"כל החיל באוויר", אמר השבוע קצין בכיר בחיל האוויר הישראלי בזמן תרגול של מלחמה בהיקף מלא, תרחיש הכולל ירי מסיבי של טילים מצפון ודרום. מטוסי החיל תרגלו תקיפה של אלפי יעדים כשלצדם מטוסים ללא טייס, מטוסי תדלוק, תובלה ומסוקים. מלחמה.

"אנחנו מתאמנים על שהייה של כמה שפחות זמן על הקרקע", סיפר מפקד טייסת 123. את הכותרות תפסו טייסי הקרב והכוכב החדש, ה-I35-F, מאות כלי טיס עלו לאוויר ביום ובלילה, אבל כוכבים גדולים לא פחות הם האנשים מאחורי הקלעים, צוותי הקרקע.

מכונאים, חמשים ושאר בעלי תפקידים שעבדו 24/7 על הקרקע כדי שמערך שלם יעלה בהצלחה לאוויר וישיג את היעדים שנועדו לשמור על בטחון כל תושבי מדינת ישראל ביום פקודה.

הכנה של מטוס לגיחה נחשבת לפעולה מאוד מורכבת וסיזיפית. כל חוט ובורג צריכים להיות במקום. מחשבי המשימה חייבים להיות מעודכנים לגיחה, כשבטייסות יש לא מעט מחשבים כאלו.

חדר בריחה חיל האוויר (צילום: שי לוי)
מתאמנים על הקרקע כדי לשהות שם כמה שפחות | צילום: שי לוי

מכונאים צריכים לחתום על מטוס ובעצם חותמים על חיי הטייסים. לדברי גורם בכיר בחיל האוויר, הם הצליחו להגיע לקבועי זמן של כשעה וחצי מהרגע שהמטוס תקף ועד הרגע שהוא מגיע שוב למשימה חדשה.

מדובר ב"זמן אפס" מבחינת החיל. מטוסים נחתו אחרי שפעלו, הטייסים יצאו לתחקיר ורגע לפני שטייס אחר עלה למטוס, צוותי הקרקע הסתערו עליו והכינו אותו לגיחה חדשה. זה כולל למשל התקנת חימוש: לא סתם תלייה של פצצה או טיל תחת כנפי המטוס כי אם פעולה שכוללת חיווי ותכנות, שמטרתם לדאוג שהמטוס ידע "לדבר עם הפצצה" כדי להגיד לה במי לפגוע.

בזמן הזה, צוותי הקרקע צריכים לבדוק שמחשבי המשימה של המטוס עובדים, לעדכן אותם, לתקן תקלות שהתגלו במהלך הגיחה הקודמת ולוודא ששאר המערכות פועלות כשורה. קחו את כל זה, תוסיפו מטוס שנוחת וממריא תוך שעה ותכפילו את זה בסדר הגודל של חיל האוויר, ותבינו מה זו מלחמה עבור צוותי הקרקע.

בעוד שבצבאות העולם צוותי הקרקע של חילות האוויר הם אנשי קבע עם שנים של ניסיון והכשרה, בחיל האוויר הישראלי חלק גדול מהכוח הם חיילים בני 18, 19. למרות זאת, בזכות הכשרה איכותית ובעיקר יצירתית, בחיל מצהירים שהם: "לא נופלים מאף חיל אוויר בעולם ואפילו מובילים", כפי שאמר לנו השבוע סא"ל א', מפקד טייסת הדרכה בבח"א 21, בית הספר של כל צוותי הקרקע בחיל האוויר.

כך הם עושים זאת

סא"ל א' הוא למעשה קצין ההדרכה של חיל האוויר ומי שאחראי על ההכשרה של האנשים משלב המלש"ב (מועמד לשירות) ועד לקורסים המתקדמים. מדובר באלפים רבים כל שנה שעוברים הכשרה ל-82 מקצועות. המספר הזה לבדו מלמד מה זה אומר להוציא מטוס לגיחה.

"אנחנו אלה שמחזיקים את המטוסים של חיל האוויר ובאוויר", הוא מסביר. ההכשרה שלהם מתחילה ב-18 ימים נטו של טירונות "שזה הפרק הרגיש והחשוב ביותר, מה שרואים בפעם הראשונה זה איך שרואים אח"כ את החיל" ולאחר מכן, כולל "טקס סיום טירונות עם מחזות קורעי לב", הם עוברים הכשרה שנעה בין חודש אחד לארבעה חודשים, זמן שיא ברמה עולמית.

סא"ל א' (צילום: שי לוי)
הרושם הראשוני הכי חשוב. סא"ל א' | צילום: שי לוי

כל אחד מאלפי החיילים שמסיים קורס, נבחן מול ועדה שתפקידה להציב אותו במקום המתאים ביותר. בחיל אומרים שהם עושים הרבה מאוד כדי להציב אותם במקום שביקשו, כולל שירות עם חברים איתם ביקשו לשרת.

