טקס החלפת פיקוד בבסיס חיל האוויר פלמחים. תא"ל עומרי דור נכנס לתפקידו כמפקד הבסיס, במקומו של תא"ל יואב עמירם. כמיטב המסורת האווירית, כלי הטיס שפועלים מהבסיס חלפו מעל המשתתפים, רק שהפעם יצאה משם תמונה ייחודית, שמספרת את הסיפור של אחד ממערכי החיל שהתעצמו משמעותית בשנים האחרונות. מערך הכטב"מ – כלי טיס בלתי מאוישים.

במהלך הטקס, מטוס לא מאויש של חברת אלביט מסוג הרמס 900 המכונה "כוכב", הוביל מבנה עם זוג מסוקים מסוג ינשוף. לא מדובר על שילוב מקרי. מערך הכטב"מ של חיל האוויר מבצע שיתופי פעולה עם כלל המערכים המאוישים. כל פעולה של מטוסי קרב, מסוקי קרב, מסוקי סער ואפילו מערך התובלה, כוללת גם את הכטב"מים.

אירוע אחד שהמועד שלו אסור בפרסום, הוא זה בו כטב"מ של חיל האוויר "החזיק" פעיל חמאס שעל פי המודיעין מתכנן לשגר רקטות לעבר אחת הערים הגדולות. "היה בקרון לחץ מאוד גדול שלא לאבד אותו", מספר סרן א', מפעיל כטב"מ שהיה בין האנשים שעקבו אחרי אותו פעיל.

שת''פ אווירי ייחודי (צילום: דובר צה''ל)
התמונה הייחודית של הכטב"מ עם המסוקים מעל הטקס | צילום: דובר צה''ל

"יש בקרון תכונה מאוד ערה", המשיך א'. "כי זה לא רק שאתה מחזיק את 'האובייקט' אתה גם צריך לקבוע איפה הכי טוב לפגוע בו, כדי לוודא פגיעה מצד אחד וגם שלא יפגעו בלתי מעורבים". על הכוח האווירי שנפרס כדי לחסל את המבוקש סיפר א'. "אתה מחזיק מבנה של מטוסי קרב עם חימוש חכם בגובה רב ומעל הים כדי שלא ישמעו אותם, שזה אומר שאתה גם צריך לדעת לתזמן את הכניסה שלהם".

בקרון ובמקומות נוספים מבצעים פעולות נוספות עליהן לא ניתן להרחיב. עבודת נמלים שמתנקזת לרגע מדויק אחד, בו מפעיל הכטב"מ מכווין את מטוסי הקרב שמשחררים פצצה חכמה ומדויקת לעבר היעד. המחבל חוסל והרקטות לא שוגרו לישראל.

"היתה תחושת סיפוק אדירה אבל ברגעים שאחרי אתה לא חושב על זה", מספר א'. "במסגרת המשימה אנחנו גם מוודאים את תוצאות הפגיעה, ואז יש את הרגע שבו הכל מסתיים, הלחץ המקצועי והנטל על הכתפיים שלך