אמלי סנדיי היא האדל של 2012
המבקרים הבריטיים כבר הכתירו את אלבום הבכורה שלה, "Our version of Events", כמחמם הרשמי של סוף החורף. אם אדל היתה מקליטה אותו היינו מקבלים עוד "21", אבל מי שכדאי לו להקליט אותו ודווקא בעברית הם הראל סקעת ומירי מסיקה
אז אמילי סנדיי היא האדל החדשה? לא בדיוק. דבר אחד בטוח, שתיהן זמרות מיינסטרים, מהסוג שמדבר לכל נפש. אלא שסנדיי היא קודם כל כותבת שירים מצטיינת. אם ללכת ישר לשורה האחרונה, אפשר לומר שאם הדיסק הזה, " Our version of Events " היה פשוט הדיסק הבא של אדל, כלומר היא היתה מקליטה אותו במקום סנדיי, היינו מקבלים עוד "21".
הבעיה היא שסנדיי זמרת הרבה פחות מסעירה מאדל
בעולם רגיל אולי היינו מסתפקים בשירה שלה, שהיא לגמרי תקנית. יש לה קול טוב ונוכחות סבירה. אבל דווקא אחרי אדל, מאוד קשה להסתפק במשהו לא גאוני. סנדיי מנסה לפצות בגרוב מאסיב אטאקי. הלהיט הראשון שלה, ולא מעט משירי הדיסק יותר ממתכתבים עם "Unfinished Symphony" הנצחי של הלהקה ההיא, אבל גם זה לא מספיק.
אלמלא היתה כותבת שירים כה מעולים, איש לא היה שומע עליה. שלא במקרה סנדיי התחילה ככותבת שירים. היא תרמה אחד לסוזן בויל, וגרמה לסיימון קאוול להכתיר אותה ככותבת השירים הצעירה האהובה עליו. לא בטוח שזאת מחמאה שעוזרת להיחשב קולית.
"אם הייתי סקעת או מסיקה הייתי מקליט את האלבום הזה בעברית"
אם אני הייתי כרגע בהנהלה של מירי מסיקה או הראל סקעת, הייתי לוקח את כל האלבום הזה, מתרגם אותו לאנגלית, עושה איתם הסדר ומקליט אותו מחדש לטובת השוק המקומי. אפשר גם בהפקה מוזיקאלית פחות בינונית ויותר יצירתית. אני משוכנע שמהלך כזה יסתיים בהצלחה גם כאן. אל תגידו שלא אמרתי.
Emeli Sande. "Our version of Events (יבוא, "הליקון"), *** שלושה כוכבים







חדשות




= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון
















