לילה של אש בפריז, חשש באמריקה: אתגר האבטחה המטורף של מונדיאל 2026

אחרי הזכייה של פריז סן ז׳רמן בליגת האלופות, פריז נכנסה ללילה של מהומות קשות, עם אירועי אלימות, שריפות, עימותים עם המשטרה ומאות עצורים.

הסיפור כאן הוא לא רק פריז. ב-11 ביוני נפתח מונדיאל 2026 בארצות הברית, מקסיקו וקנדה, עם ריכוזי קהל עצומים בערים מרכזיות. אירועים כמו מה שראינו בפריז יכולים בקלות להפוך לאתגר ביטחוני גם בארה"ב, במיוחד בעידן שבו אמצעים שפעם היו צבאיים בלבד, כמו רחפנים וטכנולוגיות נוספות, נגישים הרבה יותר גם לגורמים שאינם צבאיים.

רועי ברגיל, מנכ"ל ולוריקס, חברת HLS שמתמחה בין היתר בהתמודדות עם סיכוני ביטחון באירועי המון, אירועי ספורט גדולים ומרחבים עירוניים מורכבים, מספר בשיחה עם mako על הזווית הביטחונית והמודיעינית של אחד האירועים הגדולים והחשובים בעולם.

מדינות שונות, חקיקה שונה ותרבות מבצעית משתנה

כשבוחנים את היקף ההיערכות לטורניר הנוכחי, עולה מיד השאלה המרכזית לגבי אופן האבטחה של אירוע מבוזר כל כך בקנה מידה יבשתי. ברגיל משרטט את גודל המורכבות: "האתגר הגדול במונדיאל הקרוב הוא שהוא מתפרס על פני שלוש מדינות, עם חקיקה שונה, גופי ביטחון שונים בין מדינה למדינה, ובין הארגונים השונים בתוך המדינות, כל זאת תוך התמודדות עם תרבות מבצעית שונה. בניגוד לאולימפיאדה, שבה הרבה מהפעילות מרוכזת סביב עיר אחת או מתחם מרכזי, כאן מדובר ברשת של אירועים, לעתים מקבילים, שמחייבת מודיעין רב-שכבתי, תיאום ותמונת מצב אחודה בזמן אמת".

בתוך המערך המורכב הזה, גופי הביטחון נדרשים למפות במדויק את איומי הייחוס המגוונים שעומדים לנגד עיניהם בכל רגע נתון. מנכ"ל החברה הישראלית מסביר כי המנעד רחב בהרבה ממה שנראה לעין: "גופי הביטחון מסתכלים היום על מנעד רחב מאוד של איומים: טרור מכל מיני סוגים ואמצעים, אלימות אוהדים, פשיעה מאורגנת, פשיעה לאומנית/גזעית או על רקע נטייה מינית, איומי סייבר, רחפנים, הפרות סדר, פגיעה בתשתיות, וגם אירועים אזרחיים נקודתיים או מערכתיים לכאורה, שיכולים להידרדר מהר מאוד".

באירועים מהסוג הזה לא מחפשים רק את האיום הקלאסי, אלא בנוסף גם את נקודת החולשה שתגרום לשיבוש גדול - "עומס בתחבורה, קריסה של מערכות מידע, אירוע בהלה או התכנסות לא מבוקרת של קהל".

ההד העולמי יוצא הדופן והפרופיל התקשורתי המטורף של אירוע ספורט בסדר גודל כזה הופכים אותו אוטומטית ליעד איכות מבוקש עבור ארגוני טרור. ברגיל מדגיש כי ההתמודדות עם האיום התודעתי הזה מחייבת מעטפת הגנה חכמה וסמויה: "מונדיאל הוא יעד בעל פרופיל תקשורתי עצום, ולכן הוא מעניין לא רק בגלל מספר המשתתפים אלא בגלל ההד העולמי. ארגוני טרור מחפשים אפקט תודעתי, ואירוע כזה מייצר להם במה עולמית".

הדרך להתמודד היא לא רק עוד כוח בשטח, אלא "שילוב של מודיעין מוקדם, סינון איומים, אבטחת מעטפת רחבה ורב-שכבתית ויכולת למנוע או לכל הפחות להגיב מהר בלי לשתק את האירוע. האתגר הוא לשמור על חוויית חגיגה פתוחה, אבל עם שכבות הגנה שהציבור ברובו בכלל לא רואה".

