החוק להקפאת מעצרי עריקים אושר בוועדה, הייעוץ המשפטי הזהיר: "מעניק חסינות מסנקציות פליליות"

החדשות בקצרה

• ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק מעצר העריקים.
• הייעוץ המשפטי של הוועדה התריע מההשלכות של הצעת החוק אם היא תאושר.
• בחוות הדעת מזהירים: "הצעת החוק יכולה להוות את הבסיס לחוק גיוס עתידי, כמעין 'מיני חוק גיוס'".
• הצעת החוק - חלק מהדיל של נתניהו עם החרדים, כשמועד פיזור הכנסת הוא בעוד ימים בודדים.

ועדת החוץ והביטחון אישרה היום (ראשון) לקריאה שנייה ושלישית את חוק מעצר העריכים, הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26, שילוב תלמידי ישיבות). שמונה חברי כנסת תמכו בהצעה לעומת שבעה שהתנגדו. על פי הצעת החוק, "מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה ייקבע בהוראת שעה הסדר מיוחד להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם". תוקפה של הוראת השעה עד 30 בנובמבר 2026.

פרטי ההצעה

"מי שיוגדר תלמיד ישיבה הוא מי שלומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל - מ־40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה המקובלות בישיבות, שקבע שר הביטחון. שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין פרק זה, בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות".

"ישיבה תיכלל ברשימת הישיבות אם מנהל הישיבה או מי שהוסמך לכך מטעמו הצהיר כי מתקיימים בה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל מ-40 שעות בשבוע. שר הביטחון יקבע את אמות המידה לתנאים להסרת ישיבה מרשימת הישיבות באישור ועדת חוץ וביטחון".

עוד לפני האישור הזהיר הייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון מההשלכות של ההצעה, ופרסם הבוקר חוות דעת: "מעניק חסינות מסנקציות פליליות לתלמידי הישיבות בשל אי-מילוי חובת התייצבות, בעוד שסנקציות אלה נותרות בעינן כלפי הציבור הכללי". בנוסף לחוק המעצרים תדון הוועדה בהארכת השירות של חיילים ל-32 חודשים.

לפי נוסח הצעת החוק, מאישורו ועד ל-90 יום לא יינקטו הליכי מעצר. על בסיס הצהרה - ייפסקו הליכים פליליים ומעצרי עריקים של תלמידי ישיבות עריקים שלומדים 45-40 שעות בשבוע. מדובר בשבוע מכריע של הדיל בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למפלגות החרדיות, כאשר המועד לפיזור הכנסת הוא ביום חמישי.

במקביל, במסגרת דיון ב"נושא חדש" בחוק, ומאחר שסעיף מטרת החוק שונה והושמטו ממנו המשרתים וצמצום אי השוויון, דנו בו בוועדת הכנסת. יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק, התייחסה לחוק הקפאת ההליכים לעריקים ואמרה: "זה הסדר שלם, אחר, שהוא בגדר הליך לא תקין".

"שינוי כזה שהוא כל כך מסיבי, הוא שינוי מאוד מאוד בעייתי מבחינת תקינות ההליך", המשיכה עו"ד אפיק. "הוא לא צולח גם את המבחנים להליך תקין. אילו הוועדה הייתה שוקלת להכניס, למשל, גם את הסנקציות ודברים נוספים שנמצאים מחוץ להסדר כרגע, פיקוח ברמה שהיא באמת יעילה, ייתכן שיהיה יותר התכתבות עם מטרות הצעת החוק, אבל אני מבינה שהסתיימו הדיונים וזה לא קרה". לחצו לקריאת חוות הדעת המשפטית המלאה

חה"כ ינון אזולאי מש"ס אמר לייעוץ המשפטי של הכנסת בדיון: "צר לי שאתם באותה העמדה עם הייעוץ המשפטי לממשלה, במקום להגן עלינו חברי הכנסת". היועמ"שית שגית אפיק השיבה: "אי אפשר להגן על הליך לא תקין". מירי פרנקל שור, יועמ"שית ועדת החוץ והביטחון הוסיפה: "אנחנו תמכנו במתווה היעדים בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה".

סיקור N12

• לו"ז בליץ החקיקה מסתבך | החוקים והדילים
• "חוקי בושה": ביקורת קשה על הממשלה בצה"ל
• נתניהו בנה על הדיל ולא לקח בחשבון דבר אחד | פרשנות

הפיקוח? יתחיל רק בעוד שלושה חדשים

בחוות הדעת נכתב: "בהצעת החוק בנוסחה הנוכחי בוטלו מנגנונים מרכזיים הקשורים לפיקוח על הוראות אלו - כך למשל בוטל מנגנון העיצום הכספי וההגבלות על ראש ישיבה או מי מצוות רבני הישיבה שנתגלה כי הצהירו על תצהיר שקר. לעמדתנו, הסרת מנגנונים אלה מצטרפת להיעדרם של מנגנונים אפקטיביים של פיקוח הנעדרים מהצעת החוק בנוסחה הנוכחי", נכתב.

הייעוץ המשפטי של הוועדה התריע מחקיקת ההסדר שנשען על מערכת בקרה חלקית: "הביקורת הראשונה צפויה להיערך רק בחלוף תקופת 'בין הזמנים', קרי רק בחלוף שלושה חודשים. משמעות הדבר היא שמנגנון הפיקוח יפעל הלכה למעשה במשך חודש וחצי בלבד, כאשר ההסדר עצמו אמור להיות בתוקף ארבעה וחצי חודשים בלבד".

האזהרה מ"מיני חוק גיוס"

בייעוץ המשפטי מתריעים מהחשש מהצעת החוק: "יכולה להוות את הבסיס לחוק גיוס עתידי כמעין 'מיני חוק גיוס' שנועד לתת מענה בפועל לשאלת מעמדם של בני הישיבות - הן בטווח המיידי והן בראייה צופה פני עתיד. תכלית זו עולה בבירור גם מנוסח סעיף המטרה בו הרכיב היחיד שעוגן בסעיף המטרה הוא חשיבות לימוד התורה והוא זה המשמש כבסיס והצדקה להקפאת המעצרים של תלמידי הישיבות".

בנוסף, בחוות הדעת נכתב כי הצעת החוק מחילה את המנגנון גם על מלש"בים עתידיים שלא יתייצבו בעתיד לבדיקת כושר או לשירות ביטחון.