כדי להפוך את אותם חיילים לאנשי צוות קרקע מיומנים, בחיל האוויר גייסו לא רק טכנולוגיה אלא גם חשיבה יצירתית. "אנחנו מבינים שהדור של היום שונה, מתקשה לשבת ורוצה אתגר. הפכנו את הקורסים לחוויית למידה אחרת לגמרי, בנינו פה חדר בריחה וחדר מציאות מדומה שהוא כולו פרי פיתוח של המדריכים והמפקדים בבסיס הטכני, ללא מעורבות של חברת אזרחיות".

בביקור שם התנסינו בחדר VR שמכניס את המשתמש אל הקרביים של מטוס הרקולס "שמשון" ומאפשר להיכנס אל תוך המנוע ולפרק אותו לגורמים. "הרי לא נפרק 15-F או יסעור רק לצרכים לימודיים", מסביר רס"ב סהר צור את מטרת העניין. "לכן הקימו בבסיס שני חדרים של מציאות מדומה. יש בפנים משהו כמו 15 סביבות עבודה שונות שקשורות למקצוע של החיילים. טעות של החניכים כאן מורידה את הסיכון שבעולם האמיתי".

המערך הטכני (צילום: שי לוי)
פיתוח תוצרת בית בלי מעורבות חיצוני. ה-VR | צילום: שי לוי

בין היתר מאפשרת המערכת זיהוי לפי ידיים, כשחניכי הקורסים יכולים לעבוד עליה בלי שלטים וכל זה, בלי לסכן מטוס שעולה מאה מיליון דולר או לעבוד על מטוס שאין כרגע בבסיס. "עד סוף 2019, לאור הגידול בתחום המציאות המדומה, אנחנו נכפיל את הפלטפורמות שלנו", מדגיש רס"ב צור.

הרבה השתנה מאז שחיילים עברו הכשרה בכיתות עם מצגות. "זה לא תופס וכמה שזה מפתיע, הם נמצאים ב- VR בין 12 ל-15 דקות וזה מספיק. הם יוצאים בהרגשה של וואוו", מסביר רס"ב צור. "חדר המציאות המדומה קיים פה כשנה וחצי ואני שואל את עצמי איך הסתדרנו בלעדיו עד היום". באישזהו מקום, הפיתוח הזה הוא אחת הסיבות לכך שחיילים בני 19 מבצעים עבודה שבחו"ל עושים אותה בני 30.

הדמות הכי מבוקשת בבסיס

מחדר המציאות המדומה המשכנו לחדר הבריחה, שם סיפר לנו אחד מקציני ההדרכה איך נולד הרעיון להקים אותו אחרי שמפקד הבסיס חזר מבילוי משפחתי בחדר כזה באזרחות, נחוש להקים חדר דומה למערך הטכני.

"מה שהוא רצה הפך לחדר בריחה מטורף תוך שלושה שבועות בלבד, כי הוא רצה להציג אותו למפקד חיל האוויר שהיה אמור להגיע לביקור. הם לקחו כיתות, עשו הכל לבד כולל הבינוי והגבס. שני קצינים, שבעה נגדים ועוד שני חיילים חילקו בניהם את החדרים והמשימות".

כל חדר הוא למעשה מגוון חידות ומשימות של המערך הטכני בחיל האוויר. המשימות והציוד הובאו על ידי סגל המדריכים שהקימו את המקום. לא תמיד זה עבר חלק. למשל כשרצו לתלות ראדום (כיסוי מכ"ם) של F-16 על הקיר לקח זמן עד שהצליחו להוביל את החלק ולבסוף, גילו שהוא תופס יותר מדי מקום, אז החליפו בדמוי קרטון. את הרמקולים הם לקחו מחדרי האוכל בבסיס שם נשארו עד היום חורים בתקרה.

רס"ב סהר צור (צילום: שי לוי)
מרגיש וואו. רס"ב צור וכתבנו | צילום: שי לוי

כדי לעבור מחדר לחדר צריך לענות על חידות הקשורות למערך הטכני, אלו יובילו לקודים ודלתות נעולות שיובילו לעוד חדר, הנוגע לעולם החמשים, עולם המנועים או המערך האלקטרוני.

המהלך מפוקח על ידי חייל שצופה בהם דרך עמדת בקרה, זה ממלא אחר כך דו"ח על הביצועים של החיילים כולל ציון לכל נושא, מה שהופך אותו לדמות הכי מבוקשת בבסיס. אגב, ממוצע "בילוי" בחדר הבריחה נע סביב ה-45, 50 דקות.

