Pet shop boys. Elyisum
אין להיט ענק, אבל הוא מצויין. פט שופ בויז
הדיסק החדש של הפט שופ בויז הוא מוצלח במיוחד. הוא הוקלט בלוס אנג'לס והסאונד שלו יותר דאנסי/האוסי מהרגיל אצל הצמד. אין בו להיט ענק אבל הוא מסוג האלבומים האלה שתענוג להקשיב להם. כמה מהטקסטים שכתב ניל טננט הורסים במיוחד. רק טננט יכול לשיר את השורות "You've been around but you don't look too rough And I still quite like some of your early stuff" בשיר עם אותו שם, ולצחוק על זה שאנשים אומרים שהם לא מחדשים מספיק. בגרסת הדלוקס יש דיסק בונוס שעליו כל השירים בגרסאות פלייבק ללא שירה, שהוא כנראה הדיסק המושלם להרגעות.
שיר מומלץ: הסינגל הראשון שיצא מהאלבום, "Winner", הופיעו הפט שופ בויז בטקס הסיום של אולימפיאדת לונדון.
אמנים שונים. Now 18
כל הלהיטים במקום אחד. Now 18
אם כבר להיטים, עדיף במקבץ הזה שנשמע כמו פסקול הקיץ האחרון. הטריק באלבום להיטים עונתי הוא קודם כל שיוביל אותו השיר הכי נכון של התקופה. במקרה הזה מוביל את "now 18" ה-שיר של קרלי ריי ג'ספן, "call me maybe", שהוא להיט כזה שעושה מצב רוח טוב מהצליל הראשון. ואגב הקליפ של השיר הזה ייחשב בעתיד לתחנת תרבות קווירית, שכן בסופו הבחור החתיך נותן את הטלפון שלו דווקא לאחד מחברי הלהקה ולא לזמרת. בבתי הספר התיכוניים של אמריקה זה עשה רעש עצום.
ומיד אחרי קרלי ריי באים כל השירים שחורכים את אם.טי.וי בחדשים האלה ובהם ניקי מנאג', ריהאנה, מרון 5 וכמובן המלך דיוויד גואטה. נהוג לחשוב שאוספי להיטים הם מעט נחותים, אבל זאת כנראה מחשבה של אנשים שאינם צריכים משהו להעביר איתו בכיף את זמן הצעידה על ההליכון.
שיר מומלץ: קולדפליי וריהאנה נפגשים ב"Princess Of China"
The xx. Coexist
להקת הרוק הכי שווה באנגליה. the XX
הלהקה האנגלית הכי לוהטת של השנים האחרונות מוציאה דיסק שני, יפהפה כמו קודמו. אל תאמינו למי שאומר לכם שזה דיסק מאכזב. כי הוא ממש לא. ה XX הם האנשים האלה שמתחברים כל כך נכון לג'וי דיוויז'ן, ניו אורדר והסמיתס, ומביאים אותם בגרסת 2012. גם הסידור הזה של סולן וסולנית ששרים במקביל הוא טריק מעולה. ג'יימי סמית', האיש שאחראי לסאונד של ההרכב הזה הוא לא במקרה השם הנערץ על יוצרי מוזיקה אלטרנטיבית בכל העולם.
שיר מומלץ: "Unfold", שיסגור כל לילה על רחבת הריקודים עם גיטרה עגמומית ומדויקת.
>> לביקורת מלאה על האלבום
Jessie ware. devotion
זמרת הפופ הלוהטת ביותר כרגע בבריטניה. ג'סי וור
השם הכי חם כרגע בדאנס האנגלי היא ג'סי וור, שאנשים שם טוענים שהיא השאדיי החדשה. היא גדלה בדרום לונדון, וכבר שנתיים שהיא סולנית אורחת בכל מיני קטעי דאנס מחתרתיים ואהובים. עכשיו יצא "Devotion", אלבום הבכורה ולונדון מתמוגגת ממנה, ובצדק. זה בדיוק הדיסק הזה שיכול להיות פסקול החורף הקרוב, בלי להעיק ובלי להמאס תוך חודשיים. וור היא לא זמרת ענקית, וקשה להבין מהדיסק הזה עם מדובר במוצר עונתי או בתחילתה של קריירה מפוארת. אבל כפסקול לחדשים הבאים, הדיסק הזה מאוד יתאים. מה גם שיקח הרבה זמן עד שהוא יהפוך לפסקול ששומעים בסניפי זארה וH&M , כך שמי שיתמכר לזה יוכל להרגיש מיוחד.
שיר מומלץ: "110%" הוא אחד השירים הכי יפים שיצאו השנה.
