מפקד חיל הים לשעבר, עמי איילון, הגדיר את משימת החיל בסיסמה "חוף בטוח וים פתוח". ישראל מייחסת חשיבות רבה לחופש השיט ממנה ואליה, בעיקר בשל מצבה באזור המזרח התיכון. מרבית המסחר הבינלאומי מישראל ואליה מתבצע דרך הים. נוסף על כך, אזורי החוף בישראל מיושבים בצפיפות וחשופים לפגיעה מהים. לאור זאת, מוגדרים תפקידיו של חיל הים כהגנה על חופי ישראל וכהבטחת חופש השיט לחופים.

שמו הרשמי של חיל הים הוא זרוע הים, אחת משלוש הזרועות בצה"ל (יחד עם זרוע היבשה וזרוע האוויר והחלל). מבין השלוש, זרוע הים היא הקטנה ביותר מבחינת כוח אדם. מבחינת מספר כלי שיט ללחימה, הצי הישראלי נחשב במונחים גלובליים קטן מאוד. עם זאת, הזרוע מחזיקה בכלי המלחמה היקר בצה"ל – הצוללות.

חיל הים באימון ביוון (צילום: אורי שיפרין, דובר צה"ל)
חוף בטוח וים פתוח. חיל הים | צילום: אורי שיפרין, דובר צה"ל

סמל הזרוע: סמל חיל הים כולל הגה ספינה שבמרכזו חרב ועלה זית בגווני כחול, לבן וחאקי. הגה הספינה מסמל כמובן את הפעילות הימית, בעוד החרב ועלה הזית מסמלים את מחויבות צה"ל להגן על אזרחי המדינה ואת מחויבות המדינה לשלום.

שיעור היסטוריה: הקמת תשתית ימית ל"יישוב" החלה כבר בשנות העשרים והשלושים, כשהוקמה האגודה לחינוך ימי. ב-1939 החלה ההגנה להכשיר מלווים לספינות מעפילים, ובינואר 1941 נהרגו חברי ההגנה הקרויים "כ"ג יורדי הסירה" בפעולה בלבנון. ב-1943 הקים הפלמ"ח את הפלי"ם, שייעודה היה הבאת אוניות מעפילים. ב-1945 הוקמה חוליית חבלה ימית לצורכי חבלה בכלי שיט בריטיים.

ההצעה הרשמית הראשונה לבניית כוח ימי עברי הוגשה בינואר 1948, אז עמד הישוב היהודי בפני מדינות ערב ולא היה ספק בחשיבות פיתוח כוח שכזה. לבסוף נרכשו סירות טורפדו והוקמו תחנות רדאר וסוללות תותחי חוף בנמלים העיקריים.הכוח נקרא בתחילה "השירות הימי", ובראשו עמד גרשון ז'ק. במסגרת תפקידו ארגן ז'ק את חידוש תפקודן של אוניות מעפילים, ורכש אמצעי לחימה בכסף שגויס.

לאורך השנים השתתף חיל הים במלחמות ישראל ובמבצעים רבים. עם מבצעי החיל נמנים הפשיטה על האי גרין, מבצע אביב נעורים, השמדת ספינות טילים מצריות באזור פורט סעיד במלחמת יום הכיפורים, תקיפת נמל ע'רדקה, הנחיתה בחוף האוולי במבצע שלום הגליל, לכידת ספינת הנשק קארין A, מבצע רוחות שמיים ורבים נוספים, שחלקם נותרו חסויים. חיל הים עוסק במשימות ביטחון שוטף בכל עת, ולאורך השנים ספג אבדות בכמה מקרים שהתפרסמו: טביעת המשחתת אח"י אילת ב-1967, טביעת הצוללת אח"י דקר ב-1968 והפגיעה בסטי"ל אח"י חנית במלחמת לבנון השנייה.