על הקיר ביציאה יש פתקים, מין ספר אורחים מאולתר עם שם ותאריך הביקור. בין השמות מצאנו שם את הרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר ובכירים נוספים וגם שמות של נציגי יחידות כמו 8200, שהתלהבו ומיד הקימו כזה גם אצלם.

ברכות, חתמת על חיי אדם ומאה מיליון דולר

חידוש נוסף במערך הטכני הוא יצירת מסלול אקדמי מוכר לקציני המערך. "הדבר הכי חשוב שעשינו", אומר סא"ל א', "לפני שנה עלה רעיון של מפקד הבסיס לשדרג את הקצינים מקצועית ופיקודית. אצלנו מחיר הטעות הוא פשוט בלתי נסבל. אין אח ורע בעולם לזה שאנחנו לוקחים ילד בן 18 ובפרק זמן של חודש עד ארבעה חודשים אומרים לו שלום, אתה חותם על חיים של טייס ומאה מיליון דולר".

לכן הקימו מסלול אקדמי במהלכו הם מתמקצעים בתחום אליו נבחרו ומקודמים אותם לתפקיד ראש צוות. לאחר מכן יוצאים לבה"ד 1 ומשם לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה והשלמת קצונה במקביל.

"תוך שלוש שנים החייל הופך לקצין בוגר תואר ראשון במערך. בשנה הבאה המחזור הראשון יסיים וכבר עכשיו אנחנו מאתרים את המחזור השני. ברור לנו שאם לא תחשוב אחרת ותדע לדבר עם הדור הזה, שהוא יותר פיקח וענייני, זה פשוט לא ילך. הם חבר'ה אחרים לגמרי ואנחנו אלה שצריכים להתאים את עצמם", מסביר סא"ל א' ומוסיף בחיוך: "רק ככה אתה מביא אלפא (פגיעה)".

המערך הטכני (צילום: שי לוי)
מתאימים את עצמם לדור הצעיר. החידושים בטכני | צילום: שי לוי

כשדובר צה"ל מודיע על תרגיל גדול, או מאה תקיפות בעזה, זה אומר שמאחוריו יש אופרציה שלמה. "טייס הוא זה שלוחץ בסוף על הפיקל (כפתור שחרור פצצות)", אמר סא"ל א. "אבל אם אין לו את כל הבסיס של המערך הטכני, החמשים שמחמשים את המטוס, האלקטרונאים שמכניסים תדרים וערוצים, הטכנאים שבודקים שהמטוס כשיר לטיסה, הטייס לא יכול לעשות את זה".

גיוס הטכנולוגיה ובעיקר ההון האנושי והחשיבה מחוץ לקופסה, שמו את חיל האוויר הישראלי במקום המכובד בו הוא נמצא כיום. בסופו של יום, האימונים הגדולים, התקיפות החשאיות וגם אלה שפחות, יוצאות לפועל בזכות אותם חיילים וקצינים. המושג שכל כך מזוהה עם חיל האוויר, "תרבות ארגונית" מתחיל ונגמר באנשים ובהם, משקיעים שם לא מעט.

חדר בריחה חיל האוויר (צילום: שי לוי)
להיכנס לתוך המנוע, בלי ההוצאות הכספיות | צילום: שי לוי

"חיל האוויר חיל עוצמתי ואסטרטגי של מדינת ישראל והמערך הטכני הוא מרכז העשייה", הוא מוסיף עם הרבה רגש. "המון אנשים ושעות עבדו על כל מטוס כזה שיצא. היום להכין F-15 או F-16 זה סדר גודל של בין שעתיים לשלוש שעות, למטוס אחד. עשרות אנשים עובדים בתוך טייסת סביב השעון כדי להוציא את התקיפה. אצלנו זמן זה זמן. כשמטוס צריך להיות בזמן מסוים מעל מטרה הוא יהיה שם, לא משנה מה. לא שנייה לפני ולא שנייה אחרי".

לפעמים החיילים שחתמו על המטוס לא יודעים בכלל לאן הוא יוצא. יש משימות שהן חשאיות עד כדי כך. יש תסכול, אבל יש גם הבנה. "זה יכול להטריף אבל ביטחון המדינה מעל לכל וגם הם מבינים את זה", מדגיש סא"ל א'.

"כשאתה מוציא עשיריית מטוסי F-15 לתקוף בעומק, ברור לך שיש פה אחריות כבדה מאוד ואם לא תעשה עבודה מקצועית ויסודית בלי לפספס אפילו סעיף אחד, אתה תסכן את הצוות והמשימה. אתה נחשף לדברים שרוב האנשים לא שומעים עליהם, ומי שנמצא בפס הייצור כשיש הזנקה, יודע שהוא עושה משהו חשוב ומגן על אזרחי מדינת ישראל. זה כל הסיפור".