תחקיר התחקירים: האלופים שצריכים לספק תשובות - וחשיבות המהלך של זמיר

צה"ל הציג אמש (שני) את התחקיר של הוועדה בראשות האלוף במילואים סמי תורג'מן, שבחן את תחקירי צה"ל על מחדל 7 באוקטובר. הוועדה מצאה שורה של כשלים בשיעור גבוה מהתחקירים שביצע צה"ל, כמו למשל מינוי של קצינים לא מתאימים לביצוע תחקירים, עבודת תחקיר לא מקצועית שדרשה השלמות ומסקנות לא נכונות או לא ברורות.

מנגד, זאת הפעם הראשונה שצה"ל מבצע תחקיר לתחקירים, ומעביר מסר נחרץ למתחקרים לעתיד, על השינוי הנדרש ברמת התחקירים ואף התרבות הארגונית בצה"ל, כפי שסימן זאת הרמטכ"ל אייל זמיר כבר בתחילת הקדנציה שלו.

הוועדה בחנה 25 תחקירים בקומה הגבוהה, היא התמקדה בתחקירי הליבה. בין השאר היא ניסתה להגיע לחלק מהדברים שאפשרו את שורשי הקונספציה שהובילה ל-7 באוקטובר מאז 2018, הכישלון של חטיבת המבצעים, תפקוד פיקוד הדרום והלילה שקדם למתקפת הפתע של חמאס. "מי שחושב שהבעיה היא ב-6 באוקטובר לא מבין את החומרה ועומק הפערים שנים אחורה", אמרו בצה"ל.

בנוסף הם התמקדו בתחקירי הקרבות במוצב נחל עוז, בבארי, ניר עוז ובמסיבת הנובה, כדי להשלים את התמונה הגדולה לתחקירי הלבה, מכיוון שאלה נחשבים דוגמה מייצגת לתרבות הארגונית הלקויה של זרוע היבשה, ומציגים את רמת הכשירות הגרועה של הכוחות בגבול ובכלל. תחקיר העל היה הראשון לבחון את התמונה הכוללת, כשבוועדה מציינים שהתחקירים שנעשו בנפרד וגם שלא בשיתוף עם כלל מערכות המדינה וכוחות הביטחון האחרים, הציגו תמונה לקויה וחסרה.

משבר אמון כפול: השינוי שלא מגיע ומטריד מאוד

מסך 25 תחקירי ליבה ומטכ"ליים שנבחנו על ידי הוועדה, עולה שחמישה היו אדומים, לשון אחר: לא טובים ולא מקצועיים כלל. שליש מסך התחקירים היו כתומים, כלומר המידע בהם היה לקוי, לא התעמקו בבעיות והמסקנות היו חסרות ולא נחרצות. קצינים לא מתאימים מונו לעמוד בראשם ובחלק מהמקרים לא עבדו באופן מקצועי ועל פי המתודולוגיה של התחקירים בצבא. רק כשליש מהתחקירים שנבדקו היו ירוקים, כלומר תחקירים מלאים ואיכותיים, שניתן לקבל את המסקנות שלהם.

מדובר בשיעור גבוה של תחקירים לקויים, כפי שמצאה הוועדה. במשך שנים התפרסמה ביקורת קשה על התרבות הארגונית בצה"ל, בדגש על זרוע היבשה ועל רמת התחקירים הלקויה. גם ב-mako התעסקנו בזה רבות והפכנו את זה לדגל הביקורת. העובדה שזה היה גם המצב אחרי אירוע כמו 7 באוקטובר מטרידה עוד יותר. בטח על רקע רמת האמון של הציבור בתחקירים של הצבא לפני ועוד יותר אחרי 7 באוקטובר. מדובר בנתון בלתי מתקבל על הדעת, שדורש מסקנות אישיות כלפי המעורבים.

כאן חשוב לציין שוועדת תורג'מן לא בדקה את המחדלים עצמם, כי אם את התחקירים ורמת הביצוע שלהם. האלוף במיל' תורג'מן הדגיש שאין קשר בין המחדלים והתפקוד של מי שתוחקרו ורמת הביצוע של היחידות. אבל העובדה שחיל הים, שנכשל באופן מוחלט ב-7 באוקטובר גם סומן כתחקיר אדום, דורשת תשובות ממפקד החיל והבכירים שם.

כך גם המקרה של חטיבת המבצעים, שכשלה ב-7 באוקטובר וגם התחקיר שלה סומן כאדום, כאשר מי שעמד בראש החטיבה, שלומי בינדר אף קודם לאלוף ולראש אמ"ן. התחקירים האדומים הנוספים עסקו בקונספציה, תחקיר הלילה שלפני המתקפה והתכנון האופרטיבי של צה"ל. הצבא חייב לשקם את האמון עם הציבור אבל תחום התחקירים של 7 באוקטובר רק פוגע בשיקום הנדרש.

שינוי סטנדרט גורף: הרמטכ"ל מעביר מסר חשוב וחיובי

יחד עם זאת, יש בוועדה של אלוף תורג'מן נקודה חיובית ומאוד חשובה. זאת הפעם הראשונה שצה"ל מתחקר את התחקירים, בוחן אותם מחדש ואף משקף את זה לציבור.

למעשה, הרמטכ"ל זמיר אף הדגיש שזה חלק משינוי תרבותי נדרש בצה"ל והדרך לשפר את רמת התחקירים. הוא מעביר כאן מסר ברור, מסמן קו שממנו והלאה לא יתקבלו תחקירים שלא יבוצעו באופן מקצועי ועל פי המתודולוגיה הצבאית. זה דבר שלא נראה בצה"ל מעולם או לכל הפחות עשרות שנים.

הרמטכ"ל זמיר אף הבהיר שהדוח בן 140 העמודים של אלוף תורג'מן יהיה הבסיס לתר"ש הבא של צה"ל. "דוח צוות המומחים הוא צעד משמעותי בדרך להבנה כוללת, הנדרשת לנו כחברה וכמערכת", אמרו בצה"ל.

זה גם צעד נכון וחשוב לתיקון העמוק והנדרש בתרבות הארגונית של הצבא. מדובר בתהליך ארוך שנים והמבחן מוטל על כתפי הרמטכ"ל, שעליו לדאוג שהסטנדרט יהיה אחיד והמדד ייבחן לאורך שנים, בכל תחקיר אירוע, ולא יסתיים עם ועדת תורג'מן.