מבנה: חיל הים מפעיל מערך מכ"ם חופי הכולל מספר תחנות, ושולט על המים החופיים של ישראל. במטה פועלים מספנת חיל הים, בסיס ציוד ותובלה, בסיס ממת"ם (מערכות מידע, תהליכים ומחשוב) ומפקדת חיל הים (מפח"י). בסיסיו כוללים גם את בסיס חיפה, בסיס אשדוד, בסיס אילת ובסיס עתלית. בסיס ההדרכה, בה"ד 600, מאכלס את ביה"ס לחובלים, ביה"ס לפיקוד ימי, ביה"ס למקצועות הצוללות, ביה"ס למקצועות הסטי"לים, בט"ש ימי, מסגרת טכני-חוף ואת צור ים, ביה"ס הטכני של חיל הים, המחנך תלמידים בכיתות ט'-י"ב. למעט קורס הקומנדו הימי, הנערך בעתלית, כל הכשרות חיל הים מתבצעות בבה"ד.

המערך המבצעי של זרוע הים כולל את שייטת 3 (שייטת הסטי"לים), שייטת 7 (שייטת הצוללות), פלגות הדבורים, שייטת 13 (הקומנדו הימי), היחידה למשימות תת-ימיות (הילת"ם), יחידת האיתור התת-ימי, היחידה לביטחון נמלים (סנפיר) ויחידת השליטה הימית.

אונית חיל הים (צילום: רומן פורצקי, עיתון "במחנה")
חיל קטן, כוח גדול | צילום: רומן פורצקי, עיתון "במחנה"

תפקידים במסגרת היחידה: על אף שמדובר בחיל קטן, זרוע הים מציעה מגוון גדול של תפקידים למשרתים בשורותיה. החל מלוחם שייטת 13, צוללות, סטי"לים, סנפיר או דבורים, דרך מגוון רחב של תפקידים תומכי לחימה ומטה, וכלה בתפקידי שלישות, מנהלה, לוגיסטיקה והדרכה. תחת החיל פועל גם קורס החובלים היוקרתי למפקדי ים, המקביל לקורס הטיס.

נשק ואמל"ח: זרוע הים מחזיקה, בין השאר, בסטי"לים (סער 4, סער 4.5 וסער 5), בכלי בט"ש הכוללים צרעה, דבור, דבורה, נחשול, סופר דבורה סימן 3, ספינת שלדג, סירות הפשיטה מורנה ופרוטקטור (כלי שיט בלתי מאויש מתוצרת רפאל המשמש בעיקר לבט"ש בדרום), ובגוררות. הזרוע מחזיקה גם בצוללות, כלי שיט תת-מימיים שהם כאמור היקרים בצה"ל, וגם בין הסודיים ביותר. חיל האוויר הישראלי מפעיל לטובת החיל את כלי הטיס עטלף (היכול לפעול גם מספינות סער 5) ושחף. לוחמי החיל נושאים נשק אישי בהתאם לתפקידיהם.

מדים: חוגרים וקציני חוף עד דרגת סגן לובשים מכנסיים וחולצה בצבע חאקי בהיר, נעים בנעליים שחורות ונושאים כומתה בצבע כחול כהה. סמל חיל הים מוזהב, וכך גם הדרגות זהובות על רקע כחול. נגדים מדרגת רס"ל, קצינים שסיימו קורס חובלים וקציני חוף מדרגת סרן לובשים מכנסיים בצבע כחול כהה וחולצה לבנה.
ביום חיל הים, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ובטקסים שונים, לובשים חיילי וקציני החיל את מדי הייצוג של חיל הים, שצבעם לבן. לקצינים כובע מצחייה לבן עם סרט זהב, ולנגדים מדרגת רס"ל כובע מצחייה לבן עם סרט שחור. קצינים ונגדים מדרגת רס"ל ומעלה חוגרים בעת לבישת מדי הייצוג גם חגורה לבנה.

שילוב בנות: בנות משרתות בחיל הים בשלל תפקידים, ביניהם תפקידי פיקוח, מנהלה ומבצעים, שלישות, נפגעים, לוגיסטיקה ועוד. נשים יכולות לעבור קורס חובלים ולהפוך לקצינות ים. נשים יכולות להיות גם לוחמות סנפיר.

