המנהיגים הליטאים הכריעו: "אור ירוק" לקידום דיונים על חוק הפטור מגיוס

אחרי שבועות של התלבטות: המנהיגים הליטאים נתנו הבוקר (רביעי) לסיעת דגל התורה אור ירוק לקידום חוק הפטור מגיוס בוועדת החוץ והביטחון. בהודעת המפלגה הודגש כי החלטה סופית של מנהיגיה הרוחניים של המפלגה, הרב דב לנדו והרב משה הירש, תתקבל רק לאחר שתוגש הצעת החוק במליאה ובטרם ההצבעה בכנסת.

גורם בכיר בקואליציה הבהיר: החוק לא יונח בלי שדגל התורה תתחייב לתמוך בו. יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט קיבל כרגע הוראה שלא לקדם את החוק.

ח"כ גולדקנופף, יו"ר סיעת אגודת ישראל, הבהיר כי סיעתו לא מתכוונת לתמוך בחוק. גולדקנופף משתייך לזרם החסידי של גור, שנוקט בקו נצי אף יותר מזה הליטאי בכל הנוגע לגיוס חרדים: "לא קיבלתי עד עכשיו את טיוטת חוק הגיוס. אגודת ישראל לא תתמוך בשום חוק הכולל סנקציות או פגיעה כלשהי במעמד לומדי התורה ובזכויותיהם".

מאחורי הקלעים ישנו תיאום בין דגל התורה וש"ס - הן בדרג הפוליטי והן במישור הרבני - לפחות מול חלק מהרבנים בתנועה. בהתאם לכך, אישורו של הרב לנדו צפוי לסלול את הדרך לתמיכת דגל התורה וש"ס בחוק. חברי הכנסת יצחק גולדקנופף ויעקב טסלר מאגודת ישראל צפויים להתנגד לחוק, אך ייתכן ששני הח"כים נוספים מהמפלגה - מאיר פרוש וישראל אייכלר - יתמכו בחוק.

המשמעות היא: הכרעה סופית של הרב לנדו בעד החוק, עשויה להוביל לכך שכמעט כל הפוליטיקאים החרדים יישרו קו עם החלטתו.

למה זה חשוב

• חוק הפטור מגיוס אמור להסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות, אחרי שהחוקים הקודמים בנושא פקעו. בג"ץ פסל בשנים האחרונות את כל ההסדרים שהושגו בסוגיה זו, בשל הפגיעה הלא-מידתית בשוויון. מאז יולי 2023 אין תוקף חוקי לשחרורם של בני הישיבות משירות בצה"ל.
• המלחמה העלתה על נס את הצורך בשילובם של המגזר החרדי. הנטל הכבד שתחתיו כרעו אנשי המילואים, לצד הצורך האקוטי של הצבא בעוד לוחמים - העלה את הנושא למרכז תשומת הלב הציבורית.
• הזווית הפוליטית: כיום, מהווה סוגיית הפטור מגיוס את האיום העיקרי על עתידה של הממשלה. כבר בסוף כנס הקיץ פרשו המפלגות החרדיות מהממשלה, בשל חוסר התקדמות בסוגיה. מנגד, יש גורמים בקואליציה שמתנגדים לחוק שלא יביא לגיוס אמיתי של בני הישיבות.

משמעות ההחלטה של הרבנים

• אור ירקרק: זה עדיין לא אור ירוק מלא. אחרי שבועות של דיונים ארוכים, הרבנים החרדים האשכנזיים מעניקים אישור לחברי הכנסת לדון על נוסח החוק - אך לא נתנו אישור לנוסח הסופי של החוק.
• יחזרו לממשלה? הסיכוי של המפלגות החרדיות לשוב לממשלה גדל. השיתוק הפוליטי והחרם החרדי על הצבעות הקואליציה עשוי להסתיים, במידה ותושג הסכמה סביב חוק מוסכם.
• הבחירות מתרחקות: מבחינת נתניהו זה הכי טוב שיש, הוא מקבל עוד זמן. מבחינתו, כל שבוע שעובר עד הבחירות כשהממשלה עוד מתפקדת זה יתרון. על הדרך אפשר יהיה גם להעביר תקציב. לסיכום, המשבר עוד לא תם - אך הסיכוי לבחירות היום. התרחק.

התגובות במערכת הפוליטית

באופוזיציה תקפו את הממשלה על רקע ההחלטה של הרבנים:

• רה"מ לשעבר נפתלי בנט אמר: "הליכוד והמפלגות החרדיות סיכמו לקדם את חוק ההשתמטות. בכך הם גוזרים מאות ימי מילואים נוספים על המילואימניקים. איך הם מעזים? אהיה ברור: כבר בישיבת הממשלה הראשונה בראשותי, נבטל חוק אנטי ציוני בזוי זה. אל תתייאשו. עוד יהיה פה טוב".
• ‏ח"כ בני גנץ תקף: "‏אין לכם אור ירוק. לא יעזור מה תספרו לעצמכם - אין לכם אור ירוק להמשיך להפקיר את לוחמינו, את ביטחון ישראל. אין לכם אור ירוק לאפשר השתמטות המונית בשביל שרידות פוליטית, הימים האלה נגמרו!"
• ח"כ אביגדור ליברמן הדגיש את הצורך בלוחמים נוספים: "לצבא חסרים אלפי לוחמים, ורק הבוקר נחשף כי מאות אנשי קבע מבקשים לפרוש מצה"ל. במקביל - חוק ההשתמטות של גפני ודרעי מקבל היום אור ירוק. ביטחון ישראל מופקר בידי נמושות שנדבקות לכיסא ולמנעמי השלטון.
• אורי קידר, מנכ"ל תנועת 'ישראל חופשית', אמר: "עם ישראל יגלה בימים הקרובים מי החליט להיות משת"פ של המפלגות החרדיות ומי עומד לצד הציבור המשרת. אין באמצע. כמו שהציבור עצר עד עכשיו את הניסיונות לחוקק חוק השתמטות, גם הפעם נעצור את הבושה הזו".

מה השתנה במתווה של ביסמוט?

1. ביטול הדרישה למכסה של לוחמים קרביים - בטיוטה הקודמת היו כמה עשרות אחוזים מתוך המתגייסים שהיו קרביים. בלשכת יו"ר ועדת החוץ והביטחון טוענים שהצבא הוא שאומר שאין לו יכולת לשלוט על זה.
2. שירות אזרחי-ביטחוני יוכר כחלק מהמכסה - כלומר, פעילות בזק"א למשל תיספר כשירות
3. שאלת מיהו חרדי? כלומר, מי נספר ונכלל תחת החוק. התשובה - מי שלמד שנתיים בישיבה, ולא רק שלוש. התיקון הזה צפוי להקל על גיוס של עוד אנשים, שאולי נפלטו לשולי החברה החרדית.
4. איסור הוצאת רישיון נהיגה - רק למי שעכשיו משתמט, משמע "משתמטים חדשים". אם כבר יש לך רישיון נהיגה, הוא נשאר.
5. ביטול הדרישה לטביעות אצבע בישיבות - סעיף שהכניס שאדלשטיין אחרי לילי איראן.
6. איסור יציאה לחו"ל - יהיה עד גיל 26. כלומר, בגיל 26 ויום - אפשר כבר לצאת מהארץ. זאת בהמשך לטענה משפטית, שלפיה אי אפשר למנוע מבן אדם לצאת מהארץ לכל החיים.