המטוס שחיל האוויר האמריקאי ניסה "להרוג" הפך לסיוט של האיראנים

הוא איטי, מכוער, במשרד ההגנה וחיל האוויר האמריקאי רוצים כבר שנים לשלוח אותו למוזיאון. אבל בשיאו של מבצע "Epic Fury", כפי שהאמריקאים מכנים את המלחמה, מטוס ה-A-10 הוכיח שהוא עדיין ה"מעניש". כלי הטיס בולט ביעילות שלו נגד המיליציות בעיראק והסירות המהירות של משמרות המהפכה במפרץ הפרסי ומצר הורמוז.

על פי הדיווחים ממש לפני שנכנסה לתוקפה הפסקת אש, עשרות מטוסי A-10C עשו לאחרונה את דרכם למזרח התיכון כדי להצטרף ללחימה, גם בעיראק שהפכה חזית בוערת וגם נגד האיראנים. המטוס הוותיק הזה שנלחם באזור עוד בימי מלחמת המפרץ הראשונה, כבר פועל עם מטוס הלוחמה האלקטרונית המתקדם ביותר של חיל האוויר האמריקאי. האם "חזיר היבלות" כמו שהוא מכונה ביצע את שירת הברבור שלו?

במהלך הימים האחרונים התרבו הסרטונים והתמונות של מטוס הקרב הוותיק הזה. נראה שהתיעוד הרב הגיע בזכות העובדה שרוב גיחות התקיפה שלהם נעשות בגובה נמוך מאוד ובמהירות נמוכה. אבל גם בגלל השימוש הגובר בהם וכמובן המאפיין הבולט, ירי התותח הייחודי שקשה מאוד לפספס ולהתעלם ממנו.

מוקדם יותר, השמיים מעל מחוז אל-אנבר בעיראק היו שקטים לרגע שקט שהופר בצליל ייחודי אבל גם חריג אפילו לסוג המטוס הזה. מטוס A-10C תועד כשהוא צוללת לעבר המטרה שלו ואז הגיע הצליל שאי אפשר לפספס, ה-"Brrrrrt" המפורסם שמזכיר קריעה מהירה של בד ענק. הסאונד שבוקע מתותח ה-GAU-8 "אוונג'ר" של ה-"A-10 Thunderbolt II".

רק שבמקרה הזה משהו היה שונה. במקום הצרורות הקצרים של שתי שניות להם התרגלו הטייסים והכוחות על הקרקע, סרטונים ויראליים שהופצו ברשתות החברתיות הראו מטוסי A-10 מבצעים "יעפי צליפה" בלתי נגמרים שנמשכו בין 6 ל-9 שניות רצופות. מדובר בתותח 7 קנים בעל קצה אש של 3,900 פגזים בדקה, מה שאומר שמשך ירי כזה כולל הרבה מאוד אש.

"זה ממש לא נורמלי", אמר דייל סטארק, טייס A-10 לשעבר שהתראיין לכלי תקשורת אמריקאים והתייחס לירי החריג. "בירי של תשע שניות אתה מרוקן חצי ממלאי התחמושת של המטוס וגורם להתחממות קריטית של הקנה, מה שפוגע בדיוק".

אבל במלחמה נגד איראן והמיליציות שלה הכללים השתנו. הירי הממושך הזה, שנועד כנראה לטפל במטרות מפוזרות או ליצור אפקט פסיכולוגי של "הלם ומורא", היה רק הפתיח למה שמסתמן כקאמבק גדול מאוד תחום התעופה הצבאית, או ליתר דיוק שרשת הברבור של המטוס, שכבר שנים מדברים על הוצאתו משירות מבצעי.

בימים שחלפו נצפתה תנועה חריגה בנתיבי הטיסה מעל האוקיינוס האטלנטי. לפחות 24 מטוסי A-10 נוספים נשלחו למזרח התיכון המטוסים מהמשמר הלאומי האווירי של מישיגן (טייסת 107) ושל איידהו (טייסת 190) נחתו בבסיס חיל האוויר הבריטי "ליקהית", שידוע גם כתחנת ביניים לפני הדילוג הסופי למפרץ הפרסי.

