כוחות ההנדסה הקרבית אמונים על הבטחת יכולת התמרון של כוחות צה"ל, תוך שלילת יכולת זו מהאויב. תפקיד הכוחות לפלס את הדרך בקרב האש היבשתי, בהתגברות על מכשולים קרקעיים טבעיים ומלאכותיים, במטרה לאפשר תנועה מהירה קדימה של הכוחות הלוחמים; בדיוק את ההיפך עושים הכוחות למול האויב – בהנחת מכשולים ובשיבוש תנאי השטח, במטרה להגביל את חופש תנועתו.
בנוסף אחראים הכוחות על תחומים שונים הדורשים ידע ומומחיות בנושאי הנדסה צבאית, ובהם רובוטיקה, עיסוק בחומרי נפץ, התגוננות מפני נשק בלתי קונבנציונלי, פריצת מכשולים, ביקוע קווי הגנה עוינים, פריצת שדות מוקשים, ניתוץ ביצורים, הכשרת צירי תנועה, גישור וצליחה, מיקוש הגנתי, חבלה, סילוק פצצות, הפעלת ציוד מכני הנדסי, ביצוע משימות הריסה ובנייה תחת אש ועוד. הם תמיד הראשונים להיכנס לשטח האויב – והאחרונים לעזבו.
אומרים על המוהנדסים שהם נוטים לחזור מהחזית עם כמה אצבעות פחות, אבל חייבים להודות שבלעדיהם לא היה ניתן לנהל קרב משמעותי.
סמל היחידה: לחיל כומתה בצבע אפור בהיר, המוגדר ככסוף, עליה סמל החיל – חרב בתוך צריח, המוקף בהילה המסמלת פיצוץ. צבעי הדגל החילי הם שחור וכתום, והם נבחרו בעקבות מבצע "עמורה" ("אדמה חרוכה") בו השמיד החיל את תשתיות הצבא המצרי בחצי האי סיני: הכתום מסמל את להבות הפיצוצים, והשחור את האדמה החרוכה שמשאירה ההנדסה הקרבית מאחוריה.
שיעור היסטוריה: חיל ההנדסה הקרבית הוקם ב-1947 על ידי מפקדו הראשון עמנואל שחר, על בסיס כוחות ההנדסה, הבנייה והחבלה של ההגנה ואנשי הבריגדה היהודית (ששירתו בחיל המהנדסים המלכותי של בריטניה). במלחמת השחרור פוצץ החיל גשרים על נהר הירדן ובדרום הארץ, ובכך סייע לבלימת התקדמות הלגיון הערבי והצבא המצרי למרכז הארץ. החיל גם פעל במסגרת המערכה על ירושלים, ופרץ את דרך בורמה, באמצעותה הועבר הסיוע לנצורים.
לאורך השנים המשיך החיל להוות חלק חשוב בכל מערכות ישראל: במלחמת ששת הימים מילא תפקיד חשוב בפריצה לרמת הגולן ובטיהור ירושלים והרמה ממוקשים; במלחמת ההתשה היה אחראי על בניית ואחזקת קו בר לב לאורך תעלת סואץ; במלחמת יום הכיפורים נטל חלק מהותי במבצע צליחת התעלה, כאשר כוחות הצליחה של החיל העבירו טנקים וכוחות צנחנים לגדה המערבית באמצעות דוברות והקמת שלושה גשרים תחת אש כבדה. באמצעות פעולה זו הצליחו כוחות צה"ל לאלץ את המצרים להיכנע, בעוד בחזית הצפון סייעה מערכת המכשולים שבנה החיל בבלימת הסורים. בחרמון פרצו מפעילי הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) דרך למוצב, ודחפור די-9 ישראלי אף הצליח לפרוץ דרך לפסגה הגבוהה ברכס לפני הסורים, ובכך הפך לכלי הרכב הממונע הראשון שהגיע לפסגה זו.
