מטוס ראם (צילום: דובר צה"ל)
מטוס הראם שמשמש את הטייסת בטיסות מסביב לעולם | צילום: דובר צה"ל

11 במרץ 2011, ביפן מתרחשת רעידת אדמה בעוצמת 8.9 ריכטר. בעקבותיו מגיעים גלי צונמי ששוטפים את החוף וזורעים הרס בסדרי גודל מבעיתים. בין המבנים שנפגעים ממכת הצונמי, כלולים גם מתקני הגרעין היפניים ובנוסף לעובדה שאלפי אזרחים מוצאים את עצמם מחוסרי כל רכוש וקורת גג, יש סכנה לדליפה רדיו אקטיבית מהכורים שנפגעו.

מימדי האסון עצומים וליפנים עבודה רבה. תשובתם לכל מדינה שמציעה עזרה – העזרה מבורכת, אתם מוזמנים לבוא, אבל יש לנו מספיק צרות, תצטרכו לדאוג להכל בעצמכם. מדינת ישראל לא היססה. בתוך פחות מ-24 שעות צוותי הרפואה, צוותי החילוץ וההצלה, צוותי הרבנות, קשרי החוץ, התיעוד ועוד צוותים רבים אחרים הדרושים לטיפול באסונות מהסוג הזה ממריאים מבסיס חיל האוויר בנבטים כשהם מאורגנים עם כל הציוד הדרוש על גבי המטוסים, לאחר שביצעו חיסונים ותרגולים בדרכם אל המזרח הרחוק להושיט את העזרה הדרושה ליפן.

משלחת פיקוד העורף ליפן (צילום: דובר צה"ל)
נחיתת המשלחת ביפן. תוך 24 שעות המטוסים עם כל הצוותים והציוד היו כבר באוויר | צילום: דובר צה"ל

המבצע המורכב הזה התאפשר אודות לטייסת 120, הטייסת הבינלאומית של חיל האוויר שזכתה גם לשם "טייסת ענקי המדבר". זוהי טייסת מטוסי התובלה של חיל האוויר, שהוקמה כטייסת עצמאית בשנת 1964 ומאז נעצה לא מעט סיכות על גבי הגלובוס במבצעים שעל חלקם כולנו יודעים ועל חלקם לא נדע לעולם. עת הוקמה הטייסת, מדינת ישראל הייתה נתונה לאמברגו אמריקאי על עסקאות נשק ורכש הנשק שלה הסתמך על תעשיית הנשק בצרפת. באותם הימים הבינה מדינת ישראל שעליה להאריך את זרועה ושעליה לפתח יכולת טיסה טרנס אטלנטית, מה שלא היו יכולים לבצע המטוסים הנורדים שהיו ברשות חיל האוויר. בדרך לא דרך, רכש חיל האוויר מהאמריקאים את מטוסי הסטרטוקרוזר (בואינג 377), הראשונים שהיו יכולים לטוס מעל האוקיינוס האטלנטי.

יכולת נוספת שנדרשה לחיל האוויר על מנת להאריך את זרועו היא יכולת התדלוק האווירי של מטוסי קרב. כאן האמריקאים כבר היו הרבה יותר קשוחים ולא היו מוכנים לשחרר את המערכת שברשותם למכירה, ובלית ברירה החליטה התעשייה האווירית לפתח בעצמה מערכת לתדלוק אווירי, מערכת שלמעשה עד היום נחשבת לקרם דלקרם לעומת המערכת האמריקאית.

המשלחת הישראלית ליפן (צילום: דובר צה"ל)
המשלחת הישראלית ליפן ברגעים שלפני העליה למטוסים והחזרה ארצה | צילום: דובר צה"ל

משימות בכל מקום בעולם

מאז הקמתה, ביצעה טייסת ענקי המדבר משימות רבות ברחבי העולם, אשר הביאו כבוד רב לחיל האוויר ולמדינת ישראל. בין הבמצעים הראשונים היו מבצע "רוטב" ומבצע "דורבן", שכללו מספר גיחות בין השנים 1964-1966 של מטוסי בואינג 377 לגבול שבין מצרים לתימן. המטוסים הצניחו כלי נשק וציוד למורדים שנלחמו נגד צבא מצרים בזמן מלחמת האזרחים בתימן, זאת כדי להסית את הכוחות המצרים מחצי האי סיני וליצור תנאים נוחים ללחימה במצרים בחזית זו. מטוסי הענק של טייסת 120 הגיעו לתימן בשעות הלילה לאורך חופי סעודיה ולאחר הצנחת הציוד המשיכו לג'יבוטי הצרפתית, שם חנו לתדלוק וחזרו לישראל. המבצע נשמר בסודיות מוחלטת עד לפני כמה שנים.

>> נושמים צבא? לסיפורים הכי מעניינים, הצטרפו לפייסבוק של פז"ם

במהלך מלחמת יום הכיפורים הצניחו מטוסי הבואינג חדשים שנקלטו בטייסת, ציוד בעומק חצי האי סיני. שנים מאוחר מותר, ב-1985, השתתפה הטייסת הבינלאומית במבצע רגל עץ, שכלל את הפצצת מפקדות אש"ף בתוניס. מבצע זה היה מבצע ההפצצה עם הטווח הכי ארוך שידע חיל האוויר בכל שנותיו והתפרס על פני מרחק של 2,300 קילומטר. כל זאת אודות ליכולת הביצוע של התדלוק האווירי אותו ביצעו טייסי הטייסת הבינלאומית מעל למי הים התיכון פעמיים – האחד במהלך הדרך, השני לפני התקיפה.

