יולי 2020, בסיס פלמחים. השעה ארבע לפנות בוקר. השקט מופר כשלאוויר מזנק משגר לוויינים מסוג "שביט". בקצה הטיל אחד מלווייני הריגול החדשים והמתקדמים מתוצרת התעשייה האווירית, "אופק 16".

לא מעט דפיקות לב היו בחדר הבקרה בשלב הזה. מי שישב מול המסכים זכר את אופק 4 ואופק 6 שצללו לים אחרי השיגור, כש איתם עבודה אדירה שירדה לטמיון. אבל הפעם הסיפור היה שונה: שבוע לאחר מכן הלוויין שלח את התמונות הראשונות והעניק למדינת ישראל יכולות ריגול אדירות.

"זה לוויין ששילבנו בשיא הסגר הקודם ומשבר הקורונה", חושף את רגעי הדרמה שלומי סודרי, מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית. "מספיק שהיה חולה אחד בקרב אנשי הצוות ואני משבית את השיגור. אנשים עבדו בריחוק עם כפפות ומסכות כדי שהלוויין יעבור את "מסלול העינויים" שהעברנו אותו. דאגנו לו כמו לתינוק, מנקים אותו ומוודאים שלא יהיה אפילו חלקיק הכי קטן על המצלמה".

אחרי התהליך שכלל לא מעט ניסויים, על גבול ההתעללות, אופק 16 נארז ונשלח למשגר, שהעיף אותו לחלל. "30 טון חומר נפץ וכל זה כדי להרים את הלוויין שמשקלו כ-400 ק"ג. הוא יוצא מעל לים התיכון, נכנס למסלול והמהנדסים שלנו מחכים שהוא ייצור קשר. כשזה קורה מתחילים להירגע".

כדי לוודא שהכל יעבוד כמו שעון שווייצרי הם עשו סימולציות רבות של שיגור. "אחרי שהוא שרד את כל המסע הזה הלוויין עדיין לא עובד. הוא נכנס למסלול ומפה אנחנו מתחילים להפעיל אותו, הוא פורס כנפיים וקולט שמש. כשהלוויין עובר מעל לתחנה, אנחנו מבינים שהכל בסדר".

פעם בשעה וחצי הלוויין עובר מעל לתחנה הקרקעית ומעביר את הנתונים. "כל שעה וחצי האנשים נכנסים לחדר הבקרה ושואלים מה שלום אופק 16", אומר סודרי בחיוך.

בביקור נדיר בקו הייצור של לווייני הריגול במפעל החלל של מדינת ישראל, הציגו לנו אנשי התעשייה האווירית את התמונות ששלח אופק 16, רובן אסורות בפרסום כדי לא לחשוף יכולות, והרזולוציה פשוט מדהימה.

מפעל הלוויינים (צילום: שי לוי)
כאן "מתעללים" בלוויין. תא הלחץ | צילום: שי לוי

תמונות שצולמו מגובה של מאות ק"מ בחלל נראות כאילו תועדו מקרוב על כדור הארץ. "כשהלוויין מצלם מהחלל הוא שולח מה שנקרא בול, שזה שטח שהוא סרק הלוך חזור במהירות", מסביר מנהל המפעל.

הבול הזה שיכול להגיע לשטח של 15 ק"מ נראה כמו תמונה שאין בה כלום. "זאת תמונה שצולמה מגובה של כ-500 ק"מ", אומר סודרי תוך שהוא עושה זום אין ומה שהיה נראה כמו שום דבר, חושף פתאום הרבה מאוד פרטים. "ניתן לראות פה מכוניות ומה יש לאנשים בגינה". אפשר רק לדמיין מה הם רואים בתמונות שמגיעות מאיראן או סוריה.

אני שואל את סודרי מה העתיד והוא מסביר שאחד מהחסרונות של הלוויינים האלו זה שהם גדולים ויקרים. "לכן בשנים האחרונות נכנסנו לעולם הננו לוויינים. תוכנית שאנחנו עובדים עליה בימים אלה".

משקלם של הננו כמה עשרות ק"ג בודדים ואף פחות מכך. אומנם הרזולוציה שלהם נמוכה יותר, אבל ניתן להעלות כמות גדולה מאוד של ננו-לוויינים שיכולים לתת כיסוי רציף יותר. "במקום מעבר כל שעה וחצי יהיה לך כיסוי כל כמה דקות", אמר.

 


 

תכנית הלוויינים של מדינת ישראל נולדה אי שם בשנות ה-70 וצברה תאוצה בשנות ה-80. ביחס למצב בעולם, העובדה שמדינה קטנה החליטה לשגר לוויינים לחלל הייתה על גבול החוצפה. יחד עם עוד שישה לווייני ריגול נוספים, למערכת הביטחון הישראלית יכולות שיש למעט מאוד אחרות. הוותיק שבין ששת הלוויינים, "אופק 5" מעניק שירות מודיעיני כבר 18 שנה.

בשנת 1988 שוגר אופק 1 שהיה ללוויין הראשון, אופק 3 עולה לשם ב-1995 ולראשונה מעביר תמונות למערכת הביטחון, עד שנת 2000. "לשגר לוויין צילום ראשון ושנה לאחר מכן לוויין תקשורת, זה הישג חסר תקדים בקנה מידה בינלאומי לישראל", אמר סודרי. "יש היום מדינות מתקדמות שאין להן את זה".

מעטות המדינות בעולם שיודעות לבנות לוויינים, מעטות עוד יותר אלו שיודעות גם לבנות וגם לשגר אותם כמו ישראל. קשה להסביר עד כמה לווייני הריגול תורמים ליכולות המודיעין של המדינה. כמעט שלא קיים מבצע של חיל האוויר, היחידות המיוחדות וגופי ביון, שלא מקבל את התוצרים שלהם.

