אחת השאלות שאני מתבקשת לענות עליהן כמעט בכל יום, בין אם במסגרת ייעוץ כלכלי ובין אם בשיחות חולין ברגע ששומעים שאני יועצת לכלכלת המשפחה, היא: "מה עדיף, לשלם בכרטיס אשראי או במזומן?".
למרות שרבים דוגלים בגישה של תשלום במזומן כמעט תמיד כדרך לחסוך, אני דווקא חושבת שזה לא משנה כל עוד מתנהלים בזהירות, עוקבים ושולטים בהוצאות. בעולם שלנו כיום, תשלום במזומן בלבד הוא כמעט לא רלוונטי, אבל זה לא אומר שצריך להשתולל עם האשראי. אז כדי לעזור לכם בכך, גיבשתי 8 חוקי עשה ואל תעשה עם כרטיס האשראי:
פייר, הכי כיף לגהץ. בסוף החודש קצת פחות | צילום:
אימג'בנק / Thinkstock
אל תעשה: שני כרטיסים? יותר מדי
1. אל תחלקו לתשלומים. במיוחד בקניות שוטפות כמו מזון, בגדים, דלק ועוד. זה מעודד קניה גדולה יותר מכיוון שפסיכולוגית אנו מרגישים שהתשלום הבודד קטן יחסית, וגם כי זה מקשה על המעקב והתכנון. זכרו גם שהתשלומים אינם בחינם, יש עליהם עמלות של כ-50 אגורות לכל תשלום הנקראות "עמלת חיוב נדחה" או "עמלת עסקה מתמשכת". במצטבר מדובר בלא מעט כסף.
2. אל תקנו בקרדיט. לא רק שתשלום באופן זה יקר יותר, אלא גם שבהרבה מן התדפיסים החודשיים מחברות האשראי אין פירוט בסעיף הקרדיט, ולפיכך זה מקשה מאוד על ההבנה מה לעזאזל רכשנו בקרדיט, אי-אז לפני כמה חודשים. המלצה זו נכונה גם לגבי הסדרים של "סל מצטבר" שעלולים להכניס אותנו ללופים של החזרים אינסופיים.
3. אל תרבו בכרטיסים. שפע כרטיסים משלה אותנו שיש לנו יכולת להשתולל, מקשה על המעקב, וכמו כן, עולה יותר בדמי השימוש החודשיים. כרטיס אחד לכל מבוגר במשפחה זה די והותר. ניתן להוציא כרטיס נוסף במקרה שמדובר בכרטיס חבר מועדון שמעניק הנחות מיוחדות כמו "לייף סטייל" או "חבר". אבל השתמשו בו בתבונה ורק במקרים בהם מוענקת לכם ההטבה.
4. אל תגהצו את הכרטיס כפיצוי פסיכולוגי על תסכול אחר. יש דרכים אחרות, שפויות וזולות יותר להוצאת תסכולים.
עשה: תעברו על הפירוט החודשי
1. בדיקת חיובים. כאשר אתם מוציאים מאתר האינטרנט, או מקבלים בדואר או במייל את דף פירוט הפעולות, אל תתייקו מיד. קחו כמה דקות להבין את החיובים. חלק משמות בתי העסק המופיעים בתדפיס אינם זהים לשם בית העסק שבו ביצענו את הרכישה, לכן כדאי מאוד לבדוק ולרשום ליד אותו חיוב במה מדובר כדי לראות שגובה התשלום נכון ולא נוצרו טעויות בתשלום. טיפ קטן: חיפוש קצר בגוגל של שם העסק המופיע בפירוט כמעט תמיד מעלה את התשובה.
האתגר הגדול יותר הוא הבנת הקניות דרך הקופונים האינטרנטיים. שם בית העסק מופיע כ"גרופון", "Buy2" או "באליגם", אך זה לא מעיד כלל על מה רכשנו – בגדים? כרטיסים להצגה? מחשב?
זה כמובן חשוב יותר כשעושים מעקב, כי אחרת לא נדע לאיזה סעיף לשייך את ההוצאה. באזור האישי של כל אתר שכזה מופיע פירוט הרכישות, וניתן להיעזר בו ו לרשום על גבי התדפיס מה רכשנו.
2. הטבות. חברות האשראי מציעות הטבות מפתות שאמורות לגרום לכם להשתמש יותר בכרטיס שלהן. חלקן של אותן הטבות מותנה בשימוש חודשי בסכום מסויים או במספר פעולות וחלקן לא. שווה לבדוק ולהבין את ההטבות, ולהשתמש בהן רק במידה ובאמת מתאים לכם ולא מאלץ אתכם לבצע רכישות מיותרות.
