התקיפה המיוחסת לחיל האוויר הישראלי אמש, היא הראשונה שיצאה לפועל אחרי חתימת הסכם ההגנה האיראני-סורי. בין השאר, האיראנים מעוניינים לשלוח לסוריה כמה ממערכות הנ"מ שהם מייצרים בעצמם אחרי כישלון המערכות מתוצרת רוסיה שהוצבו שם, מסוג פנציר ו-S-300.
במקביל, מדווח האתר הרוסי Avia.Pro כי בזמן התקיפה המיוחסת לישראל הוזנקו מטוסי קרב מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים שבלטקיה, סוריה, לכיוון יעד התקיפה באזור דמשק. בדיווח נטען כי: "המטוסים יכלו להגיע למקום בתוך דקות אבל מומחים מעריכים שרוסיה העדיפה לאפשר לצבא הישראלי להמשיך בתקיפה, שבוצעה מהמרחב שנשלט על ידי ישראל".
אחרי שש שנים של תקיפות המיוחסות לישראל לאיראנים נמאס והם מעוניינים לבנות בסוריה מערך הגנה אווירית שיספק "מטריה" גם ללבנון. ההסכם שנחתם בין המדינות מתיר להם לפרוס בסוריה בין היתר מערכות נ"מ מסוגי חורדאד 15 ו-BAVAR 373, הגרסה שלהם ל-300-S הרוסי.
ה-373 נחשפה על ידי האיראנים באוגוסט 2019 אחרי פיתוח של עשור שלם לטענתם. הם מייחסים למערכת יכולת לאיתר מטרות מטווח של 300 קילומטרים, לכאורה בזכות מכ"ם Me'raj-4. על פי דיווחים זרים איראן שואפת להציב מערכת כזו בסוריה ולשלוט גם בשמי לבנון, משם נטען לא פעם שמטוסי חיל האוויר חודרים לשטחה של סוריה.
המערכת הנוספת שהאיראנים שואפים להציב בסוריה, חורדאד 15, נחשפה בחודש נובמבר האחרון ולטענת טהרן מסוגלת לאתר מטוסי קרב, מטוסים ללא טייס וטילים מטווח של 150 ק"מ.
עוד טוענים האיראנים כי ביכולתם להציב על מערכת זו טילי "סאייד" להם מיוחסת יכולת ליירוט מטוסים. אגב, מערכות דומות הוצבו בשטח איראן לאחר סדרת הפיצוצים האחרונה.
גם אם יוצבו בסוריה מערכות כאלו, שספק רב אם משלוח שלהן כבר יצא מאיראן, הן יצטרכו להוכיח את עצמן מבצעית. מנגד, צריך לקחת בחשבון שלאיראנים יש קבלות בתחום הטילים.
כהרגלה, סוכנות הידיעות הסורית דיווחה שמערכות הגנה אווירית הופעלו ויירטו טילים בתקיפה ובתיעוד שהופץ נראה שהם אכן הצליחו ליירט חלק מהחימושים. ועדיין, המטרות בכל זאת נפגעות בתקיפות המיוחסות לישראל למרות השיפור במערך ההגנה האווירית הסורי. סביר להניח שזה קורה בזכות תכנון, ביצוע ואופי התקיפות.