ד' התגייסה לפני כ-18 שנה לצה"ל בפרופיל 82', עקב בעיות בברך. היא שירתה כהנדסאית מכונות, עברה קורס קצינים והמשיכה את שירותה הצבאי כקצינת נשק ותחמושת בחטיבת הנח"ל בדרגת סרן.
במהלך שירותה הצבאי ד' עברה טיפולי שיניים שגרתיים במרפאה בבית החולים 'תל השומר', לאחר שחשה כאבים עזים. היא התלוננה על נפיחות באחת השיניים, נבדקה, ותוצאות הביופסיה קבעו כי השן תקינה לחלוטין.
כעבור כמה חודשים, כאשר הכאבים לא חלפו, המליץ הצוות הרפואי במרפאה ל-ד' לעקור את השן. אך העקירה לא עזרה; כמה ימים לאחר מכן היא פנתה לרופא תורן בקצין העיר בעקבות כאבים עזים והרופא גילה לתדהמתו 'עצם זר מתכתי'. הרופא הוציא את העצם הזר, ניקה את המקום ותפר אותו. גם הפעם הבעיה לא נפתרה. ד' חשה כאבים נוספים וקיבלה טיפול אנטיביוטי שארך כמה חודשים – אך המצב לא שיפר את המצב אלא רק החמיר אותו. היא עברה ניתוח בלסת והרופאים עקרו לה שלוש שיניים. רק אז התברר שהיא סבלה מדלקת בעצם – מחלה די נדירה שעלולה לגרום להרעלת דם.
ד' נשלחה לרופא מומחה בארצות הברית בעל שם עולמי, שהחליט לבצע בה שני ניתוחים. במהלך הניתוח המומחה נאלץ לכרות קטע מהלסת השמאלית שלה שהיה נגוע במחלה, ובמקומו השתיל פלטת טיטניום. לאחר שהתברר שהמקום אינו נגוע יותר במחלה, הושתלו לה שיניים תותבות.
בעקבות סדרת הניתוחים הפרופיל של ד' ירד ל-21 והיא שוחררה מצה"ל. מתברר, שהיא עברה במהלך שירותה הצבאי יותר מ-12 ניתוחים ואת ההוצאות הטיפוליות שלה היא ממנה מכיסה הפרטי, כולל נסיעות לרופא המומחה בארה"ב.
הערעור התקבל
ד' הגישה לפני למעלה משנה תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון כדי שיכיר בה כנכת צה"ל. קצין התגמולים דחה את הערעור, בנימוק שלא הוכח כל קשר בין מחלתה של ד' לשירותה הצבאי. אך היא לא ויתרה, והגישה ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
לערעור היא צרפה שתי חוות דעת המציגות שתי סיבות אשר גרמו למחלתה במהלך שירותה הצבאי. חוות דעת אחת קבע, שמחלתה נגרמה עקב רשלנות של רופא השיניים שביצע את העקירה כאשר הותיר עצם זר בחלל העקירה וגרם לזיהום. השנייה עוסקת בטראומה שנגרמה לה כתוצאה מעקירת השיניים.
הערעור של ד' התקבל ושופטי בית המשפט החליטו להכיר בה כנכת צה"ל בשיעור של 100 אחוז, וכן לחייב את משרד הביטחון לשלם לה הוצאות משפט בסכום של 50 אלף שקל. בפסק הדין קבעו השופטים, כי עקירת השן לא בוצעה על פי הכללים המקובלים, שכן רק לאחר שנה מאז התלוננה ד' על כאבים ונפיחות הוחלט לעקור את השן. לדברי השופטים, הרשלנות החלה בהתעלמות הרופאים מהסימפטומים של המחלה ובכשל באבחונה, שכן היה ברור שמקורם אינו בבעיה דנטלית בשן.
"משמחלת המערערת לא אובחנה ומשאובחנה, כשל הטיפול בה עד כדי הצורך לכרות את הלסת. הרי לנו תוצאה החורגת מן התוצאה הסבירה והעונה על דרישת הזיקה לטיפול הרפואי וכפועל יוצא לשירות", נימקו השופטים את פסק הדין.