הסאליות הראשונות במשטרה הצבאית (צילום: אבי אליהו, צבא וביטחון)
תקרת זכוכית? הן ניפצו אותה | צילום: אבי אליהו, צבא וביטחון

שתי הקצינות החדשות בבסיס המשטרה הצבאית במחנה נתן הן גם הנשים הכי בכירות בחיל. הן אמנם רק בדרגת סא"ל ובצבא זה כבר ממש לא חריג לראות נשים בדרגה הזו, אבל הן למעשה הראשונות בהיסטוריה של חיל המשטרה הצבאית ששברו את "תקרת הזכוכית" – מושג שבדיוק בגללו, החלטנו להיפגש.

מיטל שפר, כמו רבים ממתגייסי החיל, לא רצתה להיות שם, אבל בסופו של דבר התרצתה והבינה שזה המקום בשבילה. "הייתי מדריכת כלואים בכלא 4, מפקדת בפלוגת הנשים", היא מספרת. אחרי שהיא מסיימת את קורס הקצינים היא חוזרת לעוד שני תפקידים בכלא 6 ובגיל עשרים היא ממונה לתפקיד מפקדת בסיס השיטור בגזרת הדרום. בתפקיד הבא, היא כבר שירתה כמפקדת פלוגה ג' בכלא 6 – הפלוגה הכי קשה בכלא. "נפגשתי שם עם המקרים הכי חמורים של העבירות הפליליות בצבא: אונס, רצח, עבירות פליליות חמורות וקשות", היא מתארת את המציאות אליה היא נחשפה בגיל כה צעיר. מכאן היא ממשיכה ללימודי קרימינולוגיה ולתפקידי שיטור שונים במטה ובשטח, מפקדת על ההשלמה החילית של קורס הקצינים של המ"צ, ועל היחידה המרכזית לפיקוח תעבורה (ימל"ת). היא השלימה תואר במשפטים ובתפקיד האחרון היא שירתה כראש מדור שיטור במפקדת קצין המשטרה הצבאית הראשי (קמצ"ר). והחדשות האחרונות בקריירה שלה הם הקידום לדרגת סא"ל ומינויה חסר התקדים לתפקיד מפקדת המשטרה הצבאית בפיקוד הדרום.

זו לא הייתה הפעם הראשונה ששפר הוגדרה כפורצת דרך. כבר שפיקדה על פלוגה ג' בכלא 6 היה מי שדאג לציין בפניה: "את האישה הראשונה שמשרתת בתפקיד הזה".

יש באמת הבדל? עם מה אישה צריכה להתמודד בתפקיד כזה בשונה מגבר?
 
"בתור האישה הראשונה שממלאת את התפקיד הזה, מסתכלים עלייך בעשר עיניים. אנחנו שוות, אבל שונות. אני לא רואה הבדל, אבל הסביבה כן רואה הבדל", היא פוסקת ונותנת דוגמא, "לעצור גבר בגובה 2 מטר שמתפרע זה לא משהו שאישה יכולה לעשות באותו האופן".

לבשורת כניסת הנשים למועדון הסא"ל בחיל, שותפה גם מירי מלמן, היום מפקדת יחידת מצ"ח בפיקוד הדרום. מירי כעתודאית שהשלימה לימודי קרימינולוגיה לפני השירות ביקשה לאחר קורס הקצינים לעבור הכשרה בסיסית במצ"ח. "ביקשתי לצאת להכשרת מצ"ח ובגיל 25, בדרגת סרן, יצאתי להכשרה הזו – אז בעצם התחיל המסלול שלי", היא מספרת. "שובצתי כקצינה, אבל הייתי טר"שית עם דרגות. בחודשים הראשונים עסקתי בדברים הכי בסיסיים – חקירות פשוטות יותר, צווים, נטילת דגימות שתן. הכל כי צריך להתחיל בהתנסויות".

בתוך כשנה, מלמן משלימה את הפער שבין רמתו של חוקר מתחיל במצ"ח לקצין בדרגת סרן ביחידה. היא ממשיכה למגוון תפקידים כמו פיקוד על בסיס תשאול ועסקה בתחום החקירות הפליליות, ראש מחלק תשאול היחידה מרחבית ואחר כך היא יושבת בראש מחלק הונאה ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות. במסגרת התפקיד במחלק ההונאה, מירי צוברת עוד טפח ועוד טפח בחשיפה של הונאות ענק, גניבת תקציבים, מכירת מכרזים וחוזים ועוד פרשיות שעליהם היא מרחיבה את היריעה.

