אגורות שמשנות חיים: איך עמותת עיגול לטובה שינתה את הדרך בה אנו תורמים?

"עיגול לטובה" הוא בכלל המצאה בריטית שנוסתה במדינות שונות והפכה לגאווה ישראלית. אם חיפשתם עדות לכך שאנחנו אכפתיים ומלוכדים יותר ממה שנדמה לנו, תשמחו לגלות שרק בישראל היוזמה הזאת עובדת בהיקפים ובעוצמה הזאת והפכה לסוג של שותפות לאומית.

הרעיון פשוט וגאוני: בכל פעם שאנחנו משלמים באשראי בסכום לא עגול, האגורות שמשלימות עד השקל הקרוב הולכות לתרומה – לשם הדוגמא, אם רכשתם מוצר ב 9.80, העסקה תתעגל ל 10 ₪ ותרמתם 20 אגורות. ממוצע התרומה של כל מי שהצטרף לעמותה עומד על 4-5 שקלים בלבד בחודש. כסף קטן שהופך לכסף גדול. מרגע הקמת הפעילות של עיגול לטובה בשנת 2009 ועד היום נאספו קרוב ל-115 מיליון שקלים. האוכלוסייה הקטנה בישראל עם מס' מצומצם של חברות כרטיסי אשראי עזרה בין היתר לכל הקסם הזה לקרות ומתברר שיש לו עוד הרבה לאן להתפתח.

שלומי צדקי, מנכ"ל "עיגול לטובה" מסביר: "כשיוזם הרעיון, אורני פטרושקה, הגיע בתחילת הדרך לבקש את שיתוף הפעולה של חברות האשראי, שכל המערכות יושבות אצלן, הן הרימו את הכפפה ומאז עושות הכל בהתנדבות וללא כל עמלה. בשנה הראשונה היו לנו נרשמים בודדים ואספנו 30 אלף שקל. היום אנחנו גאים מאוד בחצי מיליון 'המעגלים' שלנו שרק בשנה האחרונה תרמו כ 20 מיליון ש"ח. גופים דומים שניסו להרים יוזמה כזאת בחו"ל ראו את ההצלחה של עיגול לטובה וביקשו את עזרתנו בידע ובניסיון".

עד כמה ניתן להרחיב את הפעילות של עיגול לטובה?
"יש לנו עוד הרבה לאן להתרחב. הנתונים מראים שיש 13 מיליון כרטיסי אשראי בישראל. אם 10 אחוז בלבד מאותם כרטיסים יהיו חלק מעיגול לטובה, העמותות יקבלו יותר מ-50 מיליון שקלים בשנה. זה סכום אדיר שיכול לשנות חיים של הרבה אנשים".

השינוי של עיגול לטובה: תרומה מתוכננת ולא מזדמנת
שנת 2022 הייתה שנת צמיחה משמעותית עבור עיגול לטובה, שכנראה ונתקלתם בסרטוני ההסברה שלה בשיתוף אומנים כמו נועה קולר, קרן מור, תום יער ועוד. מס' המעגלים עלה בשנה האחרונה ב-12.5 אחוזים. סך התרומות קפץ ב-15.3 אחוזים לעומת השנה הקודמת. ההצטרפות למעגל התורמים נעשית דרך אתר עיגול לטובה, העמותות השותפות ומגוון אמצעים דיגיטליים.

"הקונספט שבכל קניה אני נותן למען החברה ותורם לעמותה שבחרתי, קיים רק בעיגול לטובה", אומר צדקי. "היופי של עיגול לטובה הוא שילוב נתינה בעשייה יומיומית ושגרתית. מסקרים שעשינו גילינו שהרוב המוחלט של הישראלים תורמים תרומה מזדמנת, כי הם נתקלו בסיפור נוגע ללב, ראו מודעה או כתבה באינטרנט או אפילו קבצן ברחוב. עיגול לטובה הכניסה את התרומה השיטתית והמתוכננת כחלק מתרבות של נתינה".

עמותת עיגול לטובה מקפידה על התנהלות "רזה" ומוקפדת מאוד, ונכון להיום תורמת ל-245 עמותות שונות שעוברות הליך סינון קפדני. כל "מעגל" יכול לבחור את העמותות והתחומים אליהם יופנה כספו. על פי נתוני העמותה, 31 אחוזים מהתרומות מופנות לתחומים של בריאות שהכי נוגעים לליבנו, כמו עמותת "גדולים מהחיים" ועמותת "להושיט יד" המסייעות לילדים חולים. 15 אחוזים מהתרומות מופנות לאנשים עם מוגבלות כמו לעמותת אלו"ט לילדים ובוגרים עם אוטיזם. 12 אחוזים מהתרומות מופנות לילדים ונוער בסיכון, ושאר התרומות מתפצלות לתחומים נוספים כמו ניצולי שואה, נשים במצוקה, הגנה על בעלי חיים ועוד.

