ברוב של 62 תומכים מול 48 מתנגדים: אושר חוק עונש מוות למחבלים

חוק עונש מוות למחבלים אושר היום (שני) במליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. החוק, שעבר בין היתר בתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, אושר כשבוע בלבד אחרי שנבחן ואושר בידי הוועדה לביטחון לאומי. ישראל ביתנו מהאופוזיציה הצביעה בעד הצעת החוק, יהדות התורה מהקואליציה התנגדה. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מיוזמי החוק, בירך: "אנחנו עושים היסטוריה". אישור החוק הוא לא ססוף פסוק, וכפוף לביקורת שיפוטית של בגץ.

ראש האופוזיציה יאיר לפיד הודיע כי הוא מתנגד להצעת החוק, והסביר כי "מה שמונח פה על שולחן הכנסת, הוא לא חוק. זה תרגיל מעוות ביחסי ציבור, שמשתמש בציניות בכאב המוצדק ובזעם המוצדק של אזרחי ישראל בשביל לעשות סיבוב פוליטי".

לפיד ציין כי החוק המוצע לא כולל את מחבלי הנוח'בה מ-7 באוקטובר, והבהיר כי "החוק הזה לא יוביל לאף הוצאה להורג. לא בעזה, לא ביהודה ושומרון, לא של מחבלים ולא של אף אחד אחר. הוא כתוב בכוונה תחילה בלי מסננים ובלי איזונים, למטרה אחת בלבד: כדי לוודא שיפסלו אותו". הוא הוסיף כי "אני מתנגד לחוק הספציפי הזה, מפני שהחוק הזה הוא כניעה לחמאס. החוק הזה הוא חלומו של החמאס. החוק הזה הוא מה שרצה החמאס כשהוא פלש לישראל ב-7 באוקטובר".

החוק קובע כי מחבל שגרם בכוונה למותו של אדם במסגרת מעשה טרור – דינו מוות. לפי הצעת החוק, מדובר בעונש חובה, ללא דרישת הכרעה פה-אחד של הרכב השופטים. בנוסף, החוק קובע כי עונש המוות יבוצע בתלייה על ידי שירות בתי הסוהר, וכי ביצוע גזר הדין ייעשה בהתאם להוראות החוק ובפרק זמן מוגדר של עד 90 יום. כמו כן נקבע בהצעת החוק כי אין אפשרות לחנינה.

הסיבות שבגללן עלול בג"ץ לפסול את החוק

על פי ההצעה, עונש המוות יהיה חובה במקרים מסוימים, ולפי ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, תהיה בעיה חוקתית. "אין דבר כזה בשום מקום בעולם הדמוקרטי שעונש מוות הוא חובה, ותמיד חייב להיות שיקול דעת לבית המשפט או לתביעה בבקשת העונש", אמר ד"ר פוקס בשיחה עם N12. "זה מסוג הדברים שבתי משפט נוטים לפסול, שכן, אין עונש כזה במדינות דמוקרטיות שיש בהן עונש מוות (כמו בארה"ב), ואפילו לא קיים בישראל בעונש מוות לנאצים (שם זה עונש מקסימלי, אך לא חובה)".

בין היתר, ציין ד"ר פוקס כי הצעת החוק מכוונת, לפי המסמך שפרסם חה"כ פוגל, רק כלפי טרוריסטים נגד יהודים. לדבריו של פוקס, הסעיף לא יוכל לעמוד בביקורת משפטית בשל עניין ההפליה, ובמיוחד בהקשר של עבירה פלילית עם עונש מוות.

האגודה לזכויות האזרח כבר עתרה לבג"ץ נגד החוק בטענה כי "עונש המוות אינו חוקתי מעיקרו, וזאת בשל הפגיעה האנושה והבלתי הפיכה בזכות לחיים. ההסדרים שקבועים בחוק זה, והעובדה שנוסח כך שיחול על פלסטינים בלבד, מעצימים את אי-החוקיות ואי-החוקתיות שבעונש המוות".

גם חה"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) הודיע כי בכוונתו לעתור לבג"ץ נגד החוק: "מדובר בחוק שהוא חרפה, חוק לא מוסרי, שעומד בסתירה לערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולהוראות הדין הבינלאומי שישראל קיבלה על עצמה. אסור לאפשר להוראות החוק הזה להיוותר בספר החוקים של מדינת ישראל".

הקשיים שעומדים בדרך

עו"ד עידו בן יצחק, יועמ"ש הוועדה לביטחון לאומי: "לאורך כל הדרך אמרנו שאנחנו לא מביעים עמדה בשאלה הערכית האם נכון או לא להטיל עונש מוות. עונש מוות הוא עונש בלתי הפיך ולכן צריך להיות זהירים בביצוע שלו ובמתן גזר הדין. לגבי ההסדר שנקבע ביהודה ושומרון, הוועדה בתחילה רצתה להגדיר את עונש המוות כעונש חובה, אך בסופו של תהליך ניתן שיקול הדעת לתת עונש מאסר עולם.

קושי נוסף בהצעת החוק הוא שלא ניתן לתת חנינה לאדם שנידון למוות, דבר שמנוגד לאמנה הבינלאומית ועלול להציב קשיים. בנוסף, החקיקה מציינת מספר הבדלים בין המשפט של אזרחי ישראל לבין המשפט ביהודה ושומרון ואנחנו רואים בזה קושי מסוים".

מוקדם יותר, ל-N12 נודע כי גורמים אירופים בכירים מנהלים שיחות קדחתניות עם עמיתיהם בישראל בדרגים הבכירים ביותר במטרה לעצור את החקיקה. "ישראל דוהרת לתהום מוסרי ולא נוכל לעמוד מנגד", אומרים הגורמים. "אין אפילו אפשרות חנינה בחוק שיוצר שתי מערכות משפט שונות - ליהודים ולערבים", הם מאשימים.

בראש הסנקציות שבאירופה שוקלים: ביטול הסכם האסוציאציה או השעיית חלקים ממנו, כדוגמת הסכמי סחר, שיתוף פעולה טכנולוגי-כלכלי-מדעי והשעיית הדיאלוג המדיני. חה"כ מירב בן ארי, ראש המשלחת למועצת אירופה קיבלה את ההודעה על מועצת אירופה.