מבצע רגל עץ (צילום: אתר חיל האוויר)
מבצע רגל עץ - תקיפת מפקדות אש"ף בתוניס. לא היה מתאפשר ללא תלוק אווירי | צילום: אתר חיל האוויר

מבצעים נוספים הראויים לציון של טייסת ענקי המדבר הם מבצעים אנושיים שנחקקו היטב בזיכרון הקולקטיבי: מבצע משה ומבצע שלמה. במבצע משה שנערך ב-1985 הוטסו בחשאי יהודים שהוחזקו במחנות באתיופיה בתנאי תברואה קשים וסבלו מתחלואה ומתקיפות שודדים. מבצע שלמה התרחש שש שנים מאוחר יותר ובו הוחלט להעלות את יהודי אתיופיה בתמורה ל-35 מיליון דולר אמריקאי ומקלט לכמה מבכירי השלטון בארצות הברית. עת סוכם המשא ומתן, יצא לדרכו מבצע שלמה, מבצע שארך 36 שעות, במהלכו 30 מטוסי הטייסת הבינלאומית וחברת התעופה הלאומית אל-על העלו ארצה 14,310 יהודים מאדיס אבבה לישראל.

מבצע שלמה (צילום: דובר צה"ל)
העולים החדשים יוצאים מכבש המטוס במבצע שלמה | צילום: דובר צה"ל

הטייסת לקחה חלק גם בהטסת גופות ההרוגים ובהטסת הפצועים מהפיגוע שאירע בבורגס ביולי האחרון. במהלך המבצע שארך פחות מיממה הטיסה הטייסת צוותי רפואה, רבנות, חילוץ והצלה לעיירת הנופש הבולגרית והביאה את הפצועים תוך זמן קצר לבתי חולים בארץ ואת ההרוגים לקבר ישראל.

זהו רק חלק קטן מפעילות הטייסת שנפרשת כאמור על יעדים בעולם כולו, לרבות ארגנטינה, שם אירע פיגוע גדול בשגרירות הישראלית; מקסיקו וטורקיה שסבלו לא פעם מרעידות אדמה חזקות ומשיטפונות עזים; רומניה, שם אירעה תאונת מסוקים; אוסלו, שם קוימו שיחות השלום בהובלת ראש הממשלה יצחק רבין ועוד.

"אנחנו ערוכים לביצוע כל משימה, בכל זמן ובכל מקום בעולם, להחזיר פצועים לבתי חולים בישראל ואם יש צורך גם להחזיר ארונות", אומר סא"ל א', מפקד הטייסת הבינלאומית בראיון לפז"ם. "זה להיות ישראלי ולהיות יהודי ולקיים את אחוות הלוחמים ואהבת ישראל באשר הוא. אין עוד מדינה בעולם שיודעת לדאוג לאזרחיה שנפגעו בחו"ל כמו מדינת ישראל ששולחת את מטוסיה כדי להטיס את פיקוד העורף, כוחות רפואה וכוחות הרבנות כדי להחזיר הביתה אזרחים בצרה". בנוסף לכך מדגיש סא"ל אמיר את הפן המוסרי של פעילות מדינת ישראל ברחבי העולם בסיוע למדינות זרות בעת אסונות טבע.

חמישה אנשי צוות כדי להטיס מטוס

אם יש משהו שמאפיין משימות במטוסי קרב ובמסוקים הוא הטייס הבודד או שני הטייסים שמנצחים לחלוטין לבדם על המשימה שלשמה הם נשלחו. בטייסת "ענקי המדבר", בכל טיסה ימצאו על סיפון המטוס לפחות חמישה אנשי צוות - שני טייסים, נווט, מכונן ומפעיל מערכת התדלוק. כל אחד ממוקצע בתפקידו ואחראי על ביצועו על הצד הטוב ביותר, כך שהם כולם ביחד מבצעים משימות תוך עבודת צוות. ריבוי התפקידים הזה על כל טיסה, הופך את הטייסת למיוחדת במיוחד כאשר היא כוללת מספר רב של אנשים עם מספר רב של תפקידים שונים.

טייסי חיל האוויר בבורגס (צילום: דובר צה"ל)
טייסי חיל האוויר בבורגס - צוות שלם למטוס אחד | צילום: דובר צה"ל

הטייסת שמטיסה את המטוסים הגדולים ביותר בחיל האוויר הישראלי, לא מתפארת במטוסים הכי חדישים בארסנל האווירי של מדינת ישראל, מה ששם את האדם בטייסת במרכז. הדבר בא לידי ביטוי בהכשרה שלו למקצועיות וביכולת עבודת הצוות שלה הוא נדרש. בשל גודל המטוסים ואורך המשימות להם נדרש צוות המטוס, הקברניטים בטייסת נושאים על עצמם פעמים רבות החלטות רבות וכבדות משקל שלא תמיד ניצבות בפתחם של טייסים בטייסות אחרות.

כל הגורמים האלו יוצרים טייסת שונה ממה שאנחנו מכירים בנוף הכחול של צה"ל. "אם יש משהו מיוחד במקום הזה זה הרוח, הרעות והמחויבות לסמל", אומר סא"ל א', ששירת בתפקידי פיקוד שונים בשש טייסות שונות של חיל האוויר. "יש לנו טייסים בני 60 שבאים לפה פעם בשבוע. המקום הזה מאוד חשוב להם. הטייסת יצרה מועדון מיוחד ואקלוסיבי. רוח הטייסת לא עשויה מחומר. זה משהו שנדבק בקירות ובאנשים, חדוות העשייה וחדוות הביחד".

>> לגעת בשמיים: טייסות מטוסי קרב