>> נושמים צבא? לסיפורים הכי מעניינים, הצטרפו לפייסבוק של פז"ם

לאחר התפקיד הזה, היא ממונה לפיקוד על בסיס החקירות הגדול של מצ"ח דן. "בסיס שאף פעם לא פיקדה עליו אישה", היא מדגישה. "לא יודעת אם לא הציעו לנשים, או כי נשים לא רצו לשרת בו. זה תפקיד של 24/7. בדיוק כמו מפקד של תחנת משטרה, אתה צריך תמיד להיות זמין לאירועים, חקירות ופלילים – מעצר של חייל, גניבת נשק. כל אירוע רגיש כזה, המפקד צריך להגיע, גם אם זה בשעות מאוחרות והוא כבר בבית".

משטרה צבאית (צילום: חיל המשטרה הצבאית)
הבחירה בקריירה - הקרבה של הבית | צילום: חיל המשטרה הצבאית

מלמן פילסה לעצמה במצ"ח דרך לכיסאות שנשים לא ישבו עליהם מעולם. "הנשים נעצרו בדרגות זוטרות וויתרו על ההשקעה הזו", היא נותנת את התאוריה שלה לתופעה שהדירה נשים מתפקידים בכירים במצ"ח. "אמרתי לעצמי שאם אני צולחת את התפקיד הזה, אני ממשיכה והולכת להיות הסא"ל הראשונה בחיל". ואכן, אחרי ששירתה במטה החיל כקצינת פיקוח חקירות, היא עשתה היסטוריה בכך שמונתה לתפקיד מפקדת מצ"ח דרום.

"בכל מקום שיש בו כסף ותקציבים, יש הונאה"

בתקופתה כראש מחלק הונאה בימל"ם, מלמן עומדת מאחורי חשיפת פרשות הונאה שמטלטלות את הצבא, מביאות להסקת מסקנות, לביטול מכרזים ולשינויי נהלים קיצוניים. בין הפרשות שהיא חושפת נמנה מקרה של איש קבע שהשכיר רכבים של הצבא לגורמים פרטיים וגזר על כל רכב כזה קופון שמן. מקרה נוסף, הוא המקרה של "בנק החץ" – פרשת הונאה שנוהלה על ידי איש קבע במערך החץ שהונה את חבריו ליחידה, שכנע אותם להשקיע במניות פיקטיביות, אסף מ-60 קצינים וחיילים ביחידה למעלה מ-6 מיליון שקלים וגלגל אותם לכיסו. בכסף הזה הוא רכש לעצמו יאכטה מפוארת, דירת גן ורכב, איבד ארבעה וחצי מיליון שקלים ודיווח ללקוחות שלו מהיחידה כי הכספים עושים תשואות, עד שאלו באו לבקש את הכסף חזרה והוא לא היה לו מה להחזיר.

"בכל מקום שיש בו כסף ותקציבים, יש הונאה", פוסקת מירי. "גם היום. זה יכול להיות גורמים אזרחיים שמרמים את הצבא – זה בגז, זה בדלק, זה באוטובוס, זה ברכבת. זה יכול להיות גם גורמים בתוך בצבא שמרמים את המערכת עצמה".

לכל פרשיית הונאה כזו שנחשפת, יש משמעות ושינויים מקיפים במערכת הצבאית. "חלק מהרפורמות בדלק, נגרמו כתוצאה מפרשת הונאה שחשפנו, 'קומבינה בקבינה'", היא מספרת. "נהג אזרחי של חברת דלק שאחראי על אספקת דלק לבסיסי הצבא, יש לו מספר נקודות שהוא צריך לפרוק מהן את הדלק. הוא מלווה בחייל ממרכז דלק שמחתים את היחידה שמאשרת שהדלק נפרק בה. היה מצב שאף אחד לא בדק, הנהג לא פרק את הדלק והמשיך כדי למכור אותו בתחנות דלק פיראטיות". לאחר שהאירוע נחשף, פיתחו במרכז דלק מנגנונים של מדידים אלקטרונים ובקרה אחר אותן מכליות.

הענקת דרגה למירי מלמן (צילום: דובר צה"ל)
"אמרתי לעצמי שאם אני צולחת את התפקיד הזה, אני ממשיכה והולכת להיות הסא"ל הראשונה בחיל", מירי מלמן | צילום: דובר צה"ל

דוגמא נוספת שנותנת מלמן היא פרשת הונאה של חברת הקייטרינג שמספקת שירותי הסעדה לצבא. החברה, כך מספרת מלמן, גבתה מהצבא תשלום על פי מספר החיילים שהוציאו תלוש ארוחה במונה אוטומטי שבו הם מעבירים את תעודת החוגר שלהם. בשלב מסוים, התגלתה שיטה שלפיה החברה העבירה בעצמה חוגרים של חיילים שכבר השתחררו וגבתה תשלום בהתאם. כתוצאה מהחשיפה, מצבת כח האדם של הצבא סונכרנה עם המונים האוטומטיים ומנגנון ההונאה נפסק.

