לפעמים השירות בצה"ל לא זוכה ליחסי ציבור טובים מדי. איך להגיד, יש כמה מאפיינים לא כל-כך מפתים, כמו שבועות שדאות, תורנויות מטבח, התמודדות עם רס"רים למיניהם והעובדה שתמיד, אבל תמיד, מותר למישהו לפקוד עליך לעשות משהו. אבל מסתבר שיש לא מעט תפקידים צבאיים שדווקא הייתם מסכימים לשרת בהם בשמחה, למען המולדת כמובן. קבלו את החיילים שהחברים שלהם תמיד יקנאו בהם, ונא להתאפק עם טופס 55 – הרי גם מה שאתם עושים חשוב.
מש"ק ניו מדיה: פייסבוק, בפקודה
בחופש הגדול האחרון שלפני הגיוס, כנראה ביליתם לא מעט זמן מול הפייסבוק. אולי תופתעו לגלות שיש מי שעושה את זה גם אחרי שעלה על מדים, כחלק מתפקידו כמש"ק ניו מדיה בחטיבת דובר צה"ל. מה זה אומר?
"אנחנו בעצם מהווים את הפנים של צה"ל ברשת האינטרנט, כפי שרואים אותו בכל העולם", מסביר רב"ט מיכאל יעקבישוילי, מש"ק ניו מדיה. "כחלק מהפעילות השוטפת אנחנו מתפעלים את הבלוג הרשמי, ואת חשבונות היוטיוב, הפליקר, הטוויטר והפייסבוק הרשמיים של צה"ל.
"הפעילות שלנו רחבה ומגוונת", מפרט יעקבישוילי, "וכוללת תכנות, גרפיקה, סרטונים וכמובן את המסר שאותו אנחנו רוצים להעביר. אנחנו מדגישים את החיילים הכי מקצועיים, המבצעים הכי משמעותיים והסיפורים שמציגים את צה"ל ממש כמו שהוא באמת. כולם יודעים שהתקשורת היא חלק בלתי נפרד מחיינו ושלעיתים האינטרנט מהווה כלי חשוב מאין כמוהו על מנת להעביר מסר. אנחנו כבר לא יכולים לתאר את חיינו בלי הפייסבוק, היוטיוב, הטוויטר וכדומה, ולכן אנחנו דואגים לשלב אותם בעבודה שלנו ומגיעים עד הפייסבוק האישי שלכם".
כשיעקבישוילי מתבקש לבחור רגע זכור במיוחד מהתפקיד, הוא מצביע על הוצאת טוויט (ציוץ) בשם צה"ל, שהיו לו עשרות אלפי עוקבים. נכון, זה נשמע קצת יותר כמו אבן דרך מחייה של בר רפאלי, וגם מש"ק הניו מדיה מודה שהחברים שלו אומרים לו שוב ושוב שבעצם הוא זכה להיות בפייסבוק כל היום – "אבל במקביל, הם מבינים את החשיבות של מה שאני עושה".
מציל צבאי בבריכה: חסקה כפק"ל
לשבת בכל יום על שפת הבריכה ולחזק את השיזוף לא נשמע כמו לוקסוס שאפשר למצוא בצה"ל, אבל מסתבר שבחמש השנים האחרונות יש חיילים שבמקום לקום בכל בוקר לתרגיל פלוגה רטוב, קמים ועולים על כפכפים, נמרחים בקרם הגנה, תולים את המשרוקית על הצוואר ויוצאים למשימה הנועזת, והרטובה לא פחות – הצלת חיי הרוחצים בבריכת הבסיס.
איך מגיעים לתפקיד הנחשק? בנות לפני גיוס המאותרות כמתאימות לתפקיד מגוייסות לחיל האוויר, נשלחות לקורס ומוצבות באחת מבריכות החיל. לאחרונה מציעים בחיל האוויר לשחייניות להצטרף לקורס המצילים, ואפילו מגדילים לעשות ומבטיחים להן הסמכה נוספת גם כמדריכות ספינינג, קרב מגע וחדר כושר. גם לחניכים או לנפלים מקורס מדריכי אימון גופני ניתנת לעתים האפשרות להצטרף לקורס המצילים, ומדי פעם נשלחים אליו חיילים מהיחידות השונות גם כצ'ופר.
