מהפכה בשדה הקרב: המסוקים הטובים בעולם
בעוד המטוסים קוטפים את רוב התהילה על פעולות חיל האוויר, ברחבי העולם מטיסים אלפי טייסי מסוקים מכונות מלחמה משומנות, המסוגלות לפעול בכל שדה קרב, בכל מצב ראות ובכל מזג אוויר – להציל חיי אדם ולתקוף מטרות אויב בדיוק ובעוצמה
מגמת המסוקים אמנם נחשבת לאופציה הפחות מועדפת בקרב פרחי הטייס בחיל האוויר, אבל עדיין יש קסם במכונות המלחמה האלה, עם המדחף המסתובב שנראה כאילו מצליח לבטל את כוח המשיכה ולהניף לאוויר, תוך שניות, גוש ברזל במשקל 10 טון. עשינו כבוד לפלופלורים ואספנו את חמשת מסוקי הקרב הכי טובים בעולם.
אפאצ'י לונגבואו
המלחמה עשתה שירות מצוין ליצרנית המסוק, מקדונלד דאגלס, שהתמזגה עם בואינג. המסוק נרכש בכמויות על ידי צבאות מצרים, יון, יפן, בריטניה, כווית, הולנד, איחוד האמירויות וצה"ל. המחיר - כמעט 20 מיליון דולר ליחידה.
הדגם האחרון והמתקדם של האפאצ'י - הלונגבואו - מאופיין במערכות אלקטרוניות מתקדמות, המאפשרות לטייס לפענח תא שטח גדול במהירות רבה יותר, ולספק תמונה רחבה יותר של סביבת המסוק. מכ"ם בקרת האש, הנמצא מעל הרוטור, מאפשר לירות טילים ממרחק, ללא קשר-עין עם המטרה, ולירות במדויק על מסוק אחר.
המסוק חמוש מכף רגל עד ראש בתותח אוטומטי 30 מ"מ, 1,200 פגזים ו-16 טילי הלפייר או כוורת רקטות. בזכות מערכות ראיית הלילה המסוק מסוגל לפעול כמעט בכל תנאי ראות ומזג אוויר. הוא מרחף בגובה מקסימלי של שישה קילומטרים ומגיע למהירות מקסימלית של 360 קמ"ש, בטווח מקסימלי של 700 קילומטרים. בשנת 2004 חוסל בכיר החמאס, אחמד יאסין, בעזה ממטח טילים ששיגרו מסוקי אפאצ'י.
בלאק-הוק
בתחילת שנות השבעים, לקראת סוף מלחמת וייטנאם, פרסם צבא ארה"ב מכרז לפיתוח מסוק תובלה חדש, שיהיה בעל כושר הישרדות גבוה ויחליף את הבל-205 הישן. כחלק מלקחי המלחמה האחרונה, חלק מהדרישות היו שצוות המסוק ישרוד התרסקות אחרי נפילה במהירות של 13 מטר בשנייה, ושהמסוק יהיו חסין מפני קליעי 7.62 מ"מ.
חברת סיקורסקי זכתה במכרז ובתחילת שנות השמונים המריאו מסוקי הבלאק-הוק הראשונים לאוויר. המסוק תוכנן לספוג התרסקות של עד 20 ג'י; כסאות הטייסים נבנו כך שייספגו אנרגיה רבה בעת ההתרסקות, והותקנו מערכות למניעת שריפה. המנוע מתוכנן להמשיך לעבור עד חצי שעה אחרי שאיבד את כל השמן והרוטור עמיד בפני קליעי 23 מ"מ.
"המונית האווירית" של סיקורסקי הפך במלחמת המפרץ הראשונה למסוק הסער המוביל. 300 מסוקים הובילו 5,000 לוחמים אמריקנים לתוך עירק, בשעות הראשונות של המלחמה. שנתיים לאחר מכן השתתף המסוק בתקרית אמריקנית כואבת בסומליה, עליה מבוסס הסרט "בלאק-הוק דאון"; שני מסוקי בלאק-הוק, שהופלו מעל רחובות מוגדישו עם טיל RPG, היו לתמונה שסימלה יותר מכל את המעורבות האמריקנית במדינות זרות, כשחבורת סומלים יחפים רקדו על הרוטור העמיד לקליעים באמצע הרחוב.