3. עקבו אחר המסגרת. אחד הדברים המביכים ביותר שיכולים לקרות לנו הוא להגיע לקופה בחנות, להעביר את הכרטיס, לחכות במתח ואז לשמוע מהקופאי שהכרטיס נדחה עקב חריגה מהמסגרת. הדרך היחידה למנוע זאת היא מעקב שבועי אחר ההוצאות והשוואתן מול המסגרת.
בדרך כלל הבנקים מעניקים ללקוחות מסגרת אשראי שהינה גבוהה מההכנסה החודשית שלהם, אבל מומלץ מאוד לא להגיע אליה ואף לא לגובה ההכנסה החודשית. נצלו את מסגרת האשראי לתשלומים גדולים, כמו חופשה, אבל גם במקרים כאלו תכננו זאת בקפידה, כך שלא תחרגו.
4. טבלת ריכוז כרטיסי אשראי. כפרויקט חד-פעמי ומהיר יחסית, מומלץ שתעשו טבלה שתכלול את הפרטים הבאים: שם מחזיק הכרטיס במשפחה, שמו של כל כרטיס (דיינרס, ויזה, ישראכרט, אמריקן אקספרס וכו'), דמי הניהול החודשיים, מספר הכרטיס, תוקף ופירוט התשלומים הקבועים (הוראות קבע) המשולמים מכל כרטיס כולל סכום החיוב החודשי. ניתן להוסיף לטבלה זו עמודות נוספות כגון מסגרת אשראי, תאריך חיוב, מזהה אינטרנט, וספרות בגב הכרטיס (לצפייה בדוגמא לטבלה כזאת לחצו כאן).
הדפיסו את הטבלה והשתמשו בה כדף הפותח בקלסר בו אתם מתייקים את תדפיסי האשראי שאתם מקבלים בכל חודש (או בספריה במחשב בה אתם שומרים את התדפיסים מהאינטרנט). הסדר שהטבלה הזאת יוצרת מאפשר לעקוב בצורה טובה יותר אחר ההוצאות שלנו בכרטיסי האשראי השונים, וכמובן להבין את גובה דמי הניהול החודשיים של כל כרטיס, ובמידת הצורך לעשות משהו בנידון. אגב, אני ממליצה להוסיף לטבלה גם את הוראות הקבע שיש לכם בחשבון העו"ש וכך תקבלו תמונה שלמה יותר של כל הוראות הקבע שלכם.
וכמה לכם יש? | צילום:
חדשות 2
ואיך מצמצמים?
חשוב לזכור שכרטיסי אשראי אינם כסף פיזי ביד אך הם נוחים לנשיאה, קל מאוד לגהץ אותם, והם כמובן אמצעי התשלום היחיד שניתן להשתמש בו לתשלום באינטרנט או בטלפון. אמנם נכון שהשליטה, המעקב והתכנון מסובכים יותר היום מבעבר בגלל ריבוי אמצעי ואפשרויות התשלום, אך אתרי הבנקים וחברות האשראי באינטרנט עוזרים מאוד לקבל את המידע הדרוש כדי לעשות סדר בדברים, מה שלא היה קיים לפני מספר שנים.
לכן, כבכל הטורים שלי, אני ממליצה להכניס את כל ההוצאות בפועל מכרטיסי האשראי ומשאר אמצעי התשלום לתוך טבלת המעקב החודשית, כולל העמלות על חיובים נדחים (לתוך סעיף "עלויות בנק וכרטיסי אשראי"). אני מבטיחה לכם שברגע שתתחילו לעקוב, תתרגלו לכך מהר מאוד והמעקב נעשה מהיר. גם ההוצאות נוטות להצטמצם בכמה אחוזים "כבמטה קסם" ברגע שעוקבים ושולטים בעניינים, גם בלי לעשות מאמץ מיוחד. נסו ותיווכחו בעצמכם.
לסיכום, אני ממליצה לכם לעשות ניסוי קטן: במשך חודש אחד לפחות השתמשו בכרטיס הפלסטיק רק לקניות שוטפות וקבועות (הוראות קבע, מזון, דלק, וכו'), ועל השאר - מתנות, מסעדות וכו' - שלמו במזומן. מטרת התרגיל היא לבדוק האם אתם מצליחים לבצע פחות רכישות או להוציא פחות כסף. אך גם במקרה הזה, אל תשכחו לעקוב אחר ההוצאות במזומן – לבקש קבלות, לרשום וכו' בהתאם לשיטת ניהול התקציב שלכם.
הכותבת, דבי קצב, היא יועצת לתכנון כלכלי אישי ומומחית לכלכלת המשפחה
>> כבר עשיתם לייק לעמוד הפייסבוק שלנו?
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