קורס המצילים נערך בוינגייט אחת לשנה. הוא נמשך כחודש, ובמהלכו נלמדים טכניקות הצלה מעשיות ועיוניות, לימודי עזרה ראשונה והחייאה. תנאי הקבלה לקורס המצילים דורשים פרופיל 72, ראייה תקינה ועמידה במבחן השחייה: חתירה 50 מטר ב-42 שניות, חזה 50 מטר ב-52 שניות וצלילה של 25 מטר. בחינות ההסמכה בקורס המצילים נערכות על ידי נציגי משרד העבודה והרווחה, אשר מעניק מטעמו תעודת "מציל מוסמך", התקפה לבריכה צבאית כמו גם לאזרחית, כך שאפשר להתחיל להתרגל ל"ארטיקים אני הולך" גם באזרחות.
חזאי צבאי: "לדעת שבזכותך הלוחמים יהיו מוכנים לכל תרחיש"
לרובנו, מזג האוויר רלוונטי לתפקידנו הצבאי כשמתמלאים בבוץ בתרג"ד, או כשמחליטים לצאת לקור ומקללים את הדקרון. בשביל סמ"ר אור פרומברג, מזג האוויר הוא די קריטי. כחזאי צבאי באוגדת עזה, השאלה האם יש בחוץ שמש או גשם רלוונטית מתמיד, ומשפיעה גם על תפקודם המבצעי של כוחות צה"ל באזור.
"תפקיד החזאי כפי שמוכר לכולנו הוא לתת את תחזית מזג האוויר המדוייקת ביותר שניתן: מדד הלחות, כיוון הרוחות הנושבות, הטמפרטורות והעננות הצפויה", מסביר פרומברג. אבל כשמשרתים כחזאי צבאי, יש לזה משמעות נוספת. "אנחנו מספקים תחזית לבלוני התצפית בגזרת אוגדת עזה", הוא מספר. "בזכותנו הם נשארים יציבים באוויר ועוזרים לשמור על השקט בגזרה. מעבר לכך, כל פעילות מבצעית שצריכה להתקיים בגזרה נבדקת איתנו, במטרה להבין את השפעות מזג האוויר ועל מנת להבטיח שהמשימה תושלם ללא תקלות".
פרומברג עבר בתחילת דרכו בצה"ל את קורס החזאים, שארך שלושה חודשים וכלל מתן ידע בסיסי. לאחר מכן, הגיע לגזרת עזה והתחיל הסמכה ארוכה במיוחד של לא פחות מ-11 חודשים. מדובר באחת ההסמכות הארוכות בצה"ל, וזאת על מנת ללמוד על כל עונות השנה ועל כל המערכות והתופעות המטאורולוגיות בהן צפויים להיתקל.
"אין דבר מספק יותר מלשבת כל הלילה על מנת לאסוף נתונים לפעילות מבצעית שאמורה להתרחש", הוא אומר, "ולדעת שבזכותך הלוחמים היו מוכנים לכל תרחיש והפעילות עברה בשלום. במיוחד זכור לי שבדצמבר 2010 התקרב לאזורנו שקע קפריסאי (מערכת קרה מהצפון בעונת החורף) עצום בגודלו, וצבע את אזור הדרום בצהוב בגלל סופות החול. אז הבנתי כמה חשוב היה לצפות את זה מראש ולהתריע".
ואנחנו יודעים שאתם מצפים לתשובה על השאלה הקריטית הבאה, אז כן – הוא כל הזמן שומע מחברים את השאלה האלמותית "אז אתה ממש כמו דני רופ על מדים?". גם דני רופ, אגב, נגע בתחום לראשונה בצבא – כך שאולי מדובר בקולגה הבא של יעקב אילון.