אחד האיומים המוחשיים והטכנולוגיים ביותר לפקוח עליהם עין במרחב הציבורי הוא נושא הרחפנים מעל האצטדיונים או מעל ריכוזי קהל פתוחים במרכזי הערים. לדברי ברגיל, מדובר באתגר אבטחתי מורכב במיוחד לפריסה אזרחית:

"רחפנים הפכו לאחד האתגרים המרכזיים של ביטחון אזרחי. הם זולים, זמינים וקשים יחסית לזיהוי במרחב עירוני עמוס. ההתמודדות היום מבוססת על שילוב של מודיעין מקדים על הכוונה, גילוי מוקדם, זיהוי, סיווג האיום וקבלת החלטה מהירה לגבי אופן הטיפול בו".

באצטדיון סגור יחסית, קל יותר להגדיר מעטפת הגנה, אבל במרכז עיר פתוח, עם אלפי אנשים, תחבורה סואנת, בניינים ותשתיות, זה הרבה יותר מורכב. "לכן נדרשת תפיסה רב-שכבתית ולא פתרון בודד", מסביר המומחה.

מטכנולוגיה צבאית ועד שפה מבצעית משותפת

המעבר לשימוש ברחפנים אזרחיים מדגיש תופעה רחבה בהרבה בזירה ההגנתית: יכולות מתוחכמות שבעבר היו בלעדיות למערכים צבאיים ומדינתיים, זמינות כיום לחלוטין לגורמים עוינים קטנים. ברגיל מזהיר מפני ירידת חסם הכניסה הטכנולוגי: "האתגר המרכזי הוא שטכנולוגיות שבעבר היו בידי מדינות וצבאות בלבד, זמינות כיום גם לשחקנים קטנים בהרבה. חסם הכניסה הטכנולוגי ירד בצורה דרמטית והינו בנגישות גבוהה משמעותית מהעבר".

זה משנה לדבריו לחלוטין את תמונת האיום ו"מחייב חשיבה אחרת על ביטחון במרחב האזרחי. זה כולל: אמצעי תצפית, יכולות סייבר, תקשורת מוצפנת, רחפנים, מצלמות מתקדמות וכלי ניתוח מידע".

בדרך כלל מדובר על גורם איום קטן יחסית, שיכול לייצר שיבוש משמעותי. "כפי שחווינו לא מעט בעבר ואף כיום בגבול הצפוני וביתר שאת באירועים במרחב עירוני צפוף, לא צריך תמיד אירוע גדול כדי ליצור כאוס, לפעמים מספיק שיבוש נקודתי בזמן ובמקום הנכון", מציין ברגיל.

כדי לעמוד מול הזליגה הטכנולוגית הזו אל המרחב האזרחי, גופי האבטחה וההגנה נדרשים להעמיד מערך טכנולוגי נגדי ומתוזמן היטב. ברגיל מפרט את הכלים השונים המרכיבים את המענה הטכנולוגי המודרני: "העולם הולך לכיוון של מערכות שמחברות בין הרבה מקורות מידע ומאפשרות למקבלי ההחלטות להבין מה קורה מהר יותר, כאמצעי מודיעיני למניעה או למתן תמונת מצב בזמן אמת בעת אירוע. זה כולל מערכות סינון אנושי, מרכזי שליטה, ניתוח וידאו, התרעות חריגות, הגנת סייבר על מערכות האצטדיון, ניהול ריכוז אוכלוסייה (כמו קהל במגרש כדורגל), מערכות נגד רחפנים מסוגים שונים וכלים שמסייעים להקצות כוחות בצורה חכמה".

הוא מדגיש כי הטכנולוגיה לא מחליפה את המפקד בשטח, אבל היא מאפשרת לו תמונת מצב טובה יותר ומקצרת את הזמן בין זיהוי הבעיה, או זיהוי אפשרות להיווצרות בעיה בטווח זמן כלשהו, לבין פעולה. מעבר להיערכות הטכנולוגית ישנן באבטחת המונדיאל אתגרים מורכבים רבים נוספים. לדוגמה, מתי ואם נכון להפסיק שידורים חיים בהתרחש אירוע ביטחוני או אחר? היערכות מול ארגוני החירום במרחבים הרלוונטיים ועוד".