Franc Ocean. Channel orange
לא בטוח שהוא היפ הופ, אבל הוא מעולה. האלבום של פרנק אושן
עברי לידר אומר שפרנק אושן הוא החיבור המושלם בין סטיבי וונדר לג'יימס בלייק. כלומר הוא גם זמר סול אר נ בי וגם יוצר אלקטרוני דאנסי ברוח הזמן הזה. באמריקה אושן מקוטלג משום מה כרפאר וכחלק מעולם ההיפ הופ, למרות שהדיסק שלו רך והרבה יותר קטיפתי. חוץ מזה הוא גם יצא מהארון השנה, במה שנחשב מהלך דרמטי בז'אנר, מה שבכלל הופך אותו לגבור. קנייה ווסט, ג'ייזי וביונסה מחאו לו כפיים, ולא רק בגלל היציאה. הדיסק שלו הוא מופת של מוזיקה שחורה עדכנית. יש בו קטעים קצרים לצד שירים מלאים, וההאזנה ליצירה השלמה היא חוויה, מהסוג שנותנים בעידן הנוכחי רק דיסקים של אמני היפ הופ, שמאמינים שמעבר לסתם אסופת שירים, צריך להיות בדיסק גם איזה חוט מקשר שהופך הכל ליצירה אחת שלמה.
שיר מומלץ: השיר היפהפה "Lost" שנשמע בדיוק כמו ערבוב של סטיבי וונדר וג'יימס בלייק.
>> לביקורת מלאה על האלבום
Roxy Music. The complete studio recordings
כל הקלאסיקות וכמעט כל מה שהקליטו. רוקסי מיוזיק
זאת מתנה מעט יקרה אבל שווה ביותר. שמונת הדיסקים הראשונים שהוציאה להקת רוקסי מיוזיק ועוד שני דיסקים של קטעים נדירים וסינגלים שלא מתוך תקליטים. זה בערך כל הרפרטואר של הלהקה הנפלאה הזאת, עם הקול המלטף של בריאן פרי. ערבוב של סבנטיז ואייטיז, ותענוג צרוף. כמובן שהסאונד משופר העטיפות עם הצילומים המקוריים של הבחורות מרהיבים. זה מתחיל באלבום הראשון, הזכור בעיקר בגלל הבחורה בשמלה הלבנה, הפרושה על העטיפה ושירים כמו "Ladytron" ו"Sea breezes", דרך האלבום השני ו"Do the strand". אחר כך, באים הדיסקים של אחרי העזיבה של בריאן פרי שהם יותר אפלים ופחות קומוניקטייבים, ולקראת הסוף, שני אלבומי תחילת האייטיז, שניהם יצירות מופת של טעם טוב "flesh + blood" ו"Avalon". רוקסי מיוזיק היו להקה נהדרת. לא הלהקה הכי חשובה. לא הלהקה שמתחרה בביטלז, אבל בעולם הסגור שלהם, הם יצרו משהו מאוד ייחודי ומובחן. מי שאהב אותם פעם, לא יפסיק לאהוב אותם לעולם. .
עוד שיר מומלץ: "Love Is The Drug" - מדויק ועדיין רלוונטי
Florence and the machine. Ceremonials
אלבום מושלם. פלורנס אנד דה מאשין
פלורנס וולש היא זמרת לא תאומן. בדיוק כמו שזמרת גדולה מהחיים צריכה להיות. היא מזכירה קצת את קיית בוש, אבל בגרסה הרבה יותר מודרנית. הדיסק השני שלה "ceremonials" שיצא השנה, הוא דיסק די מושלם, מפוצץ בשירים שנדבקים ולא עוזבים אותך. פלורנהס היא מאוד תיאטרלית ומוגזמת, אבל מה שהכי חשוב זה שכל שיר הוא יצירת מופת קטנה. "shake it up", שאפילו זכה כבר לגרסת "גלי" הוא המוכר שבהם אבל למעשה כל חמשת השירים הראשונים בדיסק הם בעלי פוטנציאל סינגלי. זה סמיך, וכובש, וזה עושה נעים בכל הגוף. וזה גם מאוד מטעים לטעם הישראלי. אני משוכנע שבסוף ממש יאהבו אותה אצלנו. זה הזמן להביא אותה להופעה.
שיר מומלץ: "Shake It Out" המנון קייט בושי שכבר נכנס לקלאסיקה.
>> לביקורת מלאה על האלבום
Emelie Sande. Our version of events
כותבת הפופ של השנה; אדל החדשה. אמלי סאנדיי
האדל של השנה. מי ששם לב, אולי זוכר אותה שרה גם בטקס הפתיחה וגם בטקס הסיום של האולימפיאדה. משום מה אמלי סנדיי טרם יצאה מגבולות בריטניה, שם היא האמן הכי נמכר של השנה. כזמרת היא לא באמת בליגה של אדל, מצד שני היא כותבת השירים החדשה הטובה ביות בעולם. אפילו סימון קאוול אמר. דיסק המיינסטרים הטוב של התקופה. והוא מכיל המון בלדות כאלה שאי אפשר לעמוד בפניהן. כדאי לשים לב להפקה המוזיקאלית, שמדגימה איך אפשר לקחת מיינסטרים ולמתוח לו קצת את הקצוות, בלי שאף אחד יפגע.
שירים מומלצים: השיר שאני הכי אוהב נקרא "River" ויש בו גם את השורות היפיפיות, שאינן מתרגמות לעברית: "so follow me, I'll be your river, I'll do the running for you". ויש גם את שיר הפרידה "Clown". שמתחיל במשפט הקורע "אני מניחה שזה יותר מצחיק מאיפה שאתה מסתכל, כי מהצד שלי ממש לא מבינים את הבדיחה".
>> לביקורת מלאה על האלבום
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