כולם יודעים ש: הסיסמאות המסורתיות של החיל הן "בים שביליך ודרכיך במים רבים ועקבותיך לא נודעו" ו"יורדי הים באוניות עושי מלאכה במים רבים", אבל חיילי החיל ידועים בעיקר בשל הפלאברות שלהם (שזה דיבורים וצחוקים בין החבר'ה בשפה חיל-הימית) והאמונות הטפלות הרבות. מסתבר כי לא נהוג לצאת לשיט בצוללת בימי חמישי (הצוללת לא אוהבת את זה), בעלייה לצוללת יש לרקוע פעמיים (כדי להבטיח שתישאר יציבה במים לאורך כל המסע) וכי האדם הראשון שעולה עליה צריך לשתות, לשם המזל, שמפניית מעמקים (תערובת מבחילה של מי ים מטונפים וצרות אחרות).

בניגוד לרוח שילוב הנשים, אסור להכניס אישה לצוללת או לחדר המכונות – מכיוון שלכלי השיט מתייחסים כאישה, שאישה בשר ודם תעורר את קנאתה. האיסור אינו רשמי, אבל כמעט תמיד תגלו שהוא תקף. ותיקי החיל יודעים לספר כי מפקד אחד שהחליט להתחכם צירף לאחת ההפלגות את רל"שית מפקד השייטת, ומיד עם עזיבת הצוללת את הנמל התחילו הצרות, ביניהן נפילת מתחים טוטאלית. המהומה שככה כשהצוללת חזרה לנמל והותירה שם את הרל"שית הנרעשת. ועוד דבר שחשוב לדעת, במידה ותמצאו את עצמכם על כלי שיט צה"לי: לא שורקים בלב ים, כדי לא לעצבן את נפטון, אל הים, שעלול לטעות ולחשוב כי השורק בעצם מנסה להתחיל עם אשתו.

סיום קורס חובלים (צילום: מיכאל שבדרון , אתר צה"ל)
לא רק בגלל המדים הלבנים. סיום קורס חובלים | צילום: מיכאל שבדרון , אתר צה"ל

פעמים רבות קוראים לחיל הקטן "משפחת חיל הים", ויש בזה הרבה מן האמת – אם מתחשבים בעובדה שבמחזור 122 של קורס החובלים, למשל, נהנו קרוב ל-50% ממסיימיו מרקע ימי עוד טרם גיוסם, שכלל שירות אחד או יותר מבני המשפחה בחיל.

החיל, שרבים מהמשרתים בצה"ל לא יודעים עליו יותר מדי, זוכה להילת שייטת 13 ושייטת הצוללות, בין היחידות המסווגות בצה"ל. באחרונה עלה לכותרות דווקא בנסיבות נעימות פחות – במשט המרמרה, במהלכו התעמתו חיילי שייטת 13 עם מפגינים חמושים.

המרוץ לרמטכ"לות: רמטכ"ל במדי קבע לבנים עוד לא היה לנו – אולי זה בגלל שמספר הקצינים בחיל הים קטן לעומת מספר המתמודדים על התפקיד המבוקש, או מכיוון שהקברניטים משוכנעים שנדרשת מיומנות חי"רניקית לפיקוד על צה"ל. בשלהי 2010 נבחר האלוף יואב גלנט להתמנות לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, ובכך היה אמור להיות גלנט, יוצא שייטת 13 בעל עבר קרבי מפואר גם כמפקד פיקוד הדרום, הרמטכ"ל הראשון שצמח בשורות חיל הים. אבל פרשת הקרקעות, כמו גם פרשת מסמך הרפז, העיבו על המינוי, שבוטל לבסוף, ימים ספורים טרם הכניסה ללשכת הרמטכ"ל שבקומה ה-14 בקריה. בני גנץ הצנחן מונה לבסוף במקומו.

_OBJ
האתר הרשמי של חיל הים

 

פספסנו משהו? מצאתם טעות? נשמח לשמוע מכם עדכונים ותיקונים ולשמור את פז"ם מעודכן בחזית. כתבו לנו ל-pzm@mako.co.il