"במלחמת ששת הימים כל יהודי ויהודי שהלך למלחמה והלך לקרב, הרים את העיניים לבורא עולם. אבל במלחמת לבנון השנייה אמרנו 'כוחי ועוצם ידי'. ואז הקדוש ברוך הוא אמר לנו: 'כוחי ועוצם ידי? בואו נראה מה יהיה התוצאות'". הדברים האלה, שאמר יו"ר ש"ס אתמול (ג') בהילולה שערך הרב ראובן אלבז, עוררו את זעמם של חיילים רבים שהשתתפו במלחמה – וכן של המשפחות ששכלו את בניהן בלבנון.
היום (ד') פרסם השר ישי התנצלות וטען שדבריו הוצגו בצורה מגמתית: "אני מתנצל בפני המשפחות השכולות שבניהן מסרו נפשם למען העם והארץ. המשפחות השכולות והנופלים הם הדבר הקדוש לעם ישראל". אך למרות התנצלותו, לוחמים והורים שכולים מסרבים לסלוח לשר אלי ישי. הדברים נאמרו בכוונה תחילה, הם אומרים.
"זאת לא הייתה פליטת פה"
חגית ריין, אימו של בניה ריין ז"ל שנהרג במלחמה, אמרה שאותה ההתנצלות לא משקיטה את נפשה. "אני שמחה שהוא פרסם התנצלות אבל זה לא מרגיע אותי. הוא לא היה צריך להתבטא ככה מלכתחילה. זאת לא הייתה פליטת פה".
אימו של הקצין, שקיבל ציון לשבח על תפקודו במלחמה, הסבירה: "אני מאוד פגועה. לא רק אני, אלא אני מדברת בשם עמיתים ובשם החיים. אלי ישי לא סגן של הקדוש ברוך הוא, הוא לא עובד אצלו". ריין, שאחרי המלחמה התחילה להרצות בבתי ספר ובבסיסי צה"ל, אמרה שהיא "כל היום מתפללת לקדוש ברוך הוא שישמור על כל עם ישראל". וכך גם בניה. "הוא התפלל מהסידור גם עם החיילים שלו שהיו אתאיסטים לגמרי שהיו בבית וסיפרו איך בניה והם התפללו יחד. סיפרו לנו שהתפלל לפני האירוע האחרון. אמרו לנו את זה קיבוצניקים שמאז הבר מצווה לא עשו תפילה כזאת. חייל מהטנק השני סיפר לנו איך כולם התפללו ביחד, עם הכומתות לפני כל משימה".
לדבריה, בזמן המלחמה אמר לה בניה שיש בלגן. "הוא אמר לי אימא את תמשיכי, רק תתפללי. מאז אני ממשיכה להתפלל. בתוך הארנק של בניה הייתה תפילה שהוא נשא איתו מאז התיכון ועד הרגע האחרון שהוא נהרג. זאת התפילה בכתב ידו: 'יהי רצון מלפנייך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתבטל מלחמות ושפיכות דמים מן העולם ותמשיך שלום גדול ונפלא בעולם, ולא ישאו עוד גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה'". המכתב הזה היה בכיסו בזמן הלחימה.
לסיכום היא אומרת, "בניה והחברים שלו הלכו למלחמת מצווה ומהראשון ועד האחרון הם מסרו את נפשם כדי שאחרים יחיו ועד הרגע האחרון הוא וחייליו סיכנו עצמם. אם זה חטאים אז אני לא יודעת מה זה חטאים. אם אלי ישי רוצה לקרב אנשים לתפילה אז הוא רק מרחיק. בהפוך על הפוך. הוא שר בישראל ואסור לו ככה לדבר. הוא פגע פה בהרבה אנשים חיים ומתים".
"במלחמה היו הרבה דתיים שהתפללו. זה לא הציל אותם"
לא רק ריין כועסת, אלא גם לוחמים שהשתתפו במלחמה. י', שהיה בגדוד סדיר במלחמה וכיום עובד כעוזר פרלמנטרי בכנסת באחת ממפלגות הימין, אמר: "האמת, מעט נמאס שפוליטיקאים ועסקנים חושבים שהם רואי חשבונו של הקדוש ברוך הוא. אולי במקום להיות רואי חשבון, שיערכו דין קטן עם עצמם ויראו מה חלקם בכישלונות לאומיים, השריפה בכרמל למשל. עדיף שלא יכו על חטא על חזותיהם של אחרים. במקום נורמאלי כשמישהו עושה טעות לא מסתפקים בהתנצלות".
רז אדרי (25), שהיה אז חובש בפלוגה המבצעית של גדוד שחם, מסביר שבצבא אין הבדל בין החיילים הדתיים לחילונים: "אפשר להגיד שמכל הנתונים על הפצועים וההרוגים במלחמה היו גם לא מעט דתיים שאני אישית ראיתי שהתפללו יום יום וגם שם התפללו ולא נראה שזה עזר להם ממש. זה שהם התפללו לא הציל אותם, ולא נתן להם יתרון על החילונים. כולנו אחים, והיו לא מעט שנפצעו גם מהדתיים. כל אדם שנפצע זה עצוב, כמובן, אבל מה הקשר לתפילה. המטרה של כולם הייתה אותה מטרה, גם החילונים וגם הדתיים נלחמו בשביל אותה מטרה. גם החילונים וגם הדתיים נפצעו ונהרגו. לא היה לזה שום קשר לדת".
"לאלי ישי אין את הזכות להטיף מוסר"
עמית ברק (35), שהיה חייל מיל' בחטיבת צנחנים בגזרת דבל ראשף ומשרת עם אביו ואחיו באותו גדוד מילואים, אומר שהמניע העיקרי לדברים טרום ההתנצלות היה חלק מרצונו להתייחס לבוחריו: "אלי ישי נכנס פה לכל אפקט טרום הבחירות. יכול להיות שזה הכול ניסיון למצוא חן בעיני בוחרים פוטנציאליים שלו. אני מציע שלפני שהוא מטיף מוסר לאנשים שקמו והתגייסו תוך החלטה וידיעה שהם יכולים לשלם את היקר מכל בחיים שלהם, שיפנה לציבור שלו ויקרא להם לקחת חלק ולתת כתף ביחד עם אותם חבר'ה שהחליטו לתרום ולשרת את המדינה. אז תהיה לו הזכות להטיף מוסר. נכון לעכשיו הוא וחלק מהציבור שלו, לא כולם, לא מגיעים לקרסוליים של אלה שמתגייסים ונותנים למען המדינה. קודם שיוכיח שהוא עושה למען המדינה, ואז שיטיף לאלה שעושים. הכישלון של המלחמה הוא הכישלון של הדרג הבכיר של צה"ל ואין קשר לקשקוש שהוא אמר. אנו יכולים ללמד את אלי ישי מה זה נתינה".