באינתיפאדת אל אקצה היה לדחפורים המשוריינים של חיל ההנדסה הקרבית חלק ניכר ומכריע בפעילות בשטחים, תוך חישוף, פתיחת צירים, הריסת בתי מחבלים, ניקוי זירות מטענים ועוד; במלחמת לבנון השנייה פרצו הכוחות צירים רבים לכוחות החי"ר והשריון, עסקו בסילוק פצצות, השמדת מוצבי חיזבאללה ועוד; גם במבצע עופרת יצוקה עסקו הכוחות בפתיחת צירים ובניקוי זירות מטענים.
מבנה: כוחות ההנדסה הקרבית בצה"ל מתחלקים למטה ולשטח. בגזרת המטה, קצין ההנדסה הראשי (קהנ"ר) מפקד על החיל שתפקידו להתוות את דרכם של כוחות ההנדסה הקרבית ולפקח על פעילותם, ובאחריותו בניין הכוח ההנדסי. קהנ"ר אחראי על כל נושאי ההנדסה בצה"ל (ואחראי מקצועית גם על הכוחות המבצעיים שאינם תחת פיקודו הישיר), ובמסגרת זו עליו למצוא פיתרונות הנדסיים לכל מצב. חיל ההנדסה הקרבית הוא חיל הנמצא תחת זרוע היבשה.
בגזרה המבצעית, יש לחיל ההנדסה שלושה גדודי הנדסה קרבית בשלושת חטיבות השריון הסדירות: גדוד "מחץ" (605) בחטיבה 188 שבפיקוד הצפון; גדוד "אסף" (601) בחטיבה 401 שבפיקוד המרכז וגדוד "להב" (603) בחטיבה 7 שבפיקוד הצפון. הגדודים מסופחים לחטיבות מטעמים מבצעיים של הפעלת הכוח ההנדסי, שלרוב צמוד לכוחות השריון או לכוחות החי"ר בחטיבות השונות – בהתאם לייעוד החיל כפורץ הדרך לכוחות היבשה.
בתוך גדודי ההנדסה הקרבית פועלים המחס"רים, מחלקות הסיור הגדודי, המורכבות מהלוחמים ומהמפקדים המצטיינים בגדוד. תפקיד המחס"ר דומה לתפקיד הפלס"ר (פלוגת סיור) בחטיבות החי"ר והשריון. בזמן מלחמה, תפקידה להוביל את כוחות הגדוד, כמו גם לספק מודיעין הנדסי. בתעסוקה מבצעית מבצעת המחס"ר, לרוב, את פעילות הבט"ש המורכבת ביותר בגזרה.
נוסף לגדודי ההנדסה הקרבית פועלות גם פלוגות צמ"ה, גדוד ינשוף (גדוד אב"כ מטכ"לי) ויהל"ם.
מעבר לכך, עקב הצורך התמידי בסיוע הנדסי לכוחות החי"ר, מצורפת לכל חטיבת חי"ר פלחה"ן (פלוגת חבלה והנדסה) בגדס"ר (גדוד הסיור), המורכבת מלוחמי חי"ר שעוברים הכשרה בבהל"ץ, אך היא אינה כפופה לחיל ההנדסה הקרבית אלא לחטיבה במסגרתה היא פועלת.
תנאי קבלה: למערך האב"כ נדרש פרופיל 72 ומעלה, ולמערך ההנדסה הקרבית פרופיל 82-97. לתפקידים השונים בחיל יש תנאי סף שונים (ניתן למשל להתקבל ליהל"ם עם פרופיל 82, אבל לא עם סעיפים מסוימים כמו פלטפוס). למחס"רים מתקבלים לוחמים ספורים בלבד, שסיימו מסלול לאחר שנה.
