אין תמונה
סגן יונתן עמית-כהן. "תפקיד שיש בו הכל"

את קורס החובלים התחלתי באופן מיוחד, קצת פחות מוצלח – בתאונת דרכים קלה. התוצאה הייתה שבבוקר השלב הראשון בקורס, כל המחזור ירד ביחד לאילת, ואילו אני הצטרפתי לבדי מאוחר יותר. מסתבר, שכמעט כמו כל דבר בחיים, להכל יש סיבה, כי באוטובוס התיישבתי ליד בחורה שאחיה חובל. עד סוף הנסיעה, כבר שמעתי את כל הטיפים והפרטים שאני צריך לדעת לקראת הקורס.

השלב הראשון: לרדוף אחרי המפקד ולקוות שאמא תזהה אותך

הימ"פ (ימאות ופיקוד), השלב הראשון בקורס החובלים, מתקיים באילת. מדובר בעצם בניסיון מיוחד לקחת נופש מושלם ולהכניס אותו לקונטקסט צבאי. זה לא נתפס שאחרי כל כך מעט זמן, הגוף מתרגל לקום ב-4:45, וב-4:58, כמו שעון, כבר מוכן לטבילה במים הקפואים של ים סוף.

האמת, אם לא היה צריך ללבוש מדים – אנשים היו משלמים כדי לעשות ימ"פ. הדבר הראשון שמלמדים הוא השטת סירות מפרש, והדרך הכי טובה ללמוד היא לצאת לים ולהפוך את הסירה כמה עשרות פעמים. אחרי שלמדנו להפוך את הסירות בחזרה, עוברים לסירות מנוע. בהתחלה לומדים תפעול בסיסי, ואז אומרים לך: "שלום, מעכשיו אתה מפקד הסירה, והולכים להקשות עליך כמה שיותר. תתמודד".

מה זה אומר להקשות עליך כמה שיותר? זה אומר שבאחת ההפלגות מפקד הצוות שלנו קפץ מהסירה והתחיל לשחות בטענה שצריך לתפוס אותו. כשהוא ראה שאנחנו לא מצליחים לתפוס אותו עם משוטים הוא שחה חזרה, תפס את חבל החרטום והתחיל לגרור את בעצמו את הסירה אחריו בשחייה.

אחרי אינספור אימונים כאלה, נגמר החודש הראשון של קורס חובלים, ואתה יוצא הביתה בפעם ראשונה. כן, קראתם נכון. אז אמא לא מזהה אותך וחושבת שאתה הבן של השכנים, אבל אתה חוזר שזוף ועם קוביות בבטן – אז כמה כבר אפשר לבוא בטענות?

כשסיימנו באילת, עלינו על סירות גומי באשדוד והפלגנו לבסיס העתידי שלנו בחיפה. אחרי שבוע של הפלגה, הגענו לבסיס ונתקלנו בהפתעה: כל בית הספר לקצינים נמצא בתוך המים, עד המותניים, מחכה לנו כדי לחגוג את סוף הימ"פ. זאת הייתה הפעם הראשונה שבאמת הבנתי למה תמיד אומרים שחיל הים הוא משפחה.

סירת גומי (צילום: אביר סולטן, באדיבות גרעיני החיילים)
משיטים סירת גומי. "הפעם הראשונה שהבנתי למה תמיד אומרים שחיל הים הוא משפחה" | צילום: אביר סולטן, באדיבות גרעיני החיילים

השלב השני: מרוב עומס חושבים בסוף על הדרדסים

כאשר הגענו לשלב השני, בחיפה, התחילה בעצם ההכשרה המקצועית. עברנו היכרות קצרה עם ספינות הטילים (הסטי"לים), הכלים שעליהם אנחנו עתידים לשרת, ויאללה, יוצאים לים!

