רוב התחקירים על 7 באוקטובר - לא מספיק טובים: המסקנות שהוצגו לרמטכ"ל

צוות המומחים לבחינת איכות תחקיר צה"ל והפקת הלקחים האינטגרטיביים מאירועי 7 באוקטובר, בראשות האלוף (במיל') סמי תורג'מן, הציג היום (שני) את ממצאיו ומסקנותיו לרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר ולפורום המטה בכללי.

עם כניסתו לתפקיד, מינה הרמטכ"ל צוות מומחים בראשות האלוף (במיל') תורג'מן, ובהשתתפות מומחים צבאיים מדיסציפלינות מגוונות לבחינת התחקירים שבוצעו בצה"ל לאירועי 7 באוקטובר. הצוות נדרש לבחון ולהעריך את איכות התחקירים המטכ"ליים ולהעמיק בממצאים ובמסקנות שהופקו במסגרתם, לסווג את התחקירים על פי איכותם, ולהמליץ על כיווני פעולה עיקריים לתוכנית העבודה, בראייה מערכתית ואינטגרטיבית.

בתוך כך, הצוות בחן והעריך את איכות התחקירים שהתקיימו בצה"ל החל מ-7 במרץ 2024 לאור פקודת הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף הרצי הלוי, לקיים תחקיר מטכ"לי פנימי למלחמת "חרבות ברזל". יתר על כן, הצוות העמיק בתחקירים ובחן לראשונה את כלל התחקירים בראייה מערכתית ואינטגרטיבית.

בצה"ל מדגישים כי הצוות בחן לעומק 25 תחקירים ומצא כי מתקיימת שונות באיכות התחקירים, חלקם מקצועיים, מקיפים ומאפשרים למידה והתקדמות. חלקם מניחים תשתית עובדתית טובה, אך אינם מצביעים על נקודות הכשל ועל הנדרש לשינוי. חלקם חסרים, וחלקם אינם מניחים את הדעת. לכל אחד מן התחקירים אותם בחן, כתב הצוות חוות דעת מקצועית ומפורטת באשר לאיכותו, וצורפו המלצות קונקרטיות. הצוות שבחן את התחקירים מצא כי כלל המפקדים שעסקו במלאכת התחקירים פעלו ביושרה ובניקיון כפיים מתוך כוונה לקיים תחקיר אמת.

לאחר לימוד, ניתוח והעמקה במידע שהיה בפניו, ריכז הצוות תובנות אשר אפשרו לו לבנות תמונה אינטגרטיבית של שישה גורמים, אותם זיהה הצוות כגורמים המסבירים המרכזיים לכישלון ה-7 באוקטובר:

• כישלון תפיסתי - בין המציאות האסטרטגית והמבצעית לבין תפיסת המציאות ביחס לרצועת עזה וחמאס.
• כישלון מודיעיני - בהבנת המציאות, בהבנת האיום ובאי מתן הידיעה.
• היעדר עיסוק בתוכנית "חומר יריחו".
• תרבות ארגונית ומבצעית המאופיינת בדפוסים ובנורמות מבצעיות לקויות שהשתרשו במשך השנים.
• פער מהומי ומתמשך, בכל רמות הפיקוד וגורמי המקצוע, בין איום הייחוס לבין המענה המבצעי.
• תהליך קבלת ההחלטות והפעלת כוח לקויים בליל 7 באוקטובר 2023.

על פי הודעת צה"ל, צוות המומחים קבע כי הפתעת 7 באוקטובר לא הגיחה מתוך חלל ריק ממידע, ואף ההיפך: בליל ה-7 באוקטובר הצטבר מידע מגוון שאילו היה מנותח באופן מקצועי, ניתן ואף נדרש היה להעלות התרעה לפעולה משמעותית. המתקפה התרחשה על רקע מידע איכותי וחריג במאפייניו שהיה ברשותם של גופי צה"ל השונים. זאת ועוד, במהלך שנת 2023 התריעו גורמים בכירים צבאיים על כך שאויבי ישראל מזהים תהליך החלשה פנימית אשר פוגע בהרתעה הישראלית ומגביר את הסבירות להסלמה. בהסתכלות צבאית פנימית עולה כי על אף ההתרעה, לא ננקטו פעולות צבאיות מתחייבות לשיפור הכוננות והמוכנות בצה"ל ולהתאמת היערכות כוחות צה"ל בזירות השונות.