מטוס מכוער, שהפך לאגדה שחיל האוויר לא סבל

כדי להבין את גודל האירוע צריך לעצור רגע לסקירה היסטורית קצרה. מטוסי הקרב שהיו בשירות באותן שנים ועל שולחן המתכננים היו כבדים מדי או מהירים מדי. צבא היבשה דרש מחיל האוויר מטוס איטי שידע לרחף זמן ארוך בשדה הקרב, לפחות שעתיים רצוף, קרוב לכוחות, למצוא את המטרות, לספוג פגיעות, להביא הרבה מאוד כוח אש ולא פחות חשוב - שיהיה זול. שעת טיסה שלו עומדת על 19,000 דולר, פחות מחצי ביחס למטוסים המתקדמים.

חיל האוויר האמריקאי פרסם את המכרז למטוס החדש ב-1970 וב-1976 ה-A-10 זוכה ולראשונה יש לחיל האוויר האמריקאי מטוס שתוכנן מאפס ובמיוחד לסיוע קרוב לכוחות היבשה. ממש באותן שנים נכנסו לשירות מטוסי ה-F-15 ולא הרבה אחריו F-16, ומראהו של המטוס החדש היה מכוער במיוחד ביחס לאפים המהירים. די מהם ה-A-10 זכה לכינוי "חזיר יבלות" ובפי הטייסים שמפעילים אותו הוא נקרא עד היום פשוט "החזיר".

פייר ספרי, אחד ממתכנני המטוס, סיפר לימים: "המטוס היה מכוער לחלוטין וכבר מההתחלה הגנרלים של חיל האוויר שנאו את המטוס החדש. מבחינתם המטוס החדש פוגע במשימה העיקרית של חיל האוויר ומחליש אותו. הם רצו מטוסי קרב רב-משימתיים ומהירים לתקיפות וקרבות אוויר". מנגד, צבא היבשה וגם הטייסים מתאהבים מהרגע הראשון במטוס, שיידע לשמור על החיילים ביבשה.

אומנם התותח העוצמתי זה הסמל המסחרי של המטוס, אבל מעבר לזה הוא יכול לשאת 7 טון חימוש כולל טילים ופצצות חכמות. המנועים שלו מופרדים לגמרי וחלקים במטוס משוריינים, מה שמגדיל את השרידות שלו גם כאשר מצליחים לפגוע בו. בעיראק ובאפגניסטן המטוסים האלה חזרו לנחיתה עם לא מעט חורים בגופם. לא פחות חשוב, יש להם יכולת שהייה ארוכה בשדה הקרב.

כל זה לא עזר למטוס, די מהר חיל האוויר האמריקאי רצה להוציא אותו משירות וממש ניסה להיפטר ממנו. גם ההתחלה לא הייתה מזהירה. האירוע הראשון היה ב-1977 אז ה-A-10 הופיע לראשונה בתצוגה אווירית. במהלך המפגן המטוס התרסק וטייס הניסוי נהרג. כמה חודשים לאחר מכן טייס ניסוי אחר המריא עם המטוס לבחינת פגזים חדשים לתותח שלו ובמהלך הניסוי התותח התלקח, הטייס נטש והמטוס התרסק בפיצוץ אדיר ומתועד על הקרקע.

בגלל האסונות חיל האוויר לחץ על ביטול התקציב שהוקצה למטוס וקרקוע שלו. צבא היבשה, מנגד, לחץ להשאיר אותו בשירות. אפשר לומר שכבר אז הוא הפך למטוס הראשון עם לובי פוליטי. אבל המצב של טייסי ה-A-10 היה כל כך גרוע, שבהכנות למלחמת המפרץ חיל האוויר האמריקאי פשוט לא ספר את המטוס ולא שיבץ את הטייסות למשימות.

מי שנחלץ לעזרתם היה שוב צבא היבשה. מפקד מבצע "סופה במדבר", גנרל נורמן שוורצקוף שהיה לוחם יבשה במלחמת וייטנאם, אילץ את חיל האוויר לשלוח כמה עשרות מטוסי A-10 ולשבץ אותם למשימות. זאת הייתה בלי ספק הופעת הבכורה המרשימה של ה"חזיר" שהיה אחד מכוכבי המלחמה. רק שבאופן מפתע ולמרות ההצלחה, מיד עם סיום המלחמה חיל האוויר האמריקאי שוב ניסה "להרוג" את המטוס והדפוס הזה חזר על עצמו גם בהמשך, אחרי מבצעים שונים, מלחמת המפרץ השנייה, אפגניסטן, הלחימה נגד דאעש ועוד. בכולם המטוס כיכב, הצליח ואז ניסו להרוג אותו.

