השיחה המתוחה וההבנות הסותרות: מאחורי המשבר בין ישראל לבריטניה | דיווח
הפער בין הצדדים סביב קידום הבנייה ב-E1 הפך לחלק מעימות מדיני רחב יותר, שהגיע החודש לשיא עם הסנקציות הבריטיות וצעדי הנגד של ישראל


החדשות בקצרה
- לפי ה"ניו יורק טיימס", שר החוץ גדעון סער ושר החוץ הבריטי אד מיליבנד קיימו בחודש שעבר שיחה מתוחה שעסקה בבנייה ב-E1.
- בדיווח נטען שהבריטים הבינו מסער שישראל לא תפרסם מכרזים באזור לפני הבחירות.
- שבוע לאחר מכן פורסמו מכרזים לכ-1,200 יחידות דיור. בלונדון ראו בכך נסיגה מההבנות.
- במשרד החוץ דחו את הידיעה שפורסמה בעיתון האמריקני והבהירו: סער אמר רק שלא יהיה "שינוי בשטח עצמו" לפני הבחירות.
ארבעה שבועות לפני שבריטניה הכריזה על שורת צעדים נגד ההתנחלויות, התקיימה שיחת טלפון מתוחה בין שר החוץ הבריטי אד מיליבנד לעמיתו הישראלי גדעון סער. לפי דיווח שפורסם היום (שבת) ב"ניו יורק טיימס", השיחה התקיימה ב-11 באוגוסט ועסקה בתוכנית הבנייה באזור E1. אלא שבישראל ובבריטניה פירשו באופן שונה את הדברים שנאמרו בה.

שלושה גורמים שמעורים בפרטי השיחה אמרו לעיתון כי בכירים בריטים סיימו את השיחה בהבנה שסער אותת באופן ברור שישראל לא תפתח את המכרזים לבנייה ב-E1 לפני הבחירות בישראל. אלא ששבוע בלבד לאחר מכן פרסמה הממשלה מכרזים לכ-1,200 יחידות דיור באזור – המאפשרים לחברות בנייה להגיש הצעות. מבחינת הגורמים הבריטים, המהלך עמד בניגוד למה שהובן מדבריו של שר החוץ הישראלי.
במשרד החוץ דחו את הגרסה הבריטית. לפי תגובת המשרד ל"טיימס", סער אמר לעמיתיו רק שלא יהיה "שינוי בשטח עצמו ב-E1" לפני הבחירות. עוד טענו במשרד כי פרסום המכרזים הוא "שום דבר חדש", מאחר שהתוכנית כבר קיבלה אישור לפני יותר משנה. לשכתו של מיליבנד סירבה להתייחס לפרטי השיחה, ומשרד החוץ הבריטי הסתפק בחזרה על עמדתו שלפיה הרחבת הבנייה ביהודה ושומרון מעמידה "בסיכון משמעותי את ההתקדמות לעבר פתרון שתי המדינות".

המחלוקת סביב אותה שיחה היא רק חלק מההידרדרות ביחסים בין ירושלים ללונדון. לפי ה"טיימס", המכרזים לא היו הגורם היחיד שהוביל לסנקציות: מיליבנד נכנס לתפקיד שר החוץ ביולי בממשלתו של ראש הממשלה החדש אנדי ברנהאם, וכמעט מיד החל לעבוד על מדיניות חדשה כלפי ישראל, שכללה גם צעדים אפשריים נגד ההתנחלויות. עוד לפני שנכנס לתפקיד התחייב ברנהאם לשינוי משמעותי במדיניות כלפי ישראל לעומת קודמו קיר סטרמר.
ב-8 בספטמבר הציג מיליבנד בפרלמנט את המדיניות החדשה. הוא האשים מתנחלים ישראלים ב"טיהור אתני", הכריז על איסור סחר עם ההתנחלויות, קבע כי עמדתה של בריטניה היא "שהכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים אינו חוקי". בדבריו התייחס במפורש גם לשטח E1, שאותו הגדיר "קו אדום ותיק של הקהילה הבין-לאומית", והוסיף: "זו הסיבה שראינו תגובה כה נרחבת מצד בעלות בריתנו".
סער תקף בחריפות את המהלכים הבריטיים וטען כי לישראל יש זכויות ביהודה ושומרון. "לא חזרנו לארצנו אחרי 2,000 שנה רק כדי לאבד אותה תחת לחץ של ג'יהאדיסטים, איסלאמיסטים, אנטישמים, אנשי שמאל קיצוני ו-Woke", אמר שר החוץ. "לא רק שתיכשלו בניסיון לפגוע בנו, אתם תפגעו בעצמכם ובהשפעה שלכם". לאחר הודעת מיליבנד אמר סער כי ישראל תגיב בין היתר בסגירת הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים ובהרחקת כמה דיפלומטים בריטים שעוסקים בעניינים פלסטיניים.

גם ראש האופוזיציה יאיר לפיד מתח ביקורת על המהלך הבריטי וטען כי הוא "יחזק קולות קיצוניים בישראל" דווקא לקראת הבחירות. "ברור לכולם שזו החלטה שמונעת מפוליטיקה פנימית", אמר לפיד, וטען כי הממשלה הבריטית משתמשת ב"מתקפה צינית על ישראל כדי לרצות בוחרים מאוכזבים".
במרכז העימות נמצא שטח E1 – שבין ירושלים למעלה אדומים. במשך עשרות שנים התוכניות לבנייה בו לא קודמו על רקע לחץ בין-לאומי וחשש שבנייה באזור תקשה על הקמת מדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי. בנייה במקום תחבר את ירושלים למעלה אדומים ותעמיק את ההפרדה בין צפון יהודה ושומרון לדרומם. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבהיר בעבר כי התוכנית "קוברת את רעיון המדינה הפלסטינית".
לפי ה"ניו יורק טיימס", כל שלב נוסף בקידום התוכנית מקשה על האפשרות להפוך אותה. המועד האחרון להגשת הצעות במכרז לכ-1,200 יחידות הדיור הוא 19 באוקטובר, תשעה ימים לפני הבחירות. החודש הודיעה הממשלה גם כי ב-25 באוקטובר ייפתח מכרז לכ-2,100 יחידות דיור נוספות באזור.