חה"כ ביסמוט פרסם את טיוטת חוק הפטור מגיוס | המסמך המלא

טיוטת הצעת החוק של יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת חה"כ בועז ביסמוט (הליכוד) לפטור מגיוס, הוגשה היום (חמישי). ההצעה שמטרתה "להסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות", מגיעה לאחר אישור רה"מ בנימין נתניהו ולאחר ה"אור הירוק" של הרבנים החרדים "להתקדם". סגנת שר החוץ שרן השכל מהקואליציה: "אצביע נגד חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית".

לקריאת טיוטת חוק הפטור מגיוס - לחצו כאן

בין השינויים הבולטים במתווה ביסמוט, שירות אזרחי-לאומי ייחשב כחלק אינטגרלי ממכסת הגיוס. כלומר, תלמידי ישיבות שישרתו שירות לאומי (בדומה למלש"בים שקיבלו פטור משירות בצה"ל), ייספרו לפי החוק בתוך מכסת הגיוס. כמו כן, בניגוד לנוסח קודם, תבוטל דרישת המכסה ללוחמים קרביים, וכן איסור יציאה מהארץ ואיסור הוצאת רישיון נהיגה יחול על משתמטים רק עד גיל 23, ולא 26 כמו בנוסח הקודם. 

האותיות הקטנות והבלופים בטיוטת חוק הפטור:

1. תלמיד חרדי: תלמיד חרדי נחשב מי שלמד במוסד חינוך חרדי בין גיל 14 ל-18. המונח הזה חשוב כי באמצעותו גם צעירים שיצאו מהעולם החרדי בגילאים 18-20, ייחשבו כחלק ממכסת הגיוס אף שאינם תלמידי ישיבות.
2. הגדרת שנת הגיוס הראשונה: שנת הגיוס הראשונה היא מיום תחילת החוק ועד 30.06.2027. כלומר, בעוד שנה וחצי מעכשיו. זה משמעותי כי החרדים מקבלים כאן רווח נקי: אם החוק מאושר בחודשיים הקרובים, כל הסנקציות הכלכליות שהושתו עליהם בשנה האחרונה מתבטלות אוטומטית, ורק ביוני 2027 הם יעמדו למבחן מחדש מבחינת עמידה ביעדי גיוס. כלומר, הם מקבלים מיידית את הזכויות שלהם לפי חוק, לגבי החובות (סנקציות מוסדיות וכלכליות) הם ייבדקו רק בעוד שנה וחצי.
3. שירות לאומי במקום גיוס לצה"ל: לפי החוק, תלמיד ישיבה שמלאו לו לפחות 20 (או 19 אם הוא נשוי), יוכל לבקש לשרת שירות "אזרחי ביטחוני" (שירות כלשהו בגופי ביטחון שאינם צה"ל, במתכונת של שירות לאומי). הפוקד (מטעם הצבא) יאשר זאת לפי שיקול דעתו. מי שמשרת שירות לאומי נספר כחלק מהמכסה שבה נדרשים לעמוד החרדים. רק כ-10% מהמתגייסים מורשים ללכת בנתיב זה.
4. מכסת הגיוס: לכאורה מכסת הגיוס זינקה דרמטית ל-8,160. אבל אם מחשבים שמדובר למעשה בשנה וחצי (ראו לעיל), אז מדובר במספר נמוך בהרבה פר שנה (כ-5,500). ונזכיר גם ששירות לאומי נחשב חלק מהמכסה.
5. חשבון פשוט: חישוב פשוט מראה שהלכה למעשה, החרדים כמעט לא צריכים להעלות את מכסת הגיוס הקיימת כיום:
   א. יעד גיוס לשנה וחצי הראשונה - 8,160.
   ב. במונחי שנה (8,160 לחלק ל-1.5), מדובר ב-5,440.
   ג. ל-10% מותר להתגייס לשירות לאומי - כלומר 544 כל שנה. 5,440 פחות 544 זה 4,896.
   ד. על החרדים לעמוד ב-75% מתוך סך היעד כדי לא לעמוד בפני סנקציות. 75% מ-4,896 זה 3,672.
   ה. גיוס בפועל כיום של בני ישיבות עומד על כ-3,000 בשנה. כמה תלמידי ישיבות יידרשו להתגייס בנוסף על הממוצע הקיים בשנה וחצי הקרובות לפי החוק החדש כדי להימנע מסנקציות? הלכה למעשה - כ-700 בלבד.
6. סנקציות אישיות: לפי החוק, סנקציות אישיות יחולו רק במקרה של אי עמידה ביעדים. כלומר, משתמטים יספגו עונשים רק אם באופן כללי לא תהיה עמידה ביעד. המשמעות: לא יהיו סנקציות אישיות לפחות עד יוני 2027, אז תתקיים בדיקת העמידה ביעדים הראשונה. זאת ועוד, נזכיר כי איסור הוצאת רישיון נהיגה וכן איסור יציאה מהארץ הם עונשים שלא יביאו לפגיעה במוסדות החרדיים מכיוון שגם כך למנהיגיהם יש אינטרס שתלמיד ישיבה לא ייצא לחו"ל ולא יוציא רישיון נהיגה כדי שיוכל לשבת בישיבה וללמוד. 