על מנת להיות מדריכת הנדסה קרבית או מדריכת אב"כ יש למלא במנילה אופציה להדרכת יח"ש, או לפנות עצמאית ללשכת הגיוס ולהגיש בקשה בפקס. מלש"בית העונה לקריטריונים תקבל זימון ליום מיוני מדריכות יח"ש טרם הגיוס. במידה והמלש"בית עברה את המיון וסימנה בעדיפות הראשונה "מדריכת הנדסה קרבית", יעלו סיכוייה להתקבל ככל שציוני המיון (הכוללים גם ראיון אישי ומבחנים) גבוהים יותר.
הכשרה: מסלול ההכשרה ללוחם בגדודי ההנדסה הקרבית כולל טירונות בת 16 שבועות ברמת רובאי 05 ופלס 05, המתבצעת בבית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ) שבצוקי עובדה בנגב, ובמהלכה מסגל החייל לעצמו ביטחון עצמי וכושר גופני כמרכיבים עיקריים לתפקידו העתידי כלוחם. האימונים מורכבים מתרגילי פרט, חוליה וכיתה, המתבצעים בתנאי שדה תוך שימוש באמצעי הלחימה השונים. בנוסף, נחשף החייל לאמצעי מיקוש וחבלה בסיסיים. בסוף הטירונות מקבלים החיילים את הכומתה הכסופה.
באימון המתקדם מוכשרים הלוחמים לרמת רובאי 07 ופלס 06 במשך 16 שבועות, גם כן בבהל"ץ. מטרת האימון המתקדם להכשיר את החייל כלוחם הנדסה קרבית בגדוד מבצעי. במהלך תקופה זו עובר הלוחם אימונים אינטנסיבים במקצועות ההנדסה הקרבית והחי"ר, בעודו משכלל ומרחיב את ידיעותיו בהפעלת סוגי אמל"ח וכלי נשק. במהלך האימון רוכשים הלוחמים מיומנות בלחימה על גבי הפומ"ה, בפריצה ובהתגברות על מכשולים, בחבלה ובבניית מכשולים המבוססים בעיקר על מיקוש. כמו כן, עוברים הלוחמים אימונים משותפים עם כוחות יבשה ואוויר. בסוף פרק זה, זוכים החיילים לענוד את סיכת הפלס, והמצטיינים לצאת לקורס מפקדי כיתות (מ"כים) חה"ן.
לאחר שלב זה יגיע שלב התעסוקה המבצעית, האורך גם הוא כ-16 שבועות, וכולל תעסוקת חי"ר בגזרות הלחימה השונות. הלוחמים עוסקים בתקופה זו במעצרים, במארבים, בסיורים רגליים ורכובים, במיקום ובהפעלת תצפיות ועוד. בנוסף לכך ישנן גם פעילויות בעלות אופי הנדסי, כמו פיצוץ בתי מחבלים, מעבדות חבלה וכדומה; בסיום התעסוקה, מסיימים החיילים את המסלול ומוענקת להם סיכת הלוחם החילית. המתאימים יצאו לקורס מפקדי כיתות חה"ן (מוסמכים כפלס 10) ולקצונה (מוסמכים כרובאי 08 וכפלס 12), והשאר יעברו לפלוגות המבצעיות.
שימו לב, כי למעשה לוחמי ההנדסה הקרבית מוכשרים כלוחמי חי"ר ואף יותר – בנוסף לרמת הרובאי הם עוברים הסמכת פלס – שמו של מקצוע הלחימה הראשי בחיל ההנדסה הקרבית, המחולק לרמות המתבטאות במספרים.
ובסדיר: במלחמה מספקים הכוחות סיוע הנדסי לכוחות היבשה, ובשגרה אחראים על הפעילות ההנדסית ועל ביצוע משימות מבצעיות שוטפות כשל גדודי חי"ר.
