדה". בתגובה, ביסמוט הודיע כי יכנס את הוועדה השבוע.

"יש לכלול בהוראת השעה את הסעיפים המגדירים מיהו תלמיד ישיבה שתורתו אומנותו, מהם התנאים לעמידה בסעיפי הקפאת האכיפה הפלילית ורשימת הישיבות, פיקוד ואכיפה אפקטיביים על בחורי הישיבה", כתב כ"ץ במכתבו, וטען כי יש "להבטיח את המשך האכיפה הפלילית על משתמטים מהציבור החרדי שאינם לומדים בישיבות". למכתבו של שר הביטחון כ"ץ ליו"ר הוועדה ביסמוט.

במקביל למכתבו של כ"ץ, ועדת הכנסת דנה בחוק יסוד: לימוד תורה, וחה"כ יואב בן צור מש"ס ביקר עצורים בכלא 10. יו"ר דגל התורה חה"כ משה גפני, אמר עם הצגת החוק בוועדה: "בכל ההיסטוריה של העם היהודי, לימוד התורה הוא ששמר עלינו. הגיעה העת, גם אם באיחור רב, שבמדינת ישראל, כמדינה יהודית, לימוד התורה יקבל את מעמדו הראוי ויוכר כערך עליון".

חה"כ דן אילוז מהליכוד אמר בדיון על הצעת חוק יסוד: לימוד תורה בוועדת הכנסת: "יש לנו בליכוד דרך וערכים וזה מה שאנחנו צריכים לקדם. הקואליציה שאני חבר בה כרגע הולכת לעשות משהו שהוא לא רק יריקה בפרצוף של מי שאנחנו אמורים לייצג, אלא גם חילול השם אמיתי. היעד של החוק הזה הוא לאפשר המשך מתן הטבות למי שאינו מתגייס בטענה שהוא לומד תורה. זו ההגדרה הכמעט מילולית של הפיכת התורה לקרדום לחפור בו. הגדרה כמעט מילולית לחילול השם, ואנחנו מקדמים את זה".

"מי שרוצה לקדם מדיניות ימין אמיתית לא יוכל לעשות את זה בקואליציה של מפלגות שכל המטרה שלהן למנוע שילוב של החרדים", אמר אילוז. "אי אפשר לקדם מדיניות ימנית בקואליציה כזו. אני קורא להקים ממשלה ימנית לאומית ליברלית בבחירות הבאות, ולעשות את זה מתוך קואליציה ציונית שתדאג לשילוב חרדים. חוק הגיוס היה יכול לגייס אם היו מכניסים בו שינויים הכרחיים שיהפכו אותו מ'פייק חוק' לחוק אמיתי. הייתי מצביע בעד, אבל לא הייתה הסכמה להכניס שינויים שיהפכו את החוק הזה לאמיתי".

בהודעת חה"כ בן צור נמסר: "חה"כ בן צור הגיע לביקור בכלא 10 לחזק ולרומם את רוחם של בחורי הישיבות העצורים בכלא הצבאי בעוון לימוד תורה. במהלך הביקור, חה"כ בן צור שוחח עם בחורי הישיבות העצורים, ועדכן אותם על המאמצים הכבירים לשחרורם, וכן על קידום המהלכים הפרלמנטריים שאותם מוביל יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי, להפסקת המעצרים בהוראת שעה והסדרת מעמדם של לומדי התורה בחוק".

כאמור, מכתבו של כ"ץ מגיע אחרי שרה"מ בנימין נתניהו טען במסיבת עיתונאים אמש שהמשטרה עוצרת לומדי תורה בתוך הישיבות, טענה לא נכונה - המשטרה לא עצרה לומדי תורה בישיבות. על רקע הפגנות החרדים האחרונות, אמר נתניהו כי מעצרים של בני הישיבות גורמים דווקא לירידה בגיוס.

"אם הייתי אומר לך שבמדינה באירופה המשטרה לוקחת תלמידי ישיבות לכלא היית מזדעזע", אמר נתניהו, וקרא להפסיק את מדיניות המעצרים. אולם טען רה"מ: "לגבי מי שלא לומדים תורה, כן צריכות להיות סנקציות ואפשר להפעיל עליהם את כל המשקל של החוק".

בנוסף, מזכיר הממשלה עוה"ד יוסי פוקס שלח אמש מכתב ליו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ובו קרא להקפיא "הליכים פליליים ללומדי תורה". לדברי פוקס, יש לקדם את ביטול המעצרים לחרדים, כפי שרה"מ התחייב למפלגות החרדיות.

במכתבו כתב פוקס כי המעצרים ייפסקו בהוראת שעה למשך 3 חודשים - לתקופת הבחירות, ורק על חרדים שלומדים בישיבות "יחד עם פיקוח אפקטיבי". בשלב זה לא ברור איך הפיקוח יתבצע, ובעקבות המכתב חיכו בקואליציה למכתב של שר הביטחון בנושא (שנשלח היום) ולדיונים בוועדה לקראת הבאת החוק לאישור בקריאות השנייה והשלישית.

למרות טענות למעצרים רבים של עריקים חרדים שנמנעו מהגעה ללשכת הגיוס, ולמרות עתירות שהוגשו בנושא, צה"ל לא פרסם נתונים בנושא. עם זאת, נציג צה"ל אמר בדיון של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בחודש שעבר כי נכון לאותו היום הייתה עלייה בגיוס חרדים מאז שהחלה המלחמה.

"לפני המלחמה המספרים עמדו על ממוצע של 700 מתגייסים", אמר אז נציג צה"ל תא"ל שי טייב. "מתחילת המלחמה טיפסנו, בשנה הראשונה, לכ-2,200, על פי הערכות משרד החינוך, ולאחר מכן עלינו לכ-2,800. אנחנו נמצאים עכשיו ממש לקראת סיום שנת הגיוס שמסתיימת ב־30 ביוני. הספירה הסופית תתבצע לאחר סיום השנה, בהתאם לשיטת הספירה הנהוגה, אבל אני יכול לומר שכבר במחצית הראשונה של השנה, ספרנו כ־1,860 מתגייסים. כלומר, הקצב ממשיך לעלות".

עם זאת ציין תא"ל טייב כי היו אז 32,000 משתמטים, ויותר מ-50,000 עם צווי 12. על פי ההערכות הצבא, "בקרוב יהיו 90,000 משתמטים", אמר אז בדיון. בנוסף התייחס טייב לכך שמספרי המתגייסים עולים "גם משום שלסנקציות יש השפעה". לדבריו, "חלק לא מבוטל מהאנשים מגיעים כי הם רוצים להסדיר את המעמד שלהם, או לאחר שנעצרו והבינו שאין להם ברירה אלא להתגייס".