הבלאק-הוק מגיע למהירות מקסימלית של 350 קמ"ש, סייג רום 6 קילומטרים, מסוגל להוביל 14 חיילים או ארבעה טונות של מטען, הוא חמוש בשני מקלעים 7.62 מ"מ, ומחירו עומד על 10 מיליון דולרים ליחידה.
מסוק-מטוס V-22 Osprey
בשנת 1986, שלוש שנים לפני שהמריא האוספרי לראשונה לאוויר, קיבל הפרויקט תקציב פיתוח של 2.5 מיליארד דולר; בשנת 2008 הוציאה ארה"ב 30 מיליארד דולר על הפיתוח, וההערכה היא שידרשו עוד 30 מיליארד כדי לסיים את הפרויקט. משנת 2000 מתאמנים כוחות המארינס האמריקנים עם האוספרי, שכבר עבר טבילת אש במלחמת המפרץ השנייה ובאפגניסטאן. מחירו עומד על 70 מיליון דולר ליחידה ואפילו צה"ל בוחן אותו.
קוברה
הקוברה הוא שועל קרבות ותיק בזירה העולמית. אחרי כמעט חמש שנים של דשדוש בביצה הווייטנאמית, שיחקה המערכה הצבאית לידי חברת בל, שהציגה את הפתרון שלה לדרישות צבא ארה"ב - מסוק המסוגל לטוס קרוב לצמרות הג'ונגלים ולסייע באש מאסיבית לכוחות הקרקע.
המסוק חמוש בתותח וולקן 20 מ"מ תלת-קני, מקלע רימונים 40 מ"מ, טילי נ"ט מסוג טאו, טילי הלפייר וכוורת רקטות בכל צד. העובדה שהוא פשוט לתחזוקה, זול ואמין הביאו את הקוברה לסגור יותר מארבעים שנות שירות. המסוק השתתף בכל מערכה אמריקנית מאז וייטנאם וצבר גם פז"מ בחיל האוויר הישראלי. הכלים הראשונים הגיעו בשנת 1975, כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים.
במלחמת לבנון הראשונה פגש הקוברה לראשונה כוחות שריון סורים, ועד היום הוא לוקח חלק משמעותי במערך המסוקים של חיל האוויר. בסוף שנות השמונים הזדמן לקוברה להציל חיים, לשם שינוי, כשהשתתף בחילוץ הטייס, שותפו של הנווט רון ארד, שנטש מעל לבנון, ובחילוץ ארבעה חיילי גולני שהושארו בשטח לבנון במבצע "כחול וחום". בשני החילוצים ניתלו החיילים על מגלשי המסוק, וטסו איתו מחוץ ללבנון.
CH-53 סיקורסקי (יסעור)
ליסעור היסטוריה אווירית ארוכה בצה"ל, ומערכת יחסים מורכבת עם דעת הקהל, בעקבות אסונות אוויריים כבדים בהם היה מעורב המסוק: אסון מחניים בשנת 1974, אסון הנ"ד בבקעה בשנת 1977, אסון המסוקים בשאר יישוב בשנת 1997 וההתרסקות בתרגיל ברומניה בשנת 2010, הן רק חלק מהתאונות הרבות של המסוק. ולמרות הכול, כשמשקללים את כל שעות העבודה והעומס של הסיקורסקי, אולי בכל זאת יש סיבה מוצדקת בגינה בחיל האוויר עדיין מעדיפים את היסעור על פני הצ'ינוק האמריקני.
במלחמת ההתשה השתתף היסעור ב"מבצע תרנגול" בעומק סיני, שם הוא הרים למצרים מתחת לאף מערכת מכ"ם ששוקלת יותר ממגבלות המטען שלו. הרמטכ"ל חיים ברלב כינה את המבצע "פעולה מהסרטים".
ב-40 שנות שירותו הספיק היסעור לעבור קילומטרז' רב ולהשתתף בפעילות רבה, כולל כיבוי שריפות. בשנים האחרונות עובר המסוק השבחה בחיל האוויר, במסגרת פרויקט "יסעור 2000", וצפוי לשרת עוד כ-15 שנה, מכיוון שטרם נמצא לו תחליף הולם. היסעור מגיע למהירות מקסימלית של 300 קמ"ש, סייג רום 5 קילומטרים ויכולת נשיאת תכולה של 20 טונות.