יציאות: היציאות של המוהנדסים דומות לאלה של החי"רניקים – לא משהו בטירונות, אבל הדברים משתפרים (יחסית) בהמשך. אגב, בזמן ההכשרה בבהל"ץ אין צורך לבכות על היציאות (אחת לשבועיים בממוצע), פשוט כיוון שיש בו חדרים ממוזגים, חדר כושר, קומפלקס כיתות חדשני, מרכז רפואי הכולל רופאים מומחים ורופאי שיניים ואפילו בריכת שחייה. כלוחמים, התנאים והיציאות הביתה מושפעות מגורמים שונים, החל ממיקום השירות, גרף האימונים, מועדי ישראל, כוננויות, כוח האדם הזמין ועוד.
תפקידים במסגרת היחידה: המקצוע הצבאי של חיילי ההנדסה הוא כאמור פלס. קיימים מקצועות נוספים, וביניהם מטהר (אב"כ), סלק (ס"פ, סילוק פצצות) ומפעיל צמ"ה. כוחות ההנדסה כוללים, כאמור, יחידות שונות ומגוונות המציעות שירות בתפקידים שונים.
נשק ואמל"ח: הכלים האופיינים לכוחות ההנדסיים הם הפומ"ה, נגמ"ש הנדסה מתקדם ייחודי וממוגן; דחפור D9, בולדוזר כבד שזכה לתוספת מעטה שריון הקרוי בפני הלוחמים "דובי"; ומגוון אמצעים הנדסיים בהם טנקי גישור, אמצעי צליחה, כלי צמ"ה שונים, מוקשים, אמצעי חבלה, פריצה, סילוק פצצות והגנה מפני איומי אב"כ. הלוחמים עצמם חמושים בדומה ללוחמי חי"ר, כאשר נשקם האישי הוא, על פי רוב, פלטופ M4 (או רובה M16 מקוצר), ונשקי המחלקה כוללים מקלעים, רובי צלפים ורקטת נ"ט. החיל מתאפיין, אם כן, בהפעלת כלים מגוונים למטרות שונות, בנוסף לכלי הנשק הרגילים של כוחות היבשה.
מדים: חיילי כוחות ההנדסה הקרבית לובשים את מדי החילות הירוקים, נעים בנעליים שחורות ועם כומתה כסופה על הכתף. החיילים עונדים סיכות ותגים בהתאם לתפקידם
שילוב בנות: בכוחות ההנדסה תפקידים שונים ומגוונים לחיילות, למשל מדריכות הנדסה קרבית ומדריכות אב"כ. בגזרת הלוחמה, גדוד הינשוף (אב"כ) משלב לוחמים ולוחמות.
כולם יודעים ש: הנדסה קרבית הם "ראשונים תמיד", ובמוטו הזה דווקא יש הרבה אמת, כיוון שכוחות ההנדסה הם הפורצים את השטח. מבחינת המוניטין ידוע בעיקר הסיכון המקצועי של חיילי ההנדסה הקרבית, שיכול להסתכם באובדן מספר אצבעות במקרה הגרוע ובאובדן אחר במקרה הגרוע יותר. על המוהנדסים אומרים "כומתה כסופה, אנשים זהב, רגליים פלטינה", או "הנדסה קרבית – מתפזרים בשטח". הקופירייטרים הצבאיים גם טבעו את "הנדסה קרבית – תן לאצבעות ללכת במקומך", ואת "זהו חברי לשקית, גירדו אותנו בכפית, זיהו אותנו לפי התגית, כן זוהי הנדסה קרבית". יש גם את שיר ההנדסה ("עשר אצבעות לי יש... עשר, תשע, שמונה..."), אבל בעלי הכומתה הכסופה אוהבים להתהדר בעיקר ב"כשנגיע לגשר, נפוצץ אותו".
המרוץ לרמטכ"לות: למרבה הצער, לא נרשמה נוכחות צבאית לצומחים בחיל ההנדסה מקרב עונדי דרגת הרא"ל. למה באמת?
האתר הרשמי של ההנדסה הקרבית
פספסנו משהו? מצאתם טעות? נשמח לשמוע מכם עדכונים ותיקונים ולשמור את פז"ם מעודכן בחזית. כתבו לנו ל-pzm@mako.co.il