הבחירה בקריירה – החלטה משפחתית

בישראל של שנת 2013, נראה כאילו כל התפקידים האלו ממולאים על ידי נשים באופן טבעי ושגרתי. למלמן ושפר היה ברור בכל שלב – לא היו כאן קודם נשים. בתור הנשים הראשונות, הן מצד אחד פורצות דרך, אבל מצד שני – הן במבחן. "הגישה היום בחברה ובצבא היא שההתאמה לתפקיד צריכה להיות על פי אישיות ולא על פי מגדר. בעבר, זה היה שונה", אומרת שפר ומוסיפה, "כנראה שמשהו השתנה".

הבחירה הצבאית של מירי, אם לשניים, היתה תלויה מן הסתם בהרבה גורמים נוספים. "כשהייתי במצ"ח דן, הילדים שלי היו בגיל 4 ו-5 ואז הם איבדו אותי", היא מספרת. "זו הייתה הקרבה מאוד גדולה. זו הייתה החלטה משפחתית. זה היה תלוי מאוד בנכונות של בני המשפחה לתמוך ולעזור. לילדים צעירים, כשאימא שלהם קמה באמצע הלילה ויוצאת מהבית, זה לא טבעי. הילדים רוצים אותי איתם". במרוצת השנים, מירי למדה ליישב את הבית ואת המשפחה יחד עם השירות התובעני זה לצד זה בשכנות טובה. "לומדים לאזן. זה מבחינתי עוגן בלו"ז. יש גם יתרונות לדרך הגידול הזו, הם גדלים בצורה עצמאית, הם מספרים מה אמא שלהם עושה בגאווה, הם מבינים מאוד – מה זה איש קבע, מה זה חייל". לחיים של מירי כאם וכאשת צבא יש קוריוזים משלהם. "כשהבן שלי מתחיל איתי שיחה, הוא שואל אותי 'רק את שומעת אותי?', והוא גם מבין כשאני מבקשת פרטיות בזמן שיחות טלפון חשובות", היא מסבירה.

בין מה שמייצגות מיטל ומירי לבין הסטטיסטיקה עומד פער מאוד גדול. עובדה – עד עכשיו, לא הייתה אף סא"לית בחיל המשטרה הצבאית. עולה השאלה – מה המחסום? יכול להיות שבכל זאת יש תקרת זכוכית?

"אני לא נתקלתי בשום חסימה", פוסקת מיטל. "לא עשיתי לעצמי שום הנחה בחיים שלי. הלכתי על התפקידים הקשים ביותר. אומרים שיש תקרת זכוכית כזו כי אישה צריכה לבחור. אישה שבוחרת להשקיע בעיקר במשפחה שלה, זה לגיטימי שהיא לא תהיה סא"ל". מירי מוסיפה ואומרת, "אם יהיה מבצע או מלחמה, נהיה שם. הסכמנו לעשות כל תפקיד ללא יוצא מן הכלל. כמו שלא בחרו בנו לתפקידים מסוימים כי אנחנו נשים, אני לא מרגישה שהקשו עלינו במיוחד".

הגנת דרגה למיטל שפר (צילום: דובר צה"ל)
מיטל שפר מקבלת את דרגות הסא"ל. "הקידום שלנו נתן להרבה קצינות אוויר לנשימה" | צילום: דובר צה"ל

השתיים רואות בשירות שלהם בצבא שליחות , גם ברגעים האלו בעבודה שבהם הם מנעו רצח, מנעו מחייל שמשתמש בסמים לתקן מטוסים או נהג מופרע שהן הורידו מהכביש, אבל גם בדרך שהן פילסו לעצמן בקריירה וחשפו אותה למעשה לנשים נוספות. "אנחנו קודם כל רואות שליחות בקידום של קצינות וחיילות בחיל", אומרת מיטל. "אנחנו רוצות להעביר את המסר שתקרת הזכוכית נפרצה. אין גבול לאן להגיע עם שאפתנות ומקצועיות. הרבה קצינות קיבלו אוויר לנשימה כשהן הבינו שהדרך לא חסומה בפניהן".

מיטל חותמת עם זריקת עידוד לכל הנשים שרוצות להגיע רחוק בצה"ל: "עוד עשר שנים, אף אחד לא יעשה את הכתבה הזו. על אחריותנו".

>> תיעוד מיוחד: כך לוכדים עריקים ומשתמטים