ישראל עוקבת: רק שינוי שם? מה שעומד מאחורי "צבא סוריה החדש"
בדמשק טוענים כי הם מפרקים את המיליציות ומקימים צבא לאומי מאוחד, בתיאום עם הטורקים והאמריקאים, אך תחקיר בעיתון "א-שרק אל-אווסט" חושף כי מוקדי הכוח האמיתיים במערכת הביטחון הסורית נותרים בידי יוצאי ארגוני הג'יהאד. רפורמה אמיתית או שינוי קוסמטי? בישראל עוקבים בדריכות


מזרח תיכון חדש מעבר לגבול הצפוני, אבל עם אותם השחקנים בדיוק? תחקיר עומק שפורסם בעיתון הערבי הבין-לאומי "א-שרק אל-אווסט" משרטט את השלב החשוב והרגיש ביותר שנפתח בסוריה שלאחר נפילת משטר בשאר אל-אסד: פירוק המבנה הפנימי של הפלגים החמושים והקמת "צבא סורי חדש". על פי הדיווח, הממשל החדש בדמשק בראשות הנשיא אחמד א-שרע מנסה לעבור מפיקוח מנהלי בלבד על כ-22 דיוויזיות שפעלו למעשה כמיליציות עצמאיות, לשילוב מלא ומבני תחת משרד ההגנה הסורי.
בדמשק טוענים כי התהליך מתבצע בשקט, בהדרגה ובתיאום מלא עם טורקיה והאמריקאים. במסגרת המהלך פורקו כבר גושי כוח צבאיים מגובשים, ובראשם ארגון "ג'יש אל-איסלאם" ששולב בדיוויזיה 70, רוב המסגרות של "הצבא הלאומי", ואף "צבא סוריה החופשית" - שהיה בעל ברית מרכזי של ארצות הברית באזור בסיס א-תנף, שבדרום-מזרח המדינה, סמוך לגבול ירדן. מטרת התהליך, לפי מקורות ששוחחו עם העיתון, היא לחסל את מוקדי הכוח האזוריים והאינטרסים הכלכליים הנפרדים של הפלגים, כדי לאפשר הקמת מדינה יציבה.

אולם מאחורי ההצהרות הרשמיות על "מוסדות מדינה" ו"צבא מקצועי", בישראל עוקבים בחשדנות רבה אחר הזהות של מי שמנהל בפועל את המערכת הצבאית והמודיעינית בדמשק. התחקיר מעריך כי המבנה הסופי של מנגנוני הביטחון והצבא משאיר מפקדים וקצינים מ"היאת תחריר א-שאם" - וכן יוצאי "ג'בהת א-נוסרה" - בעמדות המפתח ובמוקדי קבלת ההחלטות. מדובר בפלגים איסלאמיים ג'יהאדיסטיים שצמחו מתוך השלוחה הסורית של אל-קאעידה. גם אם עברו שילוב מחדש, הזיקה האידיאולוגית והעבר שלהם לא נעלמו.
החשש מהקיצוניים שמשתלבים בתוך הצבא החדש
על פי המקורות ששוחחו עם "א-שרק אל-אווסט", כל הקצינים ומפקדי הפלגים ששובצו מחדש בתוך היחידות הצבאיות כפופים בסופו של דבר לדמויות המגיעות מ"תחריר א-שאם". בדמשק מציגים זאת כ"גרעין קשיח" ההכרחי כדי לאפשר למדינה להתמודד עם אתגרים פנימיים וחיצוניים. הקולונל עבד אל-מועטי אל-חלבי, מפקד בצבא החדש ובעברו מבכירי ג'בהת א-נוסרה, טען בשיחה עם העיתון כי השארת הפלגים כגושים עצמאיים איימה על יציבות המדינה. לטענתו, תחריר א-שאם הייתה הראשונה שפירקה את עצמה והשתלבה במדינה, תוך שהיא מביאה עמה ניסיון ביטחוני ומנהלי שצברה בשלטון בעיר אידליב ובמהלך השנים.

אל-חלבי הוסיף כי המדינה מתנהלת מול הפלגים הקיצוניים יותר במתודולוגיה מדויקת של פירוק ופיזור הלוחמים בתוך הקורפוסים הצבאיים, במטרה למנוע היווצרות מוקדי כוח עצמאיים. לדבריו, לוחמים אלה מחזיקים בניסיון קרבי חשוב, אך הם מחויבים לעבוד במסגרת מוסדית ולא במנטליות של ארגון או קבוצה. מנגד, פרשנים מזהירים כי ניסיון זה לטשטש את הזהות הארגונית אינו משנה את התפיסה הבסיסית של הלוחמים בשטח.
היבט מדאיג נוסף העולה מהתחקיר נוגע לשילובם של לוחמים זרים. מומחה ששוחח עם העיתון אישר כי קבוצות איסלאמיות זרות - ובהן לוחמים ג'יהאדיסטים טורקיסטנים - כבר הוכנסו באופן רשמי לצבא, בעיקר במסגרת הדיוויזיה ה-84. בדמשק מנסים להרגיע וטוענים כי הצעד נועד להכפיף אותם לחוק הצבאי ולמנוע מהם לפעול באופן עצמאי, אך החשש הוא כי ואולם, מדובר במתן לגיטימציה ממלכתית, תקציבים ומדים רשמיים לגורמים קיצוניים במזרח התיכון.

התמונה העולה מהתחקיר מעמידה בספק גדול את הנרטיב הסורי הרשמי. בעוד שממשל א-שרע מנסה להציג מהפכה ארגונית שבונה צבא לאומי מודרני הזוכה לגיבוי מטורקיה ומארצות הברית, גוברת הדאגה כי מדובר בעיקר בשינוי מותג קוסמטי. הלב הביטחוני והמפקדות העליונות של סוריה החדשה נותרים בידיהם של יוצאי ארגונים איסלאמיים קיצוניים, המשתמשים במעטה הממלכתי כדי לבנות מכונה צבאית מאורגנת, חזקה ומסוכנת יותר, מעבר לגבול.