במאבק הטכנולוגי הגלובלי והחיוני הזה, עולה באופן טבעי השאלה אם וכיצש משתלבות חברות ביטחוניות ישראליות בתוך מערכי האבטחה המורכבים של הטורניר. ברגיל מציין את מעמדה הייחודי של ישראל כמקור ידע עולמי: "לא אתייחס לגופים או חוזים ספציפיים, אבל באופן כללי ישראל נחשבת לשחקן משמעותי מאוד בתחום ה-HLS. היתרון הישראלי העצום הוא החיבור בין ניסיון מבצעי עשיר במיוחד (לצערנו), טכנולוגיה מתקדמת וייחודית ויכולת לעבוד בסביבות מורכבות. מדינות וגופים בינלאומיים מסתכלים על ישראל לא רק כספקית טכנולוגיה, אלא כמקור ידע בתכנון מערכות אבטחה, שליטה ובקרה, ניהול אירועים ומענה לאיומים משתנים".

מסינון הרשתות ועד התיאום המודיעיני הבינלאומי

נדבך קריטי נוסף במענה המודיעיני המודרני פועל עוד לפני שהאיום מגיע פיזית לשטח, דרך שילוב הדוק של כלי OSINT ומודיעין מסכל מול התארגנויות חשודות ברשת. ברגיל מרחיב על הצורך בסינון רעשים ואיתור כוונות מוקדמות: "האמצעי המשמעותי ביותר להשגת מטרת העל (שזה התנהלות חלקה ושקטה ביטחונית של כל ימי המונדיאל) הוא מעבר מזיהוי ונטרול איומים בשטח לזיהוי כוונות עוד לפני שהן מגיעות לשטח בפועל".

מודיעין גלוי יכול לספק אינדיקציות מוקדמות, שיח חריג, קריאות להתארגנות, מוקדי מתח או הסתה, אבל, מדגיש ברגיל, הוא חייב להשתלב עם מודיעין מסכל ועם עבודה חוקית, מדויקת ומסונכרנת של גופי הביטחון. "האתגר הוא לזהות סיכון אמיתי בתוך ים של רעש והפרעות, בלי לפגוע שלא לצורך בשגרה ובחופש התנועה של הציבור ובהתנהלות המלאה והתקינה של אירועי המונדיאל".

בסופו של דבר, כל המערכים המודיעיניים והטכנולוגיים הללו תלויים ביכולת התיאום והסנכרון המבצעי בין גופי ענק בינלאומיים שצריכים לשתף פעולה מעבר לגבולות המדיניים. ברגיל מסכם ומבהיר כי ללא שפה משותפת, גם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר עלולה לקרוס:

"באירוע כזה התיאום והסנכרון חשוב לא פחות מהטכנולוגיה. צריך להגדיר מראש מי מוביל ומתכלל בכל תרחיש, איך מידע עובר בין מדינות, מי מוסמך לקבל החלטות ומה קורה כשאירוע במדינה אחת משפיע מיד על מדינה אחרת".

בפועל נדרשים מרכזי תיאום משותפים, מערכת שליטה ובקרה משותפת, נהלים אחידים, ערוצי תקשורת מאובטחים ושפה מבצעית משותפת. "בלי זה, גם המערכות הטובות ביותר עלולות לעבוד באיים נפרדים, באיכות משתנה ובטיפול לקוי במניעה ובאירועים עצמם", סיכם ברגיל.

רועי ברגיל הוא מנכ"ל חברת Veloryx, חברת Homeland Security הנסחרת בבורסה ומתמחה בבניית אקוסיסטם ביטחוני המשלב טכנולוגיות מתקדמות, גורמים אנושיים וניסיון מבצעי. ברגיל הוא בכיר לשעבר בתעשייה האווירית, בעל למעלה מ-20 שנות ניסיון, ובתפקידיו האחרונים שימש כסגן סמנכ"ל לפיתוח עסקי במטה החברה וכ-CFO של חטיבת התעופה.