mako
פרסומת

אחד הלוחמים שנטשו את שדה תימן בריאיון: "מרגישים מושפלים"

אחרי נטישתם של לוחמי גבעתי את בסיס שדה תימן ואת נשקיהם, אחר מהם סיפר בריאיון לאופירה אסייג מה בדיוק קרה שם מנקודת מבטם של חיילי הגדוד: "הורידו לנו את הכבוד לרצפה, לא יכול להסתכל למפקדים בעיניים"

דסק קשת 12
mako
פורסם:
עשרות לוחמי גבעתי נוטשים את שדה תימן, וצועקים: "כל הקצינים לקפוץ!"
מתוך וידאו: חדשות
הקישור הועתק

אתמול (חמישי) פורסם על נטישתם של 120 חיילי גדוד גבעתי את נשקיהם, ועזיבתם את בסיס שדה תימן. לאחר שנודע כי חלקם נשפטו למאסר ויודחו מלחימה, בעוד אחרים יקבלו עונש ריתוק, אחד החיילים התראיין לתוכנית "אופירה אוחנה סרי" - והסביר מה התרחש באותו אירוע חריג.

א' משרת בגדוד צבר, ובעודו סוגר שבת בבסיס הוא שוחח עם אופירה אסייג, והציג את המקרה מנקודת מבטם של החיילים. "אנחנו ממש מבואסים פה, מרגישים מושפלים", סיפר. "הורידו לנו את הכבוד לרצפה, הורידו את המוטיבציה להישאר פה כלוחמים ולשרת את המדינה. כל אחד פה התגייס עם מוטיבציה לשמור ולהגן על הבית שלו ועל כל עם ישראל".

מה גרם לכם לקבל החלטה לעזוב מיד?
"עברנו פה שבוע של החזרה מבסיס לבסיס אחר, לשדה תימן, ואז התחילו מלא מסדרים וביניהם מסדר של המג"ד. יש לנו מכולה שבה היו השלטים שלנו, שעליהם כתובים שמות של חללים. המג"ד פתח את המכולה והחליט לשבור את השלטים. ככה סתם, בלי סיבה".

ניסיתם לעצור אותו?
"ניסינו והבן אדם לא עצר, רצה פשוט לזרוק אותם ולשכוח מהם. שאלנו אותו: 'למה אתה עושה את זה?', אמר: 'צעירות ותיקות, משחקי פז"ם'. אמרנו לו שיש שם שמות של חללים, והוא אמר שזה לא הגיוני שיהיו שמות על שלטים ושזה לא מכובד. השמות זה לא רק חללים, אלא גם נפגעי פוסט טראומה וחיילים קטועי רגליים".

פרסומת

ומה החלטתם?
"החלטנו לקחת את הדברים שלנו ולצאת מהבסיס, הרגשנו מושפלים, שלא מכבדים את המעמד שלנו".

אתה חושב שעשיתם נכן כשעזבתם את הבסיס?
"חד משמעית נכון".

ואתה מודע לעונש?
"מודע לעונש, כן. אם העונש הזה מוצדק? לא".

אתה חושש שגם אתה תיכנס לכלא?
"לא".

ההורים יודעים?
"כן, הם עשו בלאגן, וממש מרגישים חוסר כבוד מצד המפקדים שלי גם. למפקדים שלי אין מה להגיד לי, הם לא מכבדים את מה שאנחנו עוברים. הם לא יכולים להיכנס לנעליים שלנו".

אם המח"ט או הרמטכ"ל שומעים את השיחה, מה אתה רוצה לומר להם?
"שיתחילו לכבד את החיילים הפשוטים, שלא עם הדרגות. להיות לוחם זאת זכות, אבל בסופו של דבר זאת גם החלטה. אני יכול להגיד למפקדים שלי: 'קחו את הנשק שלי, לא רוצה להיות לוחם'. כשהתגייסתי ציפית לבוא למקום שידאגו לי, שיהיו לי אמא ואבא, וזה לא קורה, זה משפיל ומבייש. להסתכל עכשיו למפקדים שלי בעיניים ולסמוך עליהם? אני לא יכול".

אתה רוצה להישאר שם או לעזוב?
"עברתי דרך ארוכה בצבא, אני חייב להישאר עד הסוף. תשאלי אותי אם עכשיו מביאים לי משימה אעשה אותה במאה אחוז? לא בטוח שזה יקרה, בגלל המורל. המורל של כולם ירד".