בקרת נזקים באיראן: הבסיס ששרד והתשתית שספגה מכה אנושה

בניגוד להצהרות של נשיא ארה"ב וגם כאלה שנשמעו בישראל, ההערכה היא שכשני שלישים מכלי הטיס השמישים של חיל האוויר האיראני לא נפגעו במלחמה. בתיעוד שאחרי תקיפות ובתמונות לוויין שהופצו בשבועות האחרונים, נראו מטוסים ומסוקים בסיסי חיל האוויר האיראני בטהרן, אספהאן, שיראז ונוספים כערימת גרוטאות מעשנות.

אבל מדיווחים זרים עולה כי מתחת השטח התמונה שונה כשהאיראנים החזיקו את כלי הטיס השמישים שלהם באותם בסיסים תת-קרקעיים שלא ניתן היה להגיע אליהם בתקיפות ולכן הופצצו דרכי הגישה אליהם ונחסמו, מה שבצה"ל מכנים "פקיקה".

מידע עדכני חושף שאיראן הצליחה להציל עשרות מטוסי קרב, מסוקים וכטב"מים ברשת של בסיסים תת-קרקעיים מבוצרים. מדובר במטוסי קרב כמו F-4 פנטום, מטוסי J-7 ואחרים בנוסף למסוקי קרב מסוג מי-28, כטב"מים וסוגים נוספים של כלי טיס. מאותו מידע מסתמן כי ברוב התקיפות של חיל האוויר האמריקאי והישראלי הושמדו כלי טיס לא שמישים של חיל האוויר האיראני.

עם זאת, חשוב לזכור שגם בשיאו, חיל האוויר האיראני תואר כ"מוזיאון מעופף". הצי האווירי של איראן מבוסס ברובו על טכנולוגיה אמריקאית משנות ה-70, כמו מטוסי F-14 "טומקט" וה-F-4, שנשמרו בחיים בקושי רב, באמצעות "הנדסה לאחור" ורשתות אספקה חשאיות. הפער הטכנולוגי מול מטוסי הדור החמישי של ישראל וארה"ב נותר אדיר.

הבסיס האסטרטגי שכלל הנראה שרד

על פי דיווח ב"דיפנס בלוג" במרכז התמונה עומד בסיס "נשר 44", מתקן אסטרטגי עצום שנחפר עמוק, כ-160 קילומטרים מצפון למצר הורמוז שעומד בימים אלה במוקד המשא ומתן. הבסיס הזה תוכנן כ"מרכז עצבים" מבוצר המסוגל לעמוד בפני פצצות חודרות בונקרים והוא מאכלס בתוכו מטוסי F-4 פנטום, כטב"מים מתקדמים וכלי טיס נוספים, בנוסף למאגרי דלק, חלקי חילוף ולוגיסטיקה.

המשמעות האסטרטגית של הבסיסים התת-קרקעיים, בדומה למנהרות מערך הטילים והמשגרים של איראן היא שמדובר ב"צי בהמתנה". גם אם כרגע המטוסים אינם נראים בשמיים, השרידות הפיזית שלהם במעמקי האדמה מבטיחה כי ברגע שאבק המלחמה ישקע, איראן תוכל להוציא אותם ולהחזיר לשימוש.

גורמי מודיעין ואתרי "אוסינט" טוענים שכבר היו מספר מקרים שבהם כלי טיס איראניים עלו לאוויר ובנוסף שמיד עם הפסקת האש, האיראנים פעלו לפתוח את פתחי המנהרות שהותקפו. בעוד שבישראל ובארה"ב התגאו ב"השמדת" חיל האוויר, עשרות כלי טיס פשוט "נפקקו" בתוך המנהרות המבוצרות.

על פי אותם דיווחים, גם תקיפת חיל האוויר הישראלי להשמדת מסוקי חיל האוויר האיראני פגעה בעיקר במסוקים שלא היו שמישים, כאלה ששימשו לחלקי חילוף בעיקר, ולא במסוקים השמישים שרובם נשמרו במנהרות.

התשתית האיראנית שספגה מכה אנושה

עם זאת, השרידות הזו אינה חסינה לחלוטין. צילומי לוויין מסוף מרץ וראשית אפריל 2026 חשפו שתקיפות ממוקדות פגעו בכניסות למנהרות ובמסלולי ההסעה של בסיסים מהסוג הזה, בראשם "נשר 44" מה שכאמור כלא את המטוסים בתוך ההר וחסם את גישתם למסלול ההמראה. בנוסף, התשתית הלוגיסטית התומכת של חיל האוויר האיראני ספגה מכה אנושה, מה שמקשה על תחזוקת המטוסים בטווח הארוך.

מהפרטים עולה תמונה מורכבת, לפיה המציאות בשטח שונה מהצהרותיו של הנשיא דונלד טראמפ ומדיווחים אופטימיים בישראל על "מחיקת" חיל האוויר האיראני. נראה כי זה עוד פער בין המידע שנמסר לציבור מול המציאות בשטח.

השרידות בבסיסים תת-קרקעיים מוכיחה כי היכולת האיראנית לספוג מכות קשות ולשמר נכסים אסטרטגיים נותרה בעינה. כל עוד עשרות מטוסי קרב וכטב"מים נותרים שלמים במעמקי האדמה, במיוחד טילים ומשגרי טילים, האיום האיראני אולי נוטרל זמנית אבל רחוק מלהיות מושמד.

בינתיים האמריקאים ממשיכים במצור על מצר הורמוז. בארה"ב מדווחים על כמאה כלי טיס ועשרות ספינות שמשתתפות במצור. אבל גם כאן צריך להגיד שלאיראן יש עוד מאות ק"מ של חוף עם נמלים קטנים יותר ממזרח למצר. בנוסף ישנו קו אספקה לרוסיה דרך הים הכספי. שם נזכיר חיל האוויר הישראלי תקף כדי לפגוע בקו הזה, שעדיין פעיל.