צה"ל הוא ארגון שמאגד תחתיו הרבה אנשים צעירים שבדיוק יוצאים מהבית - אנשים שמצד אחד מוטלת עליהם משמעת כבדה ונוקשה, אך מצד שני הם בדיוק הגיעו לגיל בו דווקא מתחשק להשתטות קצת. נוסיף לזה את חוסר שיקול הדעת שמאפיין אנשים צעירים והרבה זמן בבסיס ותקבלו אוסף מוצלח במיוחד של מעשים משוגעים ביותר שחיילים עשו במהלך השירות שלהם. הבאנו לכם את הסיפורים הכי מטורפים שגולשי פז"ם שיתפו אותנו בהם בעמוד הפייסבוק.
צויר בדם
"מי שהיה חובש בצבא יודע שפתיחת וריד (החדרת עירוי), זה אקט שמתרגלים אותו אינספור פעמים במהלך הקורס, גם לא בשעות הלימודים ואפילו בסופי שבוע וממשיכים לעשות את זה גם אחרי הקורס רק בשביל התרגול. הייתה פעם אחת שרציתי להתבדח ולמתוח את מפקד הפלוגה שלי, אז פתחתי לעצמי וריד וציירתי עם הדם שלי ציור. את הציור הנחתי לו על השולחן במשרד".
מה עושים כשכתב של CNN מבקש לירות קצת?
"כששירתתי בדוברות של אוגדת עזה לפני ההתנתקות, ליוויתי צוות של CNN לפעילות לילית במוצב תרמית בין רפיח העזתית לרפיח המצרית בציר פילדלפי. בחור הזה שלהיות בו זה מטורף כשלעצמו, היה נוהל לילי שבכל פעם שהייתה תנועה באזור מחוץ לבתים, החיילים היו עושים ירי הרתעתי באוויר. החיילים שם היו חיילים קרועים של גבעתי שפתחו להם שם זולה רצינית ובקושי היו הולכים עם נעלים. כשהייתי שם עם הצוות של CNN, אחד הכתבים ביקש מאחד החיילים לירות עם הנשק באוויר. כשהחייל ביקש ממני רשות, אמרתי לו שאין עם זה בעיה כי כולם שם גם ככה חורנים ורק שישים לב שהוא לא עושה שטויות ויורה במישהו. הירי עבר בשלום, אבל המפקדים שלי לא אהבו כל כך לשמוע על זה. קיבלתי על זה ארבעה ימים של ריתוק לבסיס.
הנפצה מקצועית
כשהייתי בקורס חובלים, הייתי צריך להעביר הסברה שבועית לכל הקורס וסגל המפקדים. מדובר במופע בקורס שהמטרה שלו זה ניהול שיח על אירועים אקטואליים. הגיע סוף השבוע, במהלך השבוע לא קראתי שום עיתון והגעתי להסברה השבועית כשאני לא יודע כלום על מה שקרה באותו השבוע. במשך שעה עמדתי וחפרתי להם על אירועי השבוע, הנפצתי בביטחון עצמי גבוה וכמובן שהחברים למחזור העריצו אותי על זה אחר כך.
רק רצינו לבלות קצת
ליד הבסיס שלנו היה פאב שבכל ערב היינו שומעות את המוזיקה ממנו עד למגורים. תמיד קיננה בנו המחשבה של להתגנב אליו בלילה, לבלות שם קצת ולחזור. החשש העיקרי שלנו היה מזה שנפגוש את המפקדים בפאב ואז הלך הבילוי והלכו כל הבילויים בסופי השבוע שלאחר מכן. עד שעלה לנו רעיון: למנוע מהמפקדים להגיע לפאב. באחד הלילות, פשוט לקחנו את הרכב של המפקד וברחנו לפאב. זה היה כל כך גאוני שעשינו את זה כמה פעמים אחר כך. פלא שהוא לא תהה בכל פעם לאן נעלם לו הרכב.
על האש, על הגבול
כששירתתי בגבול ישראל-מצרים היו אצלנו מילואימניקים שהביאו מלא בשר לעל האש. כשהם עזבו, הם השאירו לנו הרבה בשר שעמד להתקלקל וחבל. אספנו בבסיס מלא קרשים ובאחד הסיורים על הגבול פשוט עשינו על האש, ליד הגדר. היה אדיר.
והיו גם:
"עישנתי חשיש במשרד של מפקד הבסיס" (אנחנו לא מעודדים)
"רצתי בעירום במגרש המסדרים של הבסיס"
"בוחן מסלול עם מאג"
"התגייסתי לצנחנים"
"ישבתי על אסלה לא מרופדת"
"שתיתי שוקו שפג תוקפו ביום"
"וגם קוטג'"
"שתיתי משלוקר שלא החליפו בו מים חודש"
"עמדתי מול רס"ר הבסיס באמצע לשכת המב"ס וצעקתי עליו בטירוף שיפסיק להיטפל אליי על שטויות ושאין לי כבר עצבים אליו"
ולקראת סוף השבוע הקרוב, אנחנו יכולים לאחל לכם רק שקט