הסיבות שבג"ץ עלול לפסול בגללן את חוק עונש המוות

הוועדה לביטחון לאומי בראשות חה"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) דנה בחוק עונש מוות למחבלים אתמול, לאחר שזו אושרה בקריאה ראשונה. על פי ההצעה, עונש המוות יהיה חובה במקרים מסוימים, ולפי ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, תהיה בעיה חוקתית.

"אין דבר כזה בשום מקום בעולם הדמוקרטי שעונש מוות הוא חובה, ותמיד חייב להיות שיקול דעת לבית המשפט או לתביעה בבקשת העונש", אמר ד"ר פוקס בשיחה עם N12. "זה מסוג הדברים שבתי משפט נוטים לפסול, שכן, אין עונש כזה במדינות דמוקרטיות שיש בהן עונש מוות (כמו בארה"ב), ואפילו לא קיים בישראל בעונש מוות לנאצים (שם זה עונש מקסימלי, אך לא חובה)".

בנוסף מציין ד"ר פוקס כי הצעת החוק מכוונת, לפי המסמך שפרסם חה"כ פוגל, רק כלפי טרוריסטים נגד יהודים. לדבריו של פוקס, הסעיף לא יוכל לעמוד בביקורת משפטית בשל עניין ההפליה, ובמיוחד בהקשר של עבירה פלילית עם עונש מוות.

בנוסף, ניתן לטעון שאין מספיק ראיות לכך שעונש המוות מרתיע, כך שייתכן שהחוק לא ישיג את התכלית הנדרשת בכלל. בנוסף, עונש מוות הוא בלתי מידתי, אך בית המשפט יכול שלא להיות מושפע מכך ולא יפסול את עצם עונש המוות (כפי שלא פסל עונשי מוות אחרים הקיימים בספר החוקים), אלא יתמקד בפסילת סעיפים הנוגעים להפליה ולעונש חובה.

ד"ר פוקס מציין גם כי מי שמנסה "למכור" את החוק כעונש למחבלים מאירועי 7 באוקטובר "טועה". החוק שמוצע לא יכול לחול על אירועים כאלו, משום שהוא חוק פרוספקטיבי (צופה פני עתיד) ולא רטרואקטיבי.

לגבי הנעשה בשטחי יו"ש, קיימת כבר היום אפשרות לגזור עונש מוות על רצח, אך בפועל לא מבקשים זאת. ההליך הנוכחי דורש הסכמה פה אחד של שלושה שופטים צבאיים, ובין השינויים שמוצעים (דרך הניסיון להקים טריבונל מיוחד) נמצא הצורך בהסכמה פה אחד של שלושה שופטים.

עוד יש מי שמבקש לבטל את האפשרות לבקש המתקה (המקבילה לחנינה) מהמפקד הצבאי (מפקד פיקוד מרכז), ופגיעה בזכות להמתקה היא למעשה פגיעה בפרוצדורה שעלולה לגרום להתערבות בתי משפט.

פוקס מציין שיש להצעה השלכות גם בתחום למשפט הבין-לאומי. בשל המצב ביו"ש, נשאלת השאלה אם לכנסת יש סמכות לחוקק חוק כזה ואם הוא נוגד אמנות בין-לאומיות לשמירת זכויות אדם.

בנוסף מזכיר פוקס את נייר העמדה שכתב בנושא בפברואר 2023, כחצי שנה לפני פרוץ המלחמה, ובו טען כי עונש המוות לא חוקתי ויגרום נזק מדיני כבד. בין השאר מזכיר פוקס שעל פי האמנות הבין-לאומיות אין לשלול בקשה לחנינה מנידונים למוות.

המצב הפוליטי וההליך החקיקתי

החוק אושר בקריאה ראשונה וכעת הוא בדיונים בוועדה לביטחון לאומי לקראת קריאה שנייה ושלישית, וזה מעיד על נחישות לאשר את החוק במהירות. כיום יש רוב מוצק להצעה, שכן, ישראל ביתנו תומכת בחוק, ש"ס לא מתנגדת או נמנעת, והאופוזיציה לא הצליחה לבלום זאת במליאה.

בנוסף, הצעת החוק אושרה כהצעת חוק פרטית ולא כהצעת חוק ממשלתית, ככל הנראה משום שקשה להגיש הצעת ממשלה כאשר היועצת המשפטית לממשלה אינה תומכת בה. ההצעה פרטית מאפשרת מעין "דילוג" על הצורך לעבור דרך משרד המשפטים, ועם אישורה בקריאה ראשונה חל עליה גם דין רציפות שתאפשר גם לכנסת הבאה לדון בו ישירות מהסטטוס הנוכחי של ההצעה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

עמדת גורמי הביטחון