הלווין הישראלי (צילום: התעשייה האווירית)
אופק 16 לפני שמסרו אותו לשיגור | צילום: התעשייה האווירית

לאחרונה הוקם ביחידה אגף חדש שתפקידו להביא את יכולות הלוויינים ללוחמים בשטח. בזכותו מה שמתחיל בצילום מגובה של עד 500 ק"מ בחלל מתקבל בתמונת בתלת-ממד ממש כמו במשחקי המחשב, על מסך האייפד או מסך כף יד.

מהמעט שמותר נספר שלווייני הריגול שמופעלים בצה"ל על ידי יחידה 9900 סיפקו מידע למבצע שהביא לתפיסת ספינות נשק, תקיפות בסוריה ואפילו בעזה.

מהחמ"ל הסודי של 9900 הם הופכים למרכיב קריטי בבניית מה שמוכר כבנק המטרות של צה"ל. "זה מגיע לרמה שאני אומר לטייס איפה בדיוק הוא צריך לכוון ולירות. היחידה גם מסייעת לו בנתיב הטיסה הטוב והבטוח ביותר וזה נכון גם לספינות של חיל הים ולכוחות היבשה", הסביר לנו קצין צעיר ביחידה.

יש לציין שתהליך מסירה של לוויין נמשך כמה חודשים, כפי שהסביר אפי, מנהל מחקר ופיתוח במפעל חלל בתעש"א. זה מתחיל בשיגור עצמו וקשר ראשוני, "הלוויין מתפתח בחלל כשהוא פורס את הכנפיים, האנטנה שלו, פותח את מכסה הטלסקופ. אנחנו והלוויין עוברים כל פעם אירוע חדש. זאת אחת מהמערכות הכי מורכבות שיש ואין מקום לטעויות".

יחד עם אפי, מנהל מו"פ, יצאתי לסיור במקום בו בונים את הלוויינים הסודיים. על לוויין שבדיוק נמצא בתהליך ייצור, הוא מצביע על מה שנראה כמו גלגלי מתכת קטנים, שזה מה שמעניק ללוויין את יכולת התמרון בחלל ולמעשה את היתרון הישראלי.

מפעל הלוויינים (צילום: שי לוי)
הסיור במקום בו בונים את הלוויינים | צילום: שי לוי

"הם מסתובבים וכשהם משנים את המהירות שלהם הלוויין מסתובב ומבצע את התמרון שלו. אנחנו מוכרים כבעלי הלוויינים הגמישים ביותר בעולם בזכות אותם גלגלים. זה אומר שאנחנו יכולים להשיג ספיקת תמונות הכי טובה, מעבר אחד מעל למדינת אויב נפיק הכי הרבה מטרות בחליפה אחת של לוויין".

עוד ציין אפי שבמדינות אחרות השיטה היא שונה. הלוויינים שלהם יותר כבדים וגבוהים התנועה שלהם יותר איטית ולכן ספיקת התמונות שלהם יותר קטנה.

"רקורד שאין להרבה מדינות"

בסיור אפי מצביע לי על מה שנראה כמו תאים ענקיים עם דלתות משוריינות, לשם הם מכניסים את הלוויינים ומדמים להם שיגור ואת סביבת החלל. "זה עולם ניסויי הסביבה. בחלל יש הרבה קרינה והרבה מאוד תופעות, כל רכיב הכי קטן צריך לעמוד בתנאי סביבה מאוד קשים", מסביר אפי. "בודקים אותם בטמפרטורה של חום וקור מאוד גבוה".

שם מפציצים אותם בגלי קול שמדמים את עוצמת השיגור: "אם תשים שם את הטלפון שלך הוא יתפרק לרסיסים". לשם אגב, הכניסו גם את חללית בראשית. "ניסוי כזה נערך 24/7 בין שבעה לעשרה ימים", מסביר אפי.

"אנחנו יודעים שהלוויינים יעמוד במסע, אבל תמיד יש לך בראש את החשש שמשהו לא יעבוד כי פשוט אי אפשר לבדוק לוויין על כדור הארץ לא משנה מה. ולכן הלחץ יורד רק אחרי שכל התהליך מסתיים והלוויין מתחיל לעבוד. כשזה קורה התחושה פשוט מדהימה".

מפעל הלוויינים (צילום: שי לוי)
תהליך בדיקה ובקרה יוצא דופן. כתבנו במתקן | צילום: שי לוי

העובדה שאופק 5, למשל, נמצא בחלל כבר 18 שנים למרות שתוכנן לעבוד עשר שנים מלמדת לא מעט על תהליך הבדיקה והבקרה. במקרה של לווייני הריגול אחרי שהלוויין נבדק בחלל, מעבירים את השליטה ליחידת הלוויינים 9900, אבל ממשיכים לספק להם תמיכה.

"בשנה וחצי עשנו את חללית בראשית, ניסוי של חץ 3 בחלל התחלנו מגה פרויקט במקרה של לוויין דרור ושיגור של לוויין ריגול (אופק 16) לחלל. אין הרבה תעשיות ומדינות שיכולות להציג רקורד כזה".

אחרי התהליך הארוך הלוויין נמסר ואז מגיע החלק החשוב, העבודה והמידע המודיעיני. "באופן אישי כל הכיף זה שאתה שומע מהצד הביטחוני שהוא מצליח לעשות עם הלוויינים שלנו דברים שאין להם שום פתרון אחר מלבד מה שנתנו להם", אמר אפי. "יש דברים שאסור לנו לדעת, אבל אנחנו בהחלט שומעים שדברים מסוימים נעשים רק בזכות מה שאנחנו נותנים למשרד הביטחון".