"היופי של עיגול לטובה הוא שכל אדם מוצא את התחום והעשייה שהכי מדברת אליו ובוחר לאן לתרום את הכסף שלו", אומר צדקי. "לא מעט עמותות שהן יחסית קטנות כמו 'לוחמים ללא גבולות', ו'כן לזקן' נמצאות אצלנו בעשירייה הפותחת. זה תלוי גם באופן שבו העמותה מייצרת תהליכים כמו שליחת דיוור לתורמים, קמפיינים דיגיטליים ועוד. אנחנו יודעים שהחלק שאנשים הכי אוהבים ברישום הוא בחירת העמותות".

הצמיחה המהירה היא גם תוצאה של אופן רישום בטוח ופשוט שלא מצריך את פרטי האשראי מלבד 4 הספרות האחרונות המיועדות לצורך זיהוי ושיוך למערכת.

איזו רגולציה מקיימת עיגול לטובה על כספי התרומות והעמותות?
"כל עמותה צריכה לעבור ועדה ציבורית בראשות המשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר השופט אליקים רובינשטיין. הוועדה היא גוף בלתי תלוי שבונה את רשימת הארגונים והעמותות אליהם ניתן לתרום באמצעות עיגול לטובה, על בסיס קריטריונים של שקיפות מלאה. נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, ז"ל, עמד בראש הוועדה מראשיתה ועד ליום פטירתו. חלק מהקריטריונים של הוועדה הן עמותות שאינן עוסקות בנושאים פוליטיים ודתיים.

"כל עמותה עוברת בנוסף מבדק נאותות ע"י ארגון 'מידות' העצמאי. זו בדיקה מעמיקה שאורכת 3-4 חודשים ובוחנת את ההתנהלות של כל עמותה. העמותות צריכות גם לחדש את תו הנאותות שלהן מדי כמה שנים וישנם מקרים בהן הן מתבקשות להשתפר אם הן עברו את המבדק בציון נמוך".

פניתם בשנה האחרונה גם למגזר הערבי, מה ההיענות שם?
"יש כיום 15 עמותות בעיגול לטובה שפעילות במגזר הערבי. הכניסה לחברה הערבית יותר מאתגרת מכיוון שאופן ותדירות השימוש בכרטיסי אשראי שונים מהחברה היהודית, ובנוסף ישנם גם הבדלים בתרבות הנתינה שם– שהיא בדרך כלל דרך גופים דתיים ולא באמצעים דיגיטליים. זה דומה למה שמתרחש בחברה החרדית. יחד עם זאת, בשנים האחרונות יש יותר צעירים עם כרטיסי אשראי בחברה הערבית ושינוי תרבותי בעניין. בעקבות קמפיין גדול שעשינו המודעות לעיגול לטובה עלתה.

מעגל נתינה ענק שמבוסס על אזרחים עם אחריות חברתית
בשנתיים האחרונות עיגול לטובה הוסיפו עוד מיזם נפלא לפעילות שלהם בשם "האוצר האבוד". "אנחנו מגיעים עם ערכות לבתי ספר ובשיתוף עם המורים אוספים את האגורות שיש כמעט בכל בית - בצנצנות ובמגירות. מכיוון שהתרומות הן במטבעות ונאספים שקים כבדים, חב' ברינקס התנדבה לסייע לנו באיסוף ובשינוע. הילדים הם אלה שבוחרים לאן האגורות יתרמו ועד היום אספנו 400 אלף שקלים רק מהמיזם הזה. על פי הערכות בנק ישראל יש 130- 50 מיליון שקלים מחוץ למחזור שנמצאים באגורות שנאספות בבית ואין בהן שימוש.

"בסופו של דבר, עיגול לטובה מוכיחה שכולם רוצים שתהיה פה חברה טובה וחזקה שיכולה לעזור לנזקקים. יש כאן אלמנט של סולידריות ומעגל נתינה ענק שמבוסס על המון אזרחים פרטיים עם אחריות חברתית – שמוכיחים שמעבר למחלוקות ולדעות השונות בסופו של דבר כולנו רוצים שיהיה פה טוב".

להצטרפות לעיגול לטובה >> היכנסו