הנזק לבסיס, המתיחות שהובילה לתקיפה החריגה - ומאמץ הבלימה מארה"ב
שמונה תקיפות אוויריות, מסלול המראה שנפגע, מתקני אחסון שניזוקו ובעיקר מסר אחד ברור: ישראל מודיעה שהיא אינה מתכוונת לאפשר לטורקיה לבנות לעצמה דריסת רגל צבאית משמעותית בסוריה. לפחות כרגע התגובה הרשמית של הטורקים מדודה - אבל בירושלים מעריכים שזו תחריף ואין בכוונת ארדואן לוותר על דריסת הרגל בסוריה

בלילה שבין שני לשלישי מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי תקפו את שדה התעופה הצבאי אבו א-דוחור במחוז אידליב, בצפון-מערב סוריה. התקיפות פגעו במסלול ובמתקנים בבסיס, שלא היה פעיל במשך יותר מעשור. לא דווח על נפגעים. צילומי לוויין והמידע שהגיע לישראל הראה שהסורים והטורקים החלו לשקם את הבסיס לקראת קליטת חיילים ומערכות טורקיות. מועד סיום השיקום היה קרוב וזה מה שהוביל לתקיפה של ישראל, עליה משרד ראש הממשלה קיבל אחריות אמש, זמן קצר לפני חצות.
ישראל טענה שסוריה עמדה לאפשר פריסת כוחות טורקיים בבסיס, בניגוד לסטטוס קוו הביטחוני שהושג בין ירושלים לדמשק. לפי לשכת ראש הממשלה, ישראל הזהירה את סוריה פעם אחר פעם מפני המהלך אך האזהרות לא נענו, וזה כבר סיפור אחר לגמרי.
הסורים מצדם מכחישים את מה שנאמר בהודעת ראש הממשלה ולטענתם אין הסכם עם טורקיה. גורם במשרד החוץ הסורי אומר שישראל תקפה את בסיס חיל האוויר אבו א-דוחור אף שהוסבר לה ש"אין נוכחות כוחות זרים".
מאז נפילת משטר אסד בסוף 2024, טורקיה הפכה לשחקנית המרכזית בבניית סוריה החדשה. אנקרה מסייעת לשלטון בדמשק בבניית הצבא ובשיקום תשתיות צבאיות. מבחינת ישראל, החשש הוא שהסיוע יהפוך בהדרגה להתבססות צבאית טורקית שתכלול בסיסים, מערכות הגנה אווירית ואף יכולת אווירית סורית מתחדשת. נזכיר שבסוריה עברו מסלולי טיסה לאיראן וישראל מעוניינת לשמר שם את העליונות האווירית המוחלטת, אבל צריך לזכור שבסוריה כבר יש לא מעט בסיסים וחיילים טורקים, שנמצאים שם מאז 2018.
המלחמה הקרה בשמי הים התיכון
המתיחות הזו אינה חדשה. כבר באביב 2025 חיל האוויר תקף את בסיסי T4 ותדמור, לאחר שגורמים טורקיים בחנו את האפשרות להשתמש בהם. חודשים לאחר מכן עבר המאבק גם לשמיים. כפי שחשפנו לראשונה בינואר השנה ב-mako, ישראל וטורקיה ניהלו סביב קפריסין מעין "מלחמה קרה" אווירית, שבמרכזה ניסיון ישראלי לבלום את הפיכתה של סוריה לבסיס קדמי טורקי. מטוסי קרב ישראלים טסו בין קפריסין לטורקיה עצמה להפגנת נוכחות שהטרידה את הטורקים, שמצדם שלחו כלי טיס.

בהמשך הגיע גם ממד ההגנה האווירית. דיווחים על מערכות מכ"ם טורקיות בסוריה העלו בירושלים חשש נוסף: לא רק מטוסים טורקים, אלא תשתית קבועה שעלולה לזהות את פעילות חיל האוויר ולצמצם בעתיד את חופש הפעולה הישראלי. במקביל, סוריה עצמה החלה לשקם את חיל האוויר שלה בחסות טורקית, כולל החזרת מסוקים והפעלת מטוסים שנותרו ממשטר אסד.
אבו א-דוחור הוא הרבה יותר ממסלול ישן בצפון סוריה. הוא מסמל את הקרב על השאלה מי יעצב את המרחב הצבאי של סוריה החדשה, והפעם הייתה גם סכנה ממשית להתנגשות ישירה.
התגובה האמריקאית והצפי להמשך המתיחות
טורקיה לא קיבלה התרעה מראש על התקיפה. השליח האמריקאי לסוריה, תום בראק, הזהיר כי לאחר שזיהתה מטוסים ישראליים המתקרבים לאזור, אנקרה הייתה עלולה לפרש את המהלך כאיום ולהיערך לתגובה. לדבריו, "ראשים שקולים" מנעו מהאירוע להתדרדר.
עוד חשף שוושינגטון פועלת כעת להקמת מנגנון תיאום ישיר בין ישראל, טורקיה וסוריה כדי למנוע עימותים כאלה בעתיד. בדומה למנגנון שפעל שם מול הרוסים במהלך המב"ם. אנקרה, מצדה, גינתה את התקיפה והאשימה את ישראל בפגיעה בריבונות הסורית.

כך, בתוך פחות משנתיים, עברה המערכה בין ירושלים לאנקרה מהתכתשות שקטה סביב קפריסין, לתקיפה ישראלית של תשתית שבה טורקיה התכוונה להתבסס.
בישראל אומרים הבוקר שמטוסים טורקיים בסוריה, מכ"מים או בסיסים טורקיים אינם עובדה מוגמרת וצה"ל ימשיך לפעול נגד זה. אבל בניגוד לתדרוכים כאן, כבר יש כאמור בסיסים וחיילים טורקים בסוריה. בחינה של השנה האחרונה מראה מסלול של הסלמה והשאלה כעת היא כיצד הטורקים יגיבו והאם אבו א-דוחור היה סוף הפרק או שרק יריית הפתיחה לעימות מסוכן בהרבה על השמיים של סוריה.
