ההימור האיראני על השעון של טראמפ: לשרוד את המלחמה עד שהלחץ בוושינגטון יגבר

האם האיראנים מאמינים שכל מה שהם צריכים לעשות במלחמה הבאה הוא פשוט לשרוד אותה? ההבנה בישראל היא שתוצאות בחירות האמצע בארצות הברית עשויות לשנות את החישוב האסטרטגי בטהרן ולספק למשטר האיראני סיבה נוספת למשוך זמן, גם במחיר של ספיגת מכות קשות. בישראל גם מזהים שעוד לפני האיראנים החלו להתכונן ליום שאחרי המלחמה מתוך הבנה שלא יצליחו לסכל תקיפות. בין השאר זיהו בישראל התגברות בשיתוף הפעולה שבין איראן לקוריאה הצפונית, לה ניסיון של עשרות שנים של חיי מדינה תחת סנקציות ומגבלות.

הדמוקרטים רשמו ניצחון משמעותי בבחירות, השתלטו על שני בתי הקונגרס והנחיתו מכה פוליטית על הנשיא דונלד טראמפ. המשמעות מבחינת המלחמה באיראן עדיין אינה מיידית: הקונגרס החדש ייכנס לתפקידו רק בינואר 2027. עד אז לטראמפ יש חלון זמן שבו הוא עדיין נהנה מקונגרס רפובליקני ויכול לנסות לקדם מהלכים צבאיים ללא המכשולים הפוליטיים החדשים שצפויים לו.

אבל בטהרן עשויים להסתכל דווקא על מה שיקרה אחר כך. הנשיא האמריקאי אומנם ימשיך להחזיק בסמכות להורות על תקיפות ולנהל את מדיניות החוץ, אולם קונגרס בשליטה דמוקרטית יוכל להגביר את הפיקוח על המלחמה, לדרוש הסברים על מטרותיה ועלויותיה, להקשות על אישור תקציבים נוספים ולנסות לקדם מגבלות על המשך הפעילות הצבאית.

זו אינה רק הערכה תיאורטית. לפי דיווח של רשת RFE/RL ומערכות נוספות בעקבות הבחירות, מומחים מעריכים שהתוצאה עשויה לדחוף את ממשל טראמפ לחפש אסטרטגיית יציאה מהמערכה באמצעות כלים דיפלומטיים ומשא ומתן או לעשות את זה אחרי מכה צבאית. אחת ההערכות שהובאו שם היא שטהרן עשויה להבין שכושר המיקוח שלה משתפר ולכן לא תידרש להציע את אותן פשרות שהייתה מוכנה לשקול קודם לכן.

מבחינת המשטר האיראני התרחיש עשוי להיות ברור: אם יצליחו לשרוד סבב תקיפות נוסף, לשמור על יציבותו ולא לאבד את יתרת היכולות האסטרטגיות שלו, הם יכולים להגיע לשולחן המשא ומתן כשהלחץ הפוליטי על טראמפ גובר. במקום להידרש לוויתורים תחת אש, טהרן תוכל לנסות לדרוש ערבויות ביטחוניות, הקלה בסנקציות והכרה במעמדה האזורי.

גם מבחינת ישראל זו התפתחות שצריך להביא בחשבון. האינטרס הישראלי הוא לנצל את חלון ההזדמנויות הצבאי כדי לפגוע ככל האפשר ביכולות הטילים, בתשתיות הייצור, במערכי ההגנה ובניסיונות השיקום של איראן. אלא שאם טהרן תבחר באסטרטגיה של משיכת זמן, עלולה להיווצר התנגשות בין הרצון הישראלי להשלים את הפגיעה ביכולות האיראניות לבין הרצון האמריקאי להגיע להישג ולהציג סיום למערכה.

ויש גם תרחיש הפוך. טראמפ עשוי דווקא לנצל את החודשים שנותרו עד כניסת הקונגרס החדש כדי לנסות להשיג הישג צבאי משמעותי, שיאפשר לו להגיע, לתחושתו לפחות, לשלב המדיני מעמדת כוח. מבחינת האיראנים המשמעות היא שההמתנה אינה נטולת סיכון. כל יום נוסף של לחימה עלול לעלות להם בתשתיות, במפקדים וביכולות צבאיות שקשה יהיה לשקם. אבל גם בתרחיש כזה המשימה שלהם "פשוטה" יותר. לשרוד מספר ימים של תקיפות ולחכות לינואר כדי להציג עמדה של כוח.

הבחירות בארצות הברית לא שינו את מאזן הכוחות הצבאי בין ישראל לאיראן, אבל הן עשויות לשנות את משוואת הזמן. ובמלחמה הבאה ייתכן שהמאבק האמיתי לא יהיה רק על מספר הטילים שיושמדו או המתקנים שייפגעו, אלא על השאלה מי יישבר ראשון: המשטר האיראני תחת המכות הצבאיות או הממשל האמריקאי תחת הלחץ הפוליטי מבית.