מה שמדהים הוא שלמטוס הקרב הזה יש לובי פוליטי חזק בקונגרס ואפילו בקרב גורמים בממשל, לא פחות מדהים זה שאפילו היו הפגנות ולחץ פוליטי אגרסיבי כדי להשאיר אותו בשירות. ההחלטה האחרונה שהתקבלה הייתה להשאיר 50 מטוסים עד שנת 2030, אז נראה שכבר לא תהיה ברירה וה-A-10 יצא לגמלאות אחרי כמעט 60 שנות לחימה.

השילוב הקטלני: EA-37B ו-A-10

חיל האוויר האמריקאי רצה להוציא אותו לגמלאות עד סוף העשור בשל ספקות לגבי שרידותו בשדה קרב מודרני. אבל הצורך הנואש בסיוע אווירי קרוב (CAS) וב"משאית פצצות" המסוגלת לשהות שעות מעל היעד, החזיר את חזיר היבלות למרכז הבמה וכאן נכנס לתמונה השותף החדש והמסתורי, ה-EA-37B Compass. מדובר במטוס לוחמה אלקטרונית חדיש, שמבצע את פריסתו המבצעית הראשונה אי-פעם במסגרת המבצע הנוכחי.

המטוס החדיש ללוחמה אלקטרונית מסוגל לשבש מכ"מים ותקשורת של האויב ממרחק ובכך "לעוור" את מערך ההגנה האווירית של איראן וגם את היכולות בתחום של המיליציות בעיראק, בזמן שה-A-10 האיטי זוחל בגובה נמוך לעבר המטרה.

בנוסף, ה-EA-37B מסוגל לאתר ולמצוא את המיקום הגיאוגרפי של פולטי קרינה ובכך הוא גם משמש כ"עיניים" עבור טייסי ה-A-10, ומכוון אותם בדיוק למטרות שהם צריכים להשמיד. זה לצד סוגי מטרות אחרים שהם נשלחו להשמיד. בארה"ב מדברים על "שילוב קטלני".

צייד הסירות: 120 כלי שיט איראניים הושמדו

במפרץ הפרסי ובמיוחד מצר הורמוז, המלחמה נראתה אחרת לגמרי מאשר בעיראק. גם בגזרה הזאת ה A-10 התגלה ככלי טיס יעיל במיוחד כשהתוצאות מדברות בעד עצמן. על פי רמטכ"ל ארה"ב, הגנרל דן קיין, דיווח כי עד כה הושמדו למעלה מ-1,500 כלי שיט איראניים, רובם סירות קטנות ומהירות של משמרות המהפכה.

עשרות מכלי השיט האלה הושמדו על ידי מטוסי A-10. המטוסים משתמשים בגיחות התקיפה האלה בטילי מאבריק (AGM-65) משופרים, פצצות חכמות ובתותח העוצמתי שלהם. עם החימושים והיכולות האלה הם הצליחו להשמיד גם סירות שהיו במקומות מסתור ותחת מיגון. חימוש מעניין נוסף שהותאם להם לאחרונה זה רקטות AGR-20 מונחות לייזר.

אחד האיומים המטרידים ביותר היו הכטב"מים המתאבדים מסוג "שאהד 136". בעוד שמטוסי קרב יקרים מבזבזים טילים בשווי מיליוני דולרים על כל כטב"ם, כשהיירוט מבחינתם גם מורכב יותר בגלל שהכלי האיראני איטי וקטן, ה-A-10 התגלה כפתרון יעל בשילוב רקטת ה-AGR-20.

מדובר ברקטת "הידרה 70" פשוטה ששודרגה בערכת הנחיה לייזר (APKWS II), מה שהופך אותה לטיל מדויק במחיר עלות הכטב"ם עצמו. השילוב של הרקטה ומאפייני הטיסה של ה-A-10 התגלו כשילוב מעולה. על חרטומם של מטוסי A-10 כבר נראו כמה סימוני "הפלות" של כטב"מים איראניים, עדות להצלחה המבצעית.

בתוך הכאוס הזה, ה-A-10, המטוס שאף אחד לא רצה, מוצא את עצמו שוב בחוד החנית של הלחימה. סביר שעבור טייסי ה"חזיר", זו לא רק מלחמה. ייתכן שעבורם מבצע "זעם אדיר" יהיה הפרק האחרון בהיסטוריה של ה-A-10 והם מתכוונים לכתוב אותו באש - ובצליל הייחודי של התותח - שיהדהד עוד זמן רב בשמי איראן.