ביסמוט: "זהו, יוצאים לדרך"

עם הגשת הטיוטה לאחר תקופה ארוכה שבה לא התקיימו דיונים בנושא, בין השאר בעקבות אי-הסכמות עם החרדים ולאחר שהחוק פקע, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת צפויה להתכנס כבר בשבוע הבא ולדון בה. זה לו"ז הדיונים בחוק בשבוע הבא, כהכנה לקריאה שנייה ושלישית:

• יום שני, 1.12, בשעות 12:00-09:30
• יום שלישי, 2.12, בשעות 16:00-12:30

"זהו זה יוצאים לדרך - עם חוק גיוס מאוזן, אחראי, וטוב לעם ישראל. החוק הזה אינו כאן כדי לייצב קואליציה, הוא כאן כדי לייצב מדינה. בעזרת ה' נעשה ונצליח", אמר ביסמוט עם פרסום טיוטת ההצעה. 

אדלשטיין: "זה איננו חוק גיוס"; בנט: "הכרזת מלחמה על כל מילואימניק"

מיד אחרי הגשת טיוטת ההצעה, יו"ר ועדת חוץ וביטחון לשעבר יולי אדלשטיין תקף ואמר שהחוק לא יענה על צורכי הצבא. "כמי שהוביל במשך השנתיים האחרונות את המאמצים להרחיב את בסיס הגיוס לצה"ל - אני אומר בצער רב, זהו איננו חוק גיוס", אמר. "אחרי המחדל הנורא של השבעה באוקטובר הבטחנו לציבור כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה".

אדלשטיין נימק: "בניגוד לנוסח שהצעתי, החוק המוצע לא עונה על צורכי צה"ל בשום צורה. זהו עוד פלסטר פוליטי במקום חוק היסטורי. אנחנו לא נוותר. ניאבק עד הסוף למען חוק גיוס אמיתי".

גם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט תקף בחריפות את הממשלה. "זה סופי, זה רגע האמת", אמר. "הממשלה קיבלה החלטה סופית להעביר את חוק ההשתמטות בקריאה שנייה ושלישית. זהו החוק הכי אנטי ציוני שחוקק בתולדות המדינה. זאת הכרזת מלחמה של הממשלה על כל מילואימניק, על כל חייל צה"ל ועל כל הציבור המשרת".

עוד תקף: "זה לא ייאמן - המשמעות של החוק זה שכל המילואימניקים יצטרכו לעשות 100 עד 120 ימי מילואים בשנה מעכשיו ואילך. אנחנו לא ניתן לדבר הזה לעבור. כולנו ביחד מתאחדים דתיים, חילונים, ימין, שמאל ואומרים לא לחוק ההשתמטות".

בעקבות בג"ץ הגיוס שבו קבעו השופטים כי על הממשלה לגבש בתוך 45 ימים סנקציות כלכליות ואזרחיות על בני ישיבות שלא מתגייסים, פנתה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה השבוע לרה"מ במכתב שכותרתו "פעולת הממשלה בעניינים של משתמטים משירות בצה"ל". היועמ"שית כתבה: "נדרש לקיים בדחיפות עבודת מטה ממשלתית לקביעת מדיניות אכיפה ביחס למשתמטים. אני ואנשיי ערוכים להציג בפניך את עבודת המטה שנעשתה בעניין".