אימצתם כלב? כך תדעו האם הוא באמת מרגיש בבית או זקוק לעזרה

כשכלב מגיע הביתה אחרי אימוץ, אנחנו דואגים להכין לו קערת אוכל, מיטה וצעצועים. מבחינתנו זה כמובן רגע משמח אבל מבחינתו, גם אם הגיע למקום טוב, כמעט כל מה שמסביבו השתנה בבת אחת. הריחות, האנשים, הקולות וסדר היום אינם מוכרים לו עדיין ולפעמים הוא יראה את הקושי שלו בצורה שקל לזהות, אבל במקרים אחרים הסימנים יהיו הרבה פחות בולטים.

ד"ר טל שפיצן הוא וטרינר בעל 16 שנות ניסיון ויועץ רפואי בפורינה (פרו פלאן). בנוסף, בעבר עבד במשך שלוש שנים בצער בעלי חיים, שם גיבש תובנות חשובות שכדאי לכל מי שמאמץ כלבים להכיר. "אנחנו לא תמיד יודעים מה כלב עבר לפני שהגיע לאימוץ", הוא אומר. "אז מה שהוא צריך בשלב הראשון זה קודם כול להרגיש בטוח ולהבין שיש לו מקום משלו".

תהליך ההסתגלות, הוא מדגיש, עשוי להימשך חודשים ולעיתים אף יותר. אז איך יודעים אם הכלב שלנו רק צריך עוד זמן או שהקושי שלו דורש התייחסות מיוחדת? הנה כמה דגשים שיכולים לעזור.

פיהוק, ליקוק שפתיים או ניעור: מה הכלב מנסה להגיד?

כלב שמתנער אחרי מקלחת אינו אמור לעורר דאגה. אבל מה אם הוא עושה זאת בתדירות גבוהה אחרי מפגשים עם כלב אחר, או שוב ושוב בסביבה חדשה? לדברי ד"ר שפיצן, ניעור הגוף יכול להופיע אחרי מצבים של מתח וכדאי לשים לב אם הוא חוזר לעיתים קרובות. גם הליכה הלוך ושוב, זנב שנשאר בין הרגליים או ניסיון להסתתר עשויים להעיד שהכלב אינו מרגיש בנוח. סימנים נוספים שיכולים להופיע במצבי לחץ הם התנשמות מהירה שלא בעקבות מאמץ או חום והרמה חוזרת של הכפה קדמית.

בנוסף, פיהוקים כשהכלב אינו עייף וליקוק שפתיים כשאין אוכל בסביבה יכולים להיות סימנים שכדאי להכיר. עם זאת, חשוב לזכור שמחווה אחת מהסוג הזה אינה מספרת את כל הסיפור. "ליקוק שפתיים תלוי מאוד בהקשר", מדגיש ד"ר שפיצן. השאלה היא מה קרה רגע לפני, אילו סימנים נוספים מופיעים, האם ההתנהגות חוזרת ובאיזו תדירות. לדוגמה, כלב שמתרחק ונכנס מתחת לשולחן אולי מבקש מרחב ושקט, גם אם לנו מתחשק דווקא להתקרב וללטף אותו.

כלב שמסתגל לסביבה חדשה בהחלט עשוי גם לעשות צרכים בבית או להצליח לעשות אותם בטיול רק במקום אחד, בזמן שהוא לומד להכיר את סביבתו. וזה, מדגיש ד"ר שפיצן, נורמלי ומובן לחלוטין. יש גם כלבים שאוכלים מהר מדי וכאן הוא מסביר שכלב שהתרגל לחוסר ודאות סביב האוכל לפני שאומץ לא בהכרח מבין מיד שהקערה שמונחת לפניו שייכת רק לו ושכלבים אחרים לא יאכלו ממנה.

לפעמים הלחץ מגיע גם לבטן

אצל כלבים, כמו אצל בני אדם, תקופה מלחיצה יכולה להיות מלווה בשינוי בתיאבון או ביציאות. "בימים הראשונים יכול להיות שהצואה תהיה קצת רכה וזה בסדר", אומר ד"ר שפיצן. כדי להבין אם נדרש ייעוץ רפואי, כדאי לעקוב גם אחרי התיאבון וההרגשה הכללית שלו: האם הוא מגלה עניין בסביבה, שותה ומתנהג כרגיל ביחס לימים הקודמים. ואם הצואה נוזלית, מופיע בה דם או שההתנהגות משתנה באופן ניכר, יש לפנות לווטרינר.

ובתקופה שבה כל השאר ממילא משתנה, אפשר לשמור על יציבות לפחות סביב הארוחות. כדאי לברר מה הכלב אכל לפני האימוץ, להציע לו פינת אוכל שקטה ולבחור מזון מלא שמתאים לגיל ולצרכים שלו. אם רוצים לעבור למזון אחר, עושים זאת בהדרגה. במקרים של רגישות בעיכול אפשר להתייעץ עם וטרינר על מזון מתאים וקל לעיכול. תזונה יכולה לתמוך בכלב בתקופת ההסתגלות, אבל היא אינה תחליף לבירור הסיבה לתסמינים שנמשכים או מחמירים.

מה עוזר לכלב להבין שהוא הגיע הביתה?

כדי להקל על כלבים ועל הבעלים שלהם בתקופה הרגישה שאחרי האימוץ, ד"ר שפיצן חוזר שוב ושוב למילה אחת: שגרה. טיולים בזמנים דומים, פינה קבועה למנוחה וכללים ברורים בבית עוזרים לכלב ללמוד מה צפוי לו ולהפחית סטרס. אפשר גם להציע משחק משותף ולבנות את הקשר בהדרגה, תוך תשומת לב לשאלה אם הכלב נהנה מהמגע ומהפעילות או זקוק כרגע למרחק.

בנוסף, כשהוא נשאר לבד, כדאי להתבונן במה שקורה לו. ד"ר שפיצן מספר לדוגמה שכלב שהיה לו בעבר התקשה כל כך להישאר לבד, עד שתלש את הציפוי מדלת הבית. במקרים כאלו, צעצוע שאפשר להתעסק איתו עשוי לעזור לחלק מהכלבים, אך כשהקושי משמעותי או מתמשך, מומלץ להיעזר באיש מקצוע כמו מאלף מוסמך. ההסתגלות, הוא מזכיר, אינה מסתיימת בהכרח אחרי כמה ימים ולכן חשוב לשמור על סבלנות, אבל גם לא להיות אדישים לסימנים שמצביעים על קושי ייחודי.

אז איך יודעים מתי כבר לא כדאי להמתין? אם נתקלים בסימנים כמו צואה נוזלית או דייסתית, סירוב מוחלט לאכול, עייפות חריגה או שינוי ניכר בהתנהגות, זה בהחלט מצדיק פנייה לווטרינר. "לא צריך להיות מומחה כדי להרגיש שמשהו השתנה אצל הכלב", אומר ד"ר שפיצן. כדי לעזור לו, צריך ללמוד להכיר אותו, לשים לב לסימנים הקטנים ולתת לו את הזמן, הסבלנות והתמיכה שהוא זקוק להם.