"לא נאפשר התבססות איראנית בסוריה, שני הצדדים לא רוצים במלחמה", אמר הבוקר (ה') חבר הקבינט המדיני ביטחוני השר אריה דרעי. הוא לא לבד: גם השר בנט הדגיש הבוקר שהעימות לא יסלים, כי האיראנים "יודעים שלא כדאי להם להיכנס למערכה".
גורמי צבא ושלל מומחים חוזרים שוב ושוב על המנטרה שהאיראנים לא רוצים להגיע למלחמה; שהם "מחפשים תגובה שלא תחמם יותר מדי את הגזרה". אבל למען האמת, את זה איש אינו יודע - גם לא אנשי המודיעין האיכותי של ישראל. לנו, האזרחים, זה מזכיר דווקא את המנטרה עליה חזרו לפני "צוק איתן", שחמאס לא רוצה בעימות. שיא האבסורד הגיע כשהמנטרה הזו חזרה גם בימים בהם רקטות נחתו על תושבי הדרום.
איראן מנסה כבר הרבה זמן לבצע פיגועים ולהניע מאבק חם מול ישראל. זה לא הצליח להם, מסיבה אחת פשוטה: יכולות המודיעין של ישראל ופעולות צה"ל במסגרת המערכה שבין המלחמות – המב"ם. אבל מדיניות המב"ם יכולה רק לעכב את הבלתי נמנע.
כמו שזה נראה, אנחנו נמצאים דווקא בדרך לעימות חם מאוד מול האיראנים. כדור השלג – או האבק, במקרה של המזרח התיכון - כבר החל להתגלגל, ואין באמת דרך לעצור אותו: ישראל לא תוותר על העקרונות שלה, ולאיראנים יש את הכבוד שלהם; הם לא יוותרו על המכות שספגו, בטח לא על המכה הקשה שספגו הלילה.
הפעם זה יתחיל בתגובה לתגובה, שהגיעה כתגובה לתגובה אחרת, ומפה הדרך למלחמה קצרה מאוד. זה אולי לא יקרה בימים הקרובים - אבל זה יקרה בסוף. אזרחי ישראל צריכים להכין את המקלטים, כי הצד השני יכנס לעימות בלי להבין את גודל הטעות – בדיוק כמו שנסראללה הבין את הטעות שעשה רק עם תום המלחמה ב-2006. אם ישראל הייתה נוקטת באותה אסטרטגיה נחרצת כפי שראינו הלילה גם אחרי הנסיגה מלבנון וההתנתקות, האזור היה נראה היום אחרת.
עוד בפז"ם:
>> מתח באוויר: צה"ל VS צבא איראן