mako
פרסומת

הציר האיראני בלוחמה פסיכולוגית: "תבוסת ישראל בלתי נמנעת"

בעיתון הלבנוני "אל-אח'באר" מסמנים את מה שהם מגדירים בתור כישלון האופציה הצבאית מול איראן. לפי ניתוח המקורב לציר הטרור, המשטר בטהרן שמר על יציבותו, כאשר שחרור כספים מוקפאים והאיום על הורמוז עשויים לחזק אותו, לגרום למדינות המפרץ לחשב מסלול מחדש ולהרחיב את השפעתו בזירות נוספות כמו עיראק ותימן

צבא וביטחון
mako
פורסם:
החזית הנוספת
חייל בעיראק, המתקפות האיראניות | צילום: AHMAD AL-RUBAYE / AFP via Getty Images | תיעוד איראני
הקישור הועתק

על רקע חידוש האש בין ישראל לאיראן, בעיתון "אל-אח'באר" הנחשב לשופר של חיזבאללה ומקורב לציר הטרור האיראני, פורסם מאמר שמנתח את תמונת המצב מנקודת המבט שלהם.

לטענתם, ישראל מוצאת את עצמה מחוץ למוקד קבלת ההחלטות באחד הנושאים הרגישים ביותר עבורה - המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן. הכותב טוען כי תוצאות המגעים עשויות לעצב את מאזן הכוחות במזרח התיכון לשנים קדימה, בזמן שראש הממשלה נתניהו מתקשה לטענתו להשפיע על כיוונם.

עוד נטען כי למרות מעורבותו המרכזית של נתניהו בעימות מול איראן, יכולתו להשפיע על סיום המשבר מוגבלת. לפי הניתוח, אם וושינגטון וטהרן יגיעו להבנות, ישראל עלולה למצוא את עצמה מול הסכם שהיא מתקשה לקבל, אך גם אינה יכולה למנוע.

דטמח
צילום: Saeid Zareian/picture alliance/Getty images | AP

הכסף והשליטה במפרץ: הקלפים שעליהם "בונה" טהרן

המאמר מציג את העימות מול איראן ככישלון של האופציה הצבאית. לטענת הכותב, המשטר האיראני נותר יציב ואף עשוי לצאת מהמשבר מחוזק יותר מבחינה פוליטית ואזורית. עוד נטען כי המלחמה חשפה מגבלות ביכולת של ישראל וארצות הברית לכפות שינוי אסטרטגי על טהרן.

במקביל, נטען כי איראן מחזיקה כיום בקלף לחץ משמעותי יותר בדמות האפשרות לפגוע בתנועת הסחר במצר הורמוז. לפי המאמר, גם מדינות המפרץ נאלצות לבחון מחדש את תפיסות הביטחון שלהן ואת מידת ההסתמכות על ארצות הברית וישראל.

פרסומת

הכותב מוסיף כי הסרת סנקציות אפשרית ושחרור כספים איראניים מוקפאים, עשויים לחזק את הכלכלה האיראנית ואת יציבות המשטר. בנוסף, הוא מעריך כי השפעתה של טהרן בזירות כמו לבנון, עיראק ותימן עשויה לגדול בתקופה שאחרי העימות.

בסיכום המאמר נטען כי עוד לפני שנחתם הסכם כלשהו בין וושינגטון לטהרן, ישראל כבר משלמת מחיר אסטרטגי. הכותב מגדיר את ההתפתחויות ככישלון של נתניהו, ושל המדיניות שהוביל מול איראן בשנים האחרונות.