כישלון הגופים

על פי התחקיר, המטה הכללי כשל בהערכת חסר חמורה של האויב, ועל אף שהגדירו כ"צבא טרור", לא נבנה המענה הצבאי העונה בקנה אחד עם התפתחות האויב.

אגף המבצעים (אמ"ץ) כשל באי יצירת מוכנות הצבא לתרחיש של מלחמה בהפתעה, בהיעדר הובלת תהליכי פיתוח הידע כבסיס להכוונת בניין הכוח והפעלתו (בפרט תהליך הלמידה ממבצע 'שומר החומות' והיעדר עיסוק ב'חומת יריחו'), בהיעדר הובלת תהליכי בניית תמונת המצב והערכת המצב בליל ה-7 באוקטובר ולאחריו, ובאי-זיהוי ההחלטות הקובעות הנדרשות לניהול הלחימה ואי-ההתאמה של הפעלת הכוח.

אגף המודיעין באי זיהוי ההתפתחויות האסטרטגיות והאופרטיביות של חמאס לאורך שנים ובאי קיום מחקר צבאי מתמשך באשר לכוחו של "צבא הטרור". אמ"ן נכשל בהיעדר מתן התרעה. יחידותיו השונות לא מימשו את אחריותם למחקר של חמאס ולמתן התרעה למלחמה ברצועת עזה. תפיסת האיסוף ברצועה התבססה על נגישות צרה שאינה מאפשרת מתן התרעה. כתוצאה מכך, בזמן שהזרוע הצבאית של חמאס הייתה במעבר משגרה לחירום ובהיערכות למתקפת פתע רחבה על מדינת ישראל, צה"ל היה מצוי בשגרה ובמוכנות מבצעית נמוכה.

על פי צה"ל, פיקוד הדרום כשל באי מימוש תפקידו כנושא באחריות להתרעה למול האויב בגזרתו, וכנושא באחריות לביטחון התושבים והגנת המרחב שבתחומו. כשל זה הינו עמוק וארוך שנים במחקר צבאי ובתוך כך בידיעות 'חומת יריחו'. בנוסף, הפיקוד לא התאים את המענה המבצעי: סד"כ הכוחות, הכוננות והתוכניות האופרטיביות ביחס לאיום.

אוגדת עזה כשלה באי מימוש משימתה להגן למול האיום מרצועת עזה; בכך שלא קיימה תהליכי עומק לזיהוי השתנות האויב, לא פעלה לעיסוק מודיעיני ומבצעי מתמשך בתכנית 'חומת יריחו', באי-קיום הערכת מצב סדורה והעלאת מדרג ההתרעה נוכח המידע שהיה ברשותה בליל ה-7 באוקטובר; ובאי-נקיטת יוזמה לשינוי מצב הכוחות בגזרה, ובמוכנות המבצעית למול תרחישים שהגדירה כ"תרחישים מסוכנים".

הגורמים הנוספים שתרמו לכישלון

חיל האוויר כשל בבניית מענה להגנה על שמי המדינה ברום הקרוב לקרקע; באי ביצוע תהליכי הערכת מצב באופן סדור במהלך ליל ה-7 באוקטובר; באי בהצלחה להתאים את הפעלתו למתקפה הרחבה שחרגה מתרחישי הייחוס.

במקביל, חיל הים כשל בהגנה על החופים עם תחילת המלחמה; באי ביצוע תהליכי הערכת מצב באופן סדור במהלך ליל ה-7 באוקטובר; ההיערכות בפועל להגנה על האתרים האסטרטגיים במים הכלכליים לא הותאמה לאיום והגדילה את הסיכון. עם זאת ביחס לחיל האוויר וחיל הים, ראוי לציין כי לא עלה מדרג התרעה בצה"ל ולא שונו מדרגות הכוננות, אשר היו עשויות לאפשר להם להגיב מהר יותר למול התרחיש החמור שהתממש.

