לוחמת שנדקרה בפיגוע: "הסיפוק בתפקיד הזה מחפה על כל הדברים האחרים"

במעבר ה"שרוול", הסמוך לשכונת הר גילה בירושלים, עוברים תושבי השטחים וישראלים רבים מדי יום. כל העוברים והשבים עוברים בדיקות מקיפות כדי להבטיח את ביטחון מדינת ישראל. החיילים נמצאים במעבר בכוננות מתמדת. העומס במעבר עצום בעיקר בחודשי הקיץ, בתקופת הרמדאן. "אנחנו עושים בדיקות ידניות, בשיקוף, במגנומטר, בודקים כלי רכב. אסור לנו לפספס כלום", מסבירה מעיין סנציק, לוחמת בגדוד המעברים של המשטרה הצבאית המשרתת במעבר. "יש ימים מלחיצים שאת לא יודעת למה לצפות, אבל אנחנו חייבים לפקוח עיניים כל הזמן. להיות דרוכים", מדגישה הלוחמת.

לא פעם סנציק והלוחמים ביחידתה תופסים אמצעי לחימה ותעודות זהות מזויפות. הם מסכלים פיגועים שהיו צפויים להתרחש בתוך ישראל. הם חלק מחומת המגן של ישראל, יחד עם שאר כוחות הביטחון, בהם מג"ב ומשטרת ישראל.

לפני כחודש היו סנציק וחייל נוסף בעמדה בסמוך למעבר המדובר. הם הבחינו באישה בשנות ה-20 לחייה שעוררה את חשדם והם הפנו אותה לבידוק נוסף. "חשדנו בה בגלל שכל הפנים שלה היו מכוסות חוץ מהעיניים. היא עברה כמה פעמים במגנומטר והוא צפצף, הבנו שהיא נושאת על גופה משהו מתכתי", נזכרת סנציק. "החזרנו אותה לאחור לבדיקה נוספת. הוא הוציאה שקית. מיד הזנקנו למקום מאבטחים ומשטרה". בדיקת המשטרה והשב"כ העלו שהאישה החזיקה על גופה סכין קצבים והתכוונה לדקור באמצעותו חיילים.

"זו תחושה טובה וסיפוק גדול שמנענו פיגוע. זו המטרה שלנו. אנחנו כאן כדי לשמור על ביטחון אזרחי מדינת ישראל. ההורים שלי גאים בי, ותומכים בי מאוד. הם סומכים עליי אבל כמו לכל הורים של חיילים גם להם יש חששות ודאגות", אומרת סנציק.

הדאגה של ההורים כנראה מוצדקת. באותו המקום בו סיקלה סנציק וחבריה את הפיגוע הפוטנציאלי - לירון ישראלי, ששירתה באותו התפקיד כמו סנציק - נפצעה קשה כתוצאה מפיגוע שדווקא כן הצליח לצאת אל הפועל.

לפני כשנתיים שירתה ישראלי באותו המעבר ובאותו הגדוד. "אחרי שביקשנו מצעירה שנראתה חשודה לחזור שוב על תהליך הבידוק, היא קפצה עליי ודקרה אותי עם סכין בצוואר. נאבקתי בה בכל הכוח, אבל היא הצליחה לדקור אותי פעמים נוספות. לא הצלחתי לדרוך את הנשק. היה לי קשה לנשום. בסופו של דבר השתלטנו על המחבלת. אותי פינו באמבולנס לבית החולים "הדסה", משחזרת ישראלי.

בבית החולים נקבע מצבה של ישראלי כקשה. הרופאים בבית החולים הצליחו לייצב את מצבה ולמעשה הצילו את חייה. לאחר תקופת החלמה ממשוכת, חזרה ישראלי אל הגדוד ואף הספיקה לסיים על הדרך קורס מ"כים.

"היה ברור לי שאני חוזרת לגדוד. ההורים תמכו ועודדו אותי. בכל זמן הפציעה וההחלמה הלוחמים והמפקדים דאגו לי מאוד. הרגשתי שהם כמו משפחה עבורי. שמחתי לחזור לשרת בגדוד, לאווירה המשפחתית-החמימה ולאהבה שהם הרעיפו עליי", אומרת ישראלי בסיפוק. "אם הייתי צריכה לבחור שוב אם להתגייס לתפקיד, ברור שהייתי בוחרת אותו דבר. אני לרגע לא מצטער על ההחלטה שלי, להיפך. הסיפוק בתפקיד הזה מחפה על כל הדברים האחרים".