האזהרה האמריקאית - והעימות הפנימי בשאלת הנאמנות לטהרן: בת הברית במלכוד

ארה"ב מנהלת לאחרונה מערכה כלכלית נגד איראן שנועדה "לחנוק" ו"לייבש" כלכלית את המשטר בטהרן ואת מקורות המימון שלו, כדי להוביל לפריצת דרך כלשהי במצב שנוצר מאז תחילת המלחמה בחודש פברואר - בעיקר סגירת מצר הורמוז וההשפעות הכלכליות שלו.

הבוקר (שני) פורסם ב"וול סטריט ג'ורנל כי המדינות המתווכות מפעילות לחץ על טהרן להתגמש במשא ומתן עם המאריקאים, כולל בסוגיית הגרעין, בעוד שעל פי הדיווח - טהרן העבירה מסר שהיא מעוניינת בהבטחה שישראל לא תתקוף אותה בתמורה לוויתורים מצד האיראנים.

דיווח מעניין בנושא הזה הגיע אמש משכנתה של איראן ומי שמהווה סוג של "שחקנית כפולה" המנהלת יחסים גם עם הממשל בוושינגטון: עיראק מנסה להימנע מעימות עם ארצות הברית סביב החלטת משרד האוצר האמריקאי לאסור טיסות של חברות תעופה איראניות למדינה.

לפי מקורות ששוחחו עם העיתון הסעודי "א-שרק אל-אווסט", היוצא בלונדון - הממשלה בבגדאד הודיעה שתעמוד בהחלטה, בעוד גורמים ב"מסגרת התיאום" השיעית מתנגדים למחויבות מלאה אליה.

"עיראק נמצאת עכשיו בין הפטיש האמריקאי לסדן האיראני", אמר לעיתון מקור פוליטי המעורה בפרטים. לדבריו, אי-ציות לאיסור עלול לגרור סנקציות שעיראק אינה יכולה להרשות לעצמה, במיוחד על רקע המגעים שמקיים ראש הממשלה, עלי א-זיידי, עם הממשל האמריקאי והנשיא, דונלד טראמפ.

לפי מקור ממשלתי, בגדאד קיבלה אזהרה אמריקאית "רצינית וישירה" שלא לקבל חברות תעופה איראניות בשדות התעופה בעיראק. הממשלה ביקשה מוושינגטון להחריג חלק מהשדות, בהם נמל התעופה בנג'ף, מטעמים הומניטריים.

החשש: הנאמנות לאיראן תחריף את המשבר הכלכלי

לדברי המקור, ארצות הברית הבהירה שהעונשים עשויים לחול לא רק על חברות התעופה האיראניות שנמצאות תחת סנקציות, אלא גם על גורמים ושדות תעופה שיספקו להן שירותים. בין היתר מדובר בנחיתה, טיפול קרקעי, תדלוק ושירותים נוספים הקשורים לטיסות.

המשמעות מבחינת הממשלה העיראקית היא בחירה בין המשך עצירת הטיסות לבין חשיפת שדות התעופה, ענף התעופה והגורמים הפועלים בו לסנקציות אמריקאיות. המקור הממשלתי הדגיש כי ההחלטה אינה נובעת מעמדה פוליטית כלפי התעופה עם איראן, אלא מהסיכונים המשפטיים והכלכליים של הפרת הסנקציות.

ברקע נמצא גם המשבר הכלכלי בעיראק. לפי הדיווח, שער הדולר בשווקים המקומיים עלה בחדות ופגע בחיי היום-יום. במקביל, עיראק מתקשה לייצא את מלוא הנפט שלה דרך מצר הורמוז, לאחר שטהרן סירבה להעניק לה החרגה, ובדיווח נטען כי הדבר הוביל לעיכוב בתשלום משכורות לכ-8 מיליון עובדים וגמלאים.

ב"מסגרת התיאום" מנסים לפי הדיווח להימנע מעימות ישיר עם ההחלטה האמריקאית, ובמקביל לתמוך במאמצי א-זיידי להשיג החרגה, אפילו חלקית, ובפרט עבור נמל התעופה בנג'ף.

סיבה לדאגה: העיכוב בפירוק המיליציות מנשק

המתיחות עם ארצות הברית אינה מסתכמת בתעופה. לקראת מועד הנסיגה האמריקאית הסופית מעיראק, 30 בספטמבר, תהליך "ריכוז הנשק בידי המדינה" נחלש לפי הדיווח, לאחר שכמה מיליציות סירבו לעמוד בלוח הזמנים שנקבע. במקביל גובר הלחץ האמריקאי על בגדאד לעמוד בהתחייבויותיה.

"הממשלה העיראקית נראית נחושה בבירור להשלים את עקרון מונופול הכוח בידי המדינה, לא רק כתיק ביטחוני אלא כחלק מבנייה מחדש של המדינה וסידור יחסיה הפוליטיים והבין-לאומיים ושותפויותיה הכלכליות", אמר לעיתון ד"ר טאלב מוחמד כרים, מרצה למדעי המדינה.

לדבריו, "כללי המשחק עצמם מתחילים להשתנות: מהיגיון של איזון בין כמה כוחות חמושים, להיגיון של שילוב הכוח בתוך מוסדות המדינה, ובמקביל - הגדרה מחדש של יחסי עיראק עם ארצות הברית, האיחוד האירופי ומדינות האזור".