"מסע עם הלב” מתגייס לצו השעה

"פתחון לב" יוצא למסע של אלפי לבבות כדי שאף משפחה לא תישאר רעבה. לתרומת סל מזון היכנסו או חייגו *5068

הם לא יוצאים מהבית. אנחנו כן.

החיים תחת איום תמידי הפכו את ההישרדות למטלה יומיומית. בתוך הכאוס הזה יש מי שלא יכולים אפילו לצאת להביא מזון בסיסי. בזמן שכולנו סופרים אזעקות, אלפי משפחות בישראל סופרות את הפרוסות האחרונות שנותרו בשקית. אלה הקשישים שפוחדים לצאת מהבית בגלל האזעקות, ניצולי שואה שנותרו לבדם עם הזיכרונות והחרדה, משפחות שבתיהן נפגעו ופונו ואימהות שמנהלות את החזית הביתית עם ילדים קטנים בזמן שהבעל במילואים. במציאות שבה הרחוב הפך לאיום, סל המזון שמגיע עד פתח הבית הוא עבורם לא רק סיוע כלכלי, אלא ההוכחה שמישהו רואה, שמישהו דואג, שהעולם בחוץ לא שכח אותם.

מצב החירום שנוגס במעמד הביניים

במציאות הישראלית המדממת של השנתיים האחרונות, חומות ההגנה של המעמד הסוציו-אקונומי התפוררו. המלחמה לא רק הזיזה גבולות, היא יצרה זן חדש וצורב של שקופים: אנשים חזקים, משכילים, עמוד השדרה של החברה הישראלית, שביום אחד מצאו את חייהם נטרפים ללא הכנה.

הסיפור של אתי הוא כזה שנוגע בכל אחד מאיתנו. מנהלת בית ספר לנוער בסיכון, אשת חינוך בעלת תואר שני שהתקבלה ללימודי דוקטורט, ואמא לארבעה ילדים קטנים. אישה חזקה ממעמד הביניים, שבנתה חיים לתפארת והורגלה להיות בצד הנותן. אבל ב-7 באוקטובר, הכול השתנה.
בעלה של אתי גויס למילואים ארוכים, מהם חזר פגוע נפשית. הבית שהיה מבצר הפך לזירת שברים: אשפוז ממושך, בקשת גירושין ופירוק החיים. בבת אחת, המנהלת שהורגלה להיות זו שנותנת מענה לאחרים, מצאה את עצמה לבד בחושך נוראי, מול מקרר ריק.

"פעם הייתה מחשבה שמי שצריך עזרה אלו אנשים שלא עובדים", משתפת אתי בגילוי לב. "אבל במציאות של היום, גם משפחות שחיות ברמת חיים טובה יכולות לקרוס וכשהחיים מתהפכים ואתה בחושך נוראי, אתה פשוט צריך שמישהו ידליק לך פנס".

לא משאירים אף אחד מאחור

עבור אתי, "פתחון לב" הוא הרבה מעבר לסיוע פיזי, הוא אי של יציבות. סלי מזון שבועיים מעניקים לה שקט ותזונה ראויה לילדיה. במקביל, היא זוכה למעטפת רגשית מלאה דרך פרויקט 'להיטיב' הכוללת טיפולים רגשיים ממוקדים לילדים והדרכת הורים מקצועית שמגיעה עד לבית, ומומחי מיצוי זכויות של הארגון המלווים אותה בתהליך הגירושין וזכויותיה ומתכננים יחד איתה את המסלול הכלכלי החדש שלה.
"לדעת שהעולם הרגשי של הילדים שלי מוחזק", אומרת אתי בחיוך של הקלה, "זה נותן לי שלווה. זה מאפשר לי לעמוד על הרגליים, ליישר את הגב ולהמשיך את המסע הזה. ברגע שאתיישר בעזרת השם, אני יודעת שהחיים יחזרו למסלול".

מלחמה בחוץ. רעב בפנים

המלחמה לא עוצרת בחוץ. היא חודרת למבצר הביתי, מפרקת משפחות ומרסקת יציבות כלכלית של שנים. השלכות המלחמה שאנחנו ממשיכים להתמודד איתן כעת, הולידו זינוק חסר תקדים בביקוש לסיוע במזון. ב"פתחון לב" מצביעים על מגמה מדאיגה של עלייה בכ-38% בביקוש לסיוע במזון לעומת אשתקד, כשמשפחות חדשות מצטרפות למעגל העוני לצד אנשים שלא יכולים לצאת מהבית נוכח המצב הביטחוני.

אתי מייצגת אלפי משפחות ישראליות שהמלחמה טרפה את חייהן. אלה האנשים שנמצאים מאחורי הדלתות הסגורות. הם לא עומדים בתור, הם מתביישים לבקש, ומקווים שמישהו יראה אותם. כעת, כשהמצוקה מחריפה והביקוש לסיוע שובר שיאים, השאלה היא כבר לא מי נזקק, אלא מי יגיע אליהם לפני שהדלת תיסגר סופית. התרומה ל"פתחון לב" מאפשרת לארגון להמשיך להיות אותה כתובת יציבה ברגעי קריסה, לבנות ודאות ולסייע למשפחות לשוב למסלול חיים יציב וראוי.

הלב הפועם של המהלך: מחגיגה קהילתית לחמ"ל חירום לאומי

במקום אירועי קהילה פתוחים וחגיגיים, המרלו״ג של "פתחון לב" הפך בן רגע לחמ״ל: משטחים, אריזות ומשאיות שיוצאות בזו אחר זו. מהמרלו"ג יוצאים מדי יום אלפי סלי מזון, שעוברים דרך רשויות מקומיות שקורסות תחת עומס חריג, והחלוקה מתבצעת עד לפתח הדלת.
מה שהיה יוזמה קהילתית הפך לצו השעה: אספקה מיידית של 23,000 סלי מזון בפריסה ארצית למי שלא יכול לצאת מהבית.

במהלך 12 ימי מבצע "עם כלביא", חולקו יותר מ־5,481 ארגזי סיוע ל־57,360 מוטבים ב- 59 רשויות. 839 מתנדבים פעלו בפריסה ארצית ויצרו אימפקט כלכלי של כ־7 מיליון שקלים.
גם הפעם, זו לא יוזמה חגיגית ולא עוד אירוע קהילתי זו שרשרת אספקה מהירה שפועלת בתוך מציאות ביטחונית מורכבת. כשמדינה שלמה דרוכה והרחוב מרגיש מאיים, האחריות האזרחית לא יכולה להישאר בבית.

עכשיו יותר מתמיד

הם לא יעמדו בתור, הם לא יצעקו לעזרה. הם מחכים שמישהו יקיש בדלת ויגיד: "אנחנו כאן". עכשיו, האחריות היא שלנו לדפוק על כל דלת ודלת. ערבות הדדית היא לא סיסמה, היא אמירה ברורה: גם בזמן מלחמה, אף משפחה לא נשארת לבד.


"פתחון לב" יוצא למסע של אלפי לבבות כדי שאף משפחה לא תישאר רעבה. לתרומת סל מזון היכנסו או חייגו *5068