טורקיה מאמנת כוחות לפריסה בעזה: ישראל מתנגדת
על פי גורם ביטחוני בכיר, הצבא הטורקי מכין כוחות לפריסה ברצועה, למרות התנגדותה של ישראל. בוושינגטון לוחצים על ירושלים למצוא דרך לשלב את חייליו של ארדואן בכוח הבין-לאומי, אך במערכת הביטחון מזהירים ממשבר רחב עם השלכות אזוריות. דיווח: חודשו החיפושים אחרי החטוף האחרון רן גואילי

ברצועת עזה מדווחים היום (רביעי) על חידוש החיפושים והסריקות של ארגוני הטרור כדי לאתר את המיקום שבו מוחזק החטוף החלל הישראלי האחרון ברצועת עזה, רס"ר רן גואילי ז"ל, לראשונה אחרי שבועות. על פי הדיווחים החיפושים נערכים במרחב זייתון בשיתוף הצלב האדום.
בתוך כך, מי שממשיכה להתכונן לפרסית כוחות ברצועת עזה היא טורקיה, זאת במסגרת הכוח הרב-לאומי שארצות הברית מקימה. על פי גורם ביטחוני בכיר, צבא טורקיה מתאמן ומכין כוחות למרות התנגדות נחרצת של ישראל, כאשר לדבריו יש שתי אפשרויות לפריסת הטורקים בעזה, אחת של כוח לוחם ושנייה של כוח לוגיסטי-רפואי בעיקרו, עם מעורבות בניהול הרצועה.
כאמור, בישראל מתנגדים לשתי האפשרויות ואומרים שהכנסת כוח צבאי טורקי לשטח רצועת עזה, גם אם במסגרת כוח בין-לאומי, עלולה להפוך למוקד חיכוך מסוכן ולהקשות על יציבות ביטחונית ולא לשפר אותה. כל זה קורה, כפי שחשפנו ב-mako, על רקע המלחמה הקרה מול טורקיה, שצה"ל מנהל בהובלת חיל האוויר, באזור קפריסין, כדי למנוע כניסה שלהם לסוריה.
הכוח שטורקיה עשויה לשלוח: "מתכון בטוח לתקלות"
בטורקיה ממשיכים לדרוש השתלבות שלהם בכוח הבין-לאומי שיוקם בעזה. על פי גורמי ביטחון בישראל, ישנם לחצים אמריקאיים לבחון מודלים שונים של מעורבות טורקית. בישראל מעריכים שאם טורקיה תשתלב בסופו של דבר בכוח שמוקם בעזה, זה לא יהיה כוח לוחם התקפי, אלא כוח למה שהגדירו "ייצוב ושיטור בלבד".
בתיאוריה, טורקיה יכולה לשלוח יחידות חי"ר קלות, 'ז'נדרמריה' (כוח משטרה צבאית), כוחות הנדסה ואלמנטים מוגבלים של כוחות מיוחדים לאבטחה של הכוחות שלה. אבל גורמים בצה"ל מדגישים שמדובר בכוח שאינו מתאים ללחימה בארגוני טרור בשטח צפוף, תת-קרקעי ועוין כמו רצועת עזה.

הבעיה המרכזית, כפי שאומרים בצה"ל, היא לא רק זהות הכוח אלא עצם נוכחותו. הכנסת חיילים טורקים לשטח הרצועה תיצור מיד שורה של אתגרים מבצעיים ובראשם שאלת שרשרת הפיקוד. לא קיים כיום מודל מוסכם וברור שיגדיר מי נותן פקודות לכוח כזה, כיצד מתבצע התיאום עם צה"ל, ומהו תפקידו של הפיקוד האמריקאי או המפקדה הרב-לאומית. היעדר שרשרת פיקוד ברורה נחשבת במערכת הביטחון ל"מתכון בטוח לתקלות".
בעיית המודיעין והחשש מהקמת "פרוקסי" טורקי בעזה
סוגיה רגישה לא פחות היא כללי פתיחה באש. בישראל אומרים שאין היום תשובה ברורה לשאלה כיצד יפעל חייל טורקי מול פעילי חמאס חמושים או מה תהיה תגובת הכוח אם יותקף. תקרית ירי אחת עלולה להתגלגל במהירות למשבר רחב, עם השלכות אזוריות ודיפלומטיות.
נושא המודיעין נחשב לאחת מנקודות התורפה המרכזיות. בישראל מבהירים ששיתוף מודיעין מלא עם כוח טורקי אינו דבר מובן מאליו וספק שיכול לקרות. ללא מודיעין איכותי ועדכני, כל כוח זר בעזה פועל למעשה כמעט בעיוורון. מצב שמגביר את הסיכון לפגיעות ולשגיאות מבצעיות.

בישראל רואים בכל כוח טורקי שיגיע לעזה ככוח עוין, וקיים גם החשש שהם יסייעו לפעילי הטרור בעזה ואף יפעלו להקמת כוח פרו-טורקי, כחלק מהקמת ציר אזורי. בנוסף ההערכה בצה"ל ובמערכת הביטחון היא שכוח טורקי על הקרקע בעזה אינו תורם ליציבות, לא מחליף שליטה ביטחונית אפקטיבית ואף עלול להכביד על ניהול הזירה.
לכן, גם בדיונים הבין-לאומיים שבהם נבחנת מעורבות טורקית, ההנחה הרווחת בירושלים היא שאם יהיה תפקיד לטורקיה - הוא יוגבל למעטפת עורפית בלבד - הרחק מהשטח עצמו.