רד עלה, עלה ורד: מדריך טיפוס גלישה וחילוץ (טג"ח)
מועמדים לגיוס המחפשים להחזיק את החבל בשני קצותיו, למלא תפקיד אתגרי וגם לרכוש מיומנויות פרקטיות, עשויים למצוא את מבוקשם במדור טיפוס, גלישה וחילוץ של צה"ל (טג"ח). אחת לשנה וחצי נערכים זימונים קדם צבאיים למדור טג"ח, ומלש"בים בעלי פרופיל 72 יכולים לבקש להיבחן ביום מיונים, הכולל בין היתר התמודדות עם מתאר מצוקי בעזרת חבלים.
בסיס המדור נמצא בבית הספר ללוחמה בטרור שבמתקן אדם, ותקופת ההכשרה אורכת כמעט שנה – חודשיים של טירונות 02 ועוד תשעה חודשי מסלול. החניכים נדרשים לגלות חוש טכני טוב, יכולת למידה עצמית, כושר אלתור ויכולות חברתיות והדרכתיות. חניכים שיסיימו את הקורס יצטרפו למדור טג"ח, אשר מהווה את הסמכות המקצועית בצה"ל לכל הנוגע להתגברות על מכשולי גובה ועומק בעזרת חבלים וציוד ייעודי, ובכל תנאי מתאר – סביבה מדברית, שלג, מצוקים, מערות או סביבה אורבנית.
במהלך השירות הצבאי עוסק המדור במתן הדרכה בגלישה וטיפוס ליחידות החילוץ של משטרת ישראל, יחידות מיוחדות של צה"ל ואף בפיתוח שיטות עבודה חדשות ובחינת ציוד. מסלול ההכשרה של המדריכים כולל לימודים עיונים ומעשיים, סדרות טיפוס ומתורגלים גם שיטות להובלת ציוד, התמודדות עם תוואי מושלג, רפואת טיפוס וחילוץ, התמודדות עם קירות טיפוס ומטאורולוגיה. האימונים וההדרכות נעשים בכל רחבי הארץ, כאשר הבסיס במתקן אדם מהווה רק את "הגב הלוגיסטי", כמו שאומרים במדור טג"ח.
"מטפסת": "לא לכל אחד יוצא לעשות ספורט אתגרי בשירות"
צה"ל מפעיל, כידוע, אמצעי תצפית רבים, כאלה שעוזרים ללוחמים בעבודתם, מספקים מודיעין והתרעות במקרה הצורך. אמצעי התצפית הם בדרך כלל גבוהים וחשופים, ויכולים להינזק מדי פעם. כאן נכנסת לתמונה סמל רימה ליידרמן, טכנאית איסוף קרבי בצפון.
"התפקיד שלי הוא להיות בכוננות כל שעות היממה", היא מספרת, "לתת מענה טכני ולהחליף את אמצעי התצפית על מנת לשמור על תקינות המערכת. במהלך השירות שלי אני נחשפת לידע רב, נדרשת למקצועיות ועובדת תחת לחץ. מעבר להיות טכנאית אני מטפסת על תרנים בגבהים שונים במטרה לתקן אותם". בתחילה, היא מודה, התפקיד לא היה כל כך פשוט לביצוע בעבורה. "היה לי לא קל להתמודד עם הגבהים הללו, אבל עם הזמן פיתחתי אומץ ויכולת לבצע את התפקיד בצורה טובה".
בתחילת קורס הטיפוס היא עוד חששה לעלות למקומות גבוהים ולסמוך אך ורק על הכבלים ועל אמצעי הבטיחות. "אבל לאחר מכן, במהלך העבודה נדרשתי לטפס על תורן גבוה במיוחד ולהחליף תוך כדי טיפוס את אחד החלקים שהתקלקלו במערכת, ממש בסוף התורן. זאת ללא ספק הייתה חוויה מפחידה שבסופו של דבר דווקא הייתה מעצבת ומהנה".
ליידרמן היא המטפסת הראשונה בחיל החימוש, והיא מודה שלמרות הפחדים והחששות, היא דווקא הרוויחה. "תחשבו על זה", היא אומרת, "לא לכל אחד יוצא לעשות ספורט אתגרי כחלק מהשירות שלו".