קודם כל, מצרפים אותך לצוות של סטי"ל ואתה משתתף איתם בכל המבצעים. בזמן הזה, כשאתה בשוק טוטאלי מהספינה הגדולה הזאת שמסוגלת לעשות כל-כך הרבה דברים, גם מצפים ממך ללמוד לקראת המבחן שמתקיים חודש אחרי זה. כששאלנו מה החומר שצריך לדעת לקראתו קיבלנו תשובה ממוקדת למדי: "הכל". להפתעתנו, עד סוף אותו החודש באמת ידענו הכל – החל במבנה הספינה, דרך איך מכינים שקשוקה בזמן הפלגה, וכלה בזה שדרדסית היא לא בלונדינית אמיתית, אלא בכלל התחילה כשטנית וצבעה.

השלב השלישי: תוהו ובוהו שמסתיים בקורס צלילה

ההכשרה המקצועית המשיכה והגענו לשלב המתקדם. במשפט אחד: "והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום". בגיוס אומרים שקורס חובלים קשה מנטלית ודורש יכולת ניהול זמן. כשאתה מגיע לשלב המתקדם אתה מוצא את עצמך כועס ברצינות על מי שהחליט שיהיו רק 24 שעות ביממה.

בשלב הזה אתה עושה ג'אגלינג בין חומר לימוד אינסופי, כושר גופני שאתה זוכר שבאילת היה לך ואתה לא מבין לאן הוא נעלם, ו"מטלות פיקודיות" שבהן אתה מבין שמפקד אמיתי דואג להכל, מא' ועד ת'. אם סיימת את השלב המתקדם, כנראה שמגיע לך להיות מפקד. ברגע שאתה מבין את זה, כל העומס הופך לכיף משוגע, כי שולחים אותך לאילת לשבוע בשביל להוציא רישיון צלילה.

השלב הרביעי: נהנים מהמזגנים באוניברסיטה

סוף סוף מגיע שלב האקדמיה. נכון שלעשות תואר בשמונה חודשים נשמע קצת לחוץ וקשה, אבל האמת? אחרי האינטנסיביות של השלבים הקודמים, בשלב האוניברסיטה אפשר קצת להירגע, ללמוד מה שמעניין אותך, לישון כמו שצריך ולכתוב עבודות לאוניברסיטה על לפטופ במועדון תוך כדי שמשחקים סנוקר ורואים הישרדות.

קורס חובלים (צילום: יוני מרקוביצקי, באדיבות גרעיני החיילים)
חניכי קורס חובלים. תואר ראשון בשמונה חודשים? הזדמנות מצוינת להירגע | צילום: יוני מרקוביצקי, באדיבות גרעיני החיילים

השלב החמישי: מתמקצעים ומתאהבים בספינה

בשלב האחרון, השלב הייעודי, עוברים הכשרה ממוקדת לתפקיד הספציפי שכל אחד קיבל בכלי השיט אליו הוא מיועד. אחר-כך חוזרים לספינה, רק שהפעם כאנשי סגל. בשלב הזה אתה מקבל הזדמנות להוציא את כל מה שלמדת בקורס אל הפועל, וגם להפגין את יכולת האדישות שלך אל מול טלטולי הים. איך זה מרגיש? אצלי, מתחילת הדרך, אני והספינה "אח"י עצמאות" זה פשוט סיפור אהבה. קשה להסביר במילים כמה אתה נקשר לכלי הזה, ועוד יותר ללוחמי המחלקה שלך, המפעילים אותו.

היום, כשאני מסתכל על התפקיד מתוך היכרות עם פועלו של חיל הים, אין לי ספק שזה אחד התפקידים הקשים, המאתגרים והמספקים ביותר שאפשר לעשות בצבא. אם אתם מחפשים תפקיד שיש בו הכל – שיבטיח לכם השתתפות בפעילות מבצעית, שיאפשר לכם לפקד על חיילים, שידרוש מכם יכולת טכנית ומבצעית מעבר לכל רמה שחשבתם שאפשרית – הצטרפו אלינו, לקורס חובלים.

סגן יונתן עמית-כהן סיים אתמול (ד') את קורס החובלים כקצין לוחמה אלקטרונית ב"אח"י עצמאות".

>> כל מה שרציתם לדעת על חיל הים