אין תמונה
סמל חטיבה 401. שריונרים

חטיבה 401, המכונה "עוצבת עקבות הברזל", היא חטיבת שריון סדירה שהשתתפה במלחמות ישראל החל ממלחמת ההתשה. היא אחת משלוש חטיבות השריון הסדירות בצה"ל, שיחדיו נחשבות לגורם מכריע בשדה הקרב. נהוג להגיד שאיפה שעוצרים הזחלים – שם ייקבע הגבול. טנק המרכבה, סוג של גאווה ישראלית, הוא אחד מכלי המלחמה המשמעותיים בסביבה. חטיבה 401 מצוידת בטנקים מסוג מרכבה סימן 4, המתקדמים ביותר, וזאת כבר סיבה לגאווה יחידתית.

סמל היחידה: סימני העקבות של הטנק, המופיעים בסמל, מסמלים את המונח שטבע הסופר חיים גובה "עקבות הברזל". מצד אחד, "עקבות הברזל" הן אלה המתווה הטנק על הקרקע כאשר הוא שועט קדימה באימונים ובמלחמה; מצד אחר, הן גם "עקבות הברזל" של רסיסי פגז וטילי האויב, הנשארים כצלקת על גוף הלוחמים. גם את זאת וגם את זאת מבקשים להזכיר בסמל היחידה.

מרכבה סימן 4 - מבט מבפנים (צילום: דובר צה"ל)
את לי את האחת. טנק המרכבה 4 של חטיבה 401 | צילום: דובר צה"ל

שיעור היסטוריה: חטיבה 401 הוקמה ב-1967, במטרה להחזיק ולחזק את קו התעלה. במהלך מלחמת ההתשה, הייתה חממת גידול בעבור הטנקיסטים שמאוחר יותר היוו את עיקר מערך המילואים, הקריטי כל-כך, שהשתתף במלחמת יום הכיפורים. ביומה הראשון של מלחמה זו נשאה החטיבה בעול הבלימה בתעלה וספגה אבידות רבות. במלחמת לבנון לחמה החטיבה בגיס המזרחי, והגיעה לפאתי כביש ביירות-דמשק ביומה השישי של המלחמה. לאחר תום המלחמה, עסקה החטיבה בפעילות בט"ש בגזרות שונות, ביניהן יהודה ושומרון, רמת הגולן, הגזרה המערבית של רצועת הביטחון בדרום לבנון ורצועת עזה. כיום מתנהלת פעילותה המרכזית באזור עזה ובאזור יהודה ושומרון.

מבנה: חטיבה 401 נמצאת תחת עוצבת הפלדה (אוגדה 162) שבפיקוד המרכז. בחטיבה כלולים גדוד שלח (46), גדוד הבוקעים (52), גדוד עשת (9), ופלס"ר (פלוגת הסיור) 401. אל החטיבה מסופח גם גדוד ההנדסה הקרבית "אסף" (601).

תנאי קבלה: פרופיל רפואי 72-97. הסטריאוטיפ הצבאי גורס שהשריונרים הם השמנמנים שבקרביים, אבל האמת היא שגם הם נדרשים להיות בכושר – הרי תמיד יכול להיות שייאלצו לנטוש את הטנק ולהסתער קדימה. אל דאגה, באימונים דואגים להזכיר את זה, דרך הרגליים.

הכשרה: טירונות 03 בשיזפון שאורכת חודשיים, ובמהלכה עוברים השריונרים לעתיד אימוני קליעה, שדאות, כושר גופני ועוד. לאחר הטירונות מתחיל שלב המסלול. ראשיתו בפרק המקצועות הנערך בביסל"ש (בית הספר לשריון) במשך חודשיים, במהלכם נלמדים מקצועות הנהג, התותחן או הטען-קשר. בסיום הפרק עובר החייל לגדוד אחר הנמצא גם הוא בבית הספר לשריון בשיזפון, בו מתחיל אימון הצמ"פ (צוות-מחלקה-פלוגה), האימון המתקדם של השריונרים, שכולל אימונים ותרגולים רבים על הטנקים עצמם בשטח. הצמ"פ אורך כארבעה חודשים.

בסיום האימון מקבל השריונר הצעיר את ה"צפרגול", סיכת אות הטנקיסט. כעת יתפזרו השריונרים למחזור בן ארבעה חודשים של אימונים ופעילות מבצעית בגדודים המבצעיים. המצטיינים יוצאים לקורס מפקדי טנקים (מט"קים) בן ארבעה חודשים, שלאחריו אפשר להמשיך לקורס קציני יבשה בבה"ד 1 שאורכו חודשיים וחצי, ולבסוף להשלמה חילית בת ארבעה חודשים.

ובסדיר: באופן כללי התנאים בשריון לא רעים כל-כך, כל עוד אתם במגורים, בכל אופן. בשטח ישנים על הטנק, או, אם לא התמזל מזלכם, בתוכו. הקו הקלאסי של השריונרים של חטיבה 401 הוא ברצועת עזה, אבל הם תופסים קווים מבצעיים בכל רחבי הארץ ברוטציה עם שאר הכוחות, בייחוד באזור יהודה ושומרון, ולפעמים מבצעים גם בט"ש (ביטחון שוטף) הכולל גם קווי חי"ר.

אבל, כמובן, מה שחשוב הוא הטנק עצמו – מוקד הפעילות של השריונר. אז מה הפלא שהעיסוק המרכזי שלו הוא הטיפול בטנק? לפני ירידה לשטח צריך לעשות טל"ת (טיפול לפני תנועה) ותיאום כוונות, ואחר-כך עוד צריך לעשות טיפול אחרי תנועה. אחרי שחוזרים מהשטח יש גם טפ"ש (טיפול שבועי) הנערך לרוב לקראת סוף השבוע וכולל בערך חצי יום עבודה על הטנק, וכל זה בלי להזכיר מסדרי מ"פ (לפחות יום עבודה על הטנקים) ומג"ד (שבוע טיפולים). אז מה בעצם עושים הטנקיסטים בכל הטיפולים האלה? מתחזקים, משמנים ועוד; מכונת המלחמה הזאת הרי לא תתחזק את עצמה, נכון? מי שאוהב מכונאות בוודאי ייהנה, ומי שלא – מתרגל.

יציאות: על אף שנהוג להגיד ש"שריון – שבת ראשונה יוצאים ובשאר נשארים", בדרך כלל יוצאים פעם בשבועיים, אלא אם כן יש מחסור בכוח אדם או פעילות מוגברת. במהלך ההכשרה, מן הסתם, יוצאים פחות.

תפקידים במסגרת היחידה: בצוות הטנק ארבעה חיילים – נהג, תותחן, טען-קשר ומפקד. כיוון שהשירות בשריון הוא מטבעו די צפוף –כדאי ליפול על צוות שתאהבו. אנשי הצוות יהיו האנשים הכי קרובים אליכם בשירות הצבאי.

נשק ואמל"ח: החיילים נושאים כמובן נשק אישי, אבל גולת הכותרת של השריון היא, איך לא, הטנק. החל משנת 2004 מצוידת חטיבה 401 בטנקים מסוג מרכבה סימן 4 – אחד מהכלים החשובים של הצבא, שאצל החיילים זוכה להילה המתבקשת כיוון שיש בו גם מזגן.

מדים: השריונרים נעים במדי חילות ירוקים, נעליים שחורות וכומתה שחורה. למדי ה-ב' שלהם נוסף גם סרבל. אפשר להגיד שלתלבושת נוסף גם גריז תמידי המכתים את הידיים, הודות למלאכת הטיפול בטנקים.

שילוב בנות: שריונריות עוד אין – תומכות לחימה משרתות בתפקידים שונים בחטיבה, למשל כמש"קיות טנק וחינוך, ואפילו כקשר"גיות (קצינות תקשוב קרביות). ישנן גם מדריכות שריון המשובצות בבסיסי ההדרכה של חילות השדה ומדריכות מקצועית את לוחמי החיל במקצועות השריון השונים.

כולם יודעים ש: "האדם שבטנק ינצח", או, בגרסת המתוסכלים מהסכנות שבשירות, "האדם שבטנק יתלקח": שנים של מלחמות הביאו למיתוס השריונרים הנשרפים. למרות שהטנק מגן על הלוחמים, הם עדיין חשופים, כמו כל לוחם, לסכנות הקרב. כל זה לא מפריע להם לצחוק על עצמם (ועל הסכנה).

בחטיבה 401 הרומנטית משהו המוטו הוא "את לי האחת". כל שריונר יגיד שהחטיבה שלו היא הכי טובה – והאמת? ההבדל הוא בעיקר במור"קים. הפעילויות של חטיבות השריון השונות די דומות זו לזו, אם כי לחטיבה 401, שמשתמשת כאמור בטנק המרכבה סימן 4, המתקדם מבין החטיבות, יש סיבה לא רעה להתרברב.

המרוץ לרמטכ"לות: על אף שבתחילת הדרך התמקצעו כמה וכמה רמטכ"לים כשריונרים – למשל חיים לסקוב – אין מקרב עונדי דרגת הרא"ל שריונר שהחל את שירותו ככזה.

האתר הרשמי של חטיבה 401

>> כך הפכתי לשריונר ליום אחד

פספסנו משהו? מצאתם טעות? נשמח לשמוע מכם עדכונים ותיקונים ולשמור את פז"ם מעודכן בחזית. כתבו לנו ל-pzm@mako.co.il