על פי צה"ל, באשר ללילה שקדם למתקפה, ועל אף חריגותו, לא איתר הצוות אף גורם בקרב המפקדים או קהילת המודיעין שריכז תמונת מצב אויב באופן יסודי ומקצועי. לא גובשה תמונת המודיעין ולא נערך דיון מקצועי על נושא מדרג ההתרעה, שנדרש היה להעלותה. ומעל לכל – בשעות הקריטיות שלפני פרוץ המתקפה לא ננקטה ולו פעולה משמעותית אחת בקרב כוחות הקו או העתודות. הצוות גם הבהיר, שיש חובה לציין כי עם פרוץ מתקפת האויב – רבים ממפקדי צה"ל קפצו מיד לגזרת הדרום ללא קריאה וללא פקודה, חתרו באומץ למגע ועשו כל שלאל ידם במטרה לבלום את המתקפה, חלקם אף שילמו על כך בחייהם.

בהתייחסות לתחקיר האיסוף הקרבי – קיבל הצוות באופן מלא את קביעת התחקיר לפיה תפקוד התצפיתניות לרבות תחת מתקפה רחבה ותחת איום אישי היה מקצועי, מופתי ובקור רוח וכי התצפיתניות המשיכו לתצפת ולדווח במקצועיות עד נשימתן האחרונה. ניתוח בדיעבד מלמד כי המידע שנאסף על ידי התצפיתניות לאורך תקופה, העיד על פעילות אויב חריגה בחודשים שלפני המתקפה. ניתוח מודיעיני איכותי יכול היה להבליט את שינוי המצב בגזרה.

באשר למסקנות תחקירי ההגנה המרחבית, קיבל הצוות את קביעת צוותי התחקיר לפיה: גבורת הרבש"צים ולוחמי כיתות הכוננות הייתה גורם משמעותי ומשפיע על תוצאות הקרבות בחלק מהיישובים. צוות המומחים מצא כי על אף שמושאי ההגנה הם היישובים והאזרחים במרחב, ניכר כי המרחב האזרחי ומרכיבי ההגנה המרחבית נשחקו ונדחקו לשולי מימוש תפיסת ההגנה.

באשר לתחקיר הנובה קיבל הצוות את ממצאי התחקיר וזיהה פער בתפיסת האחריות המרחבית. הצוות המליץ על הסדרה מקצועית ורחבה של תפיסת ההגנה המרחבית בצה"ל, בדגש על אירועים בהם קיימת אחריות משותפת לצה"ל ולגופים ביטחוניים נוספים.

המלצות צוות המומחים לרמטכ"ל

על פי ההמלצה, יש להקים צוות רב תחומי בראשות סגן הרמטכ"ל לבניית תכנית עבודה רב שנתית ליישום והטמעת ההמלצות. הצבת אפשרות המלחמה בהפתעה כבסיס ומצפן למוכנות המבצעית, לבניין כוחו ולתרבות הארגונית של צה"ל.

כמו כן, יש לקיים את המשך התהליך לתיקון עמוק באגף המודיעין והצבת ההתרעה למלחמה בראש סדר העדיפות למשימותיו. בחינת התפיסה, הארגון וההיערכות של מערכת ההגנה המרחבית, כך שתתקיים הלימה בין אחריות המפקד המרחבי (פיקוד, אוגדה, חטיבה) לסמכויות הפעלת הכוח והקצאת המשאבים למימוש אחריות זו. בנוסף, יש לבצע תביעת סטנדרט פיקודי המקדש את המקצוע הצבאי, תוך מתן דגש על ההכשרה המקצועית של בעלי תפקידים במפקדות ובחמ"לים.

כל התחקירים שבוצעו עד לתחקיר-העל של האלוף (במיל') סמי תורג'מן היו נפרדים וצרים וזה היה הראשון שבחן את כל תחקירי צה"ל ביחד ואיגד אותם לתמונה שלמה ומלאה. התחקיר בחן את צה"ל מ-2018 ועד ל 10.10.23, מתוך הבנה שלא נכון לבחון את הכשל מ-7 באוקטובר עצמו או מהלילה שבין שישי לשבת משום שמדובר בכשל ומחדל מתמשך שנפרס על פני שנים. כשל בתרבות הארגונית של הצבא ובתפיסה של האויב. חטא היוהרה.

מדובר בדו"ח של 140 עמודים שהכינו 14 מתחקרים בהם 3 אלופים במיל', 5 תא"לים והשאר אלופי משנה. בין המתחקרים תא"ל יובל בזק ששכל את בנו במלחמה ואלוף יום טוב תמיר ששכל את נכדו. 5 תחקירים נמצאו אדומים: הרובד המערכתי אסטרטגי, התכנון האופרטיבי מטכ"לי, חיל הים, חטיבת המבצעים וקבלת ההחלטות ב- 7 באוקטובר.

התחקירים האדומים לא נעשו בצורה טובה, מונו מתחקרים לא מתאימים ועוד. דוגמה לכך כאמור, היא ההגדרה של חמאס כצבא טרור שעבר למוד התקפי, רק שמעבר להגדרה צה"ל לא שינה את הראייה והתפיסה של ארגון הטרור, והמשיך להתכונן אליו כארגון שהאיום בנשקף ממנו זה צליפה או נ"ט ולא פשיטה. אוגדת עזה כיחידה, שהיא אבן יסוד בהגנה, לא השכילה להבין את השינוי שחמאס עבר.

הצוות של האלוף תורג'מן לא מצא ניסיונות לטיוח או אי אמירת אמת בתחקירים וקבע שחוסר מקצועיות היה מה שפגע ברמת התחקירים. לא יהיו מסקנות אישיות בתחקיר. זה במנדט של הרמטכ"ל שיבחן את הדו"ח ויחליט על כך.

הרמטכ"ל זמיר: "הצוות שבחן את התחקירים מצא כי כלל המפקדים שעסקו במלאכת התחקירים פעלו ביושרה ובניקיון כפיים מתוך כוונה לקיים תחקיר אמת. לצד הכישלון, צה"ל ידע גם להתאושש מן השבר של ה-07/10. בשנתיים האחרונות אנחנו נלחמים במלחמה רב-זירתית בגבורה, בחתירה למגע ומביאים להישגים חסרי תקדים בזירות השונות. היכולת של מפקדים שכשלו ב-07/10 לקום מההלם, להילחם, להוביל להישגים חסרי תקדים, להשתנות ולהתחזק בעת ובעונה אחת – היא ההוכחה לחוסנו של צה"ל".

"התיקונים שניישם בעקבות הדו"ח ישתלבו בכל פעילות מבצעית ומלחמתית ובכל תכניות העבודה לשנים הקרובות, כדי להבטיח שצה"ל ימשיך להגן על עם ישראל ולממש את ייעודו. אנחנו היום מסיימים את שלב תחקירי ה-07/10 בצה"ל. פעלנו כמיטב יכולתנו במטרה להבין את האירועים ואת הסיבות שהובילו לכישלון העצום והכואב, ללמוד ולהגיע לחקר האמת בצה"ל, ומכאן פונים ליישום, לתיקון ולצמיחה".

"השקיפות היא תנאי הכרחי לאמון הציבור בצה״ל. היא גם תנאי בסיסי ליכולת שלנו להשתפר. ממצאי הצוות אינם סוף דבר; הם חלק מתהליך מתמשך של בחינה, למידה ויישום שצה"ל יפעל לאורו בשנים הקרובות.
דו"ח צוות המומחים שהוצג היום, הינו צעד משמעותי בדרך להבנה כוללת, הנדרשת לנו כחברה וכמערכת. אולם, כדי להבטיח שכשלים כאלה לא יחזרו לעולם, נדרשת ההבנה הכוללת את הממשקים הבין ארגוניים והבין מדרגיים, שלא תוחקרה עד כה. לשם כך, נדרשת כעת חקירה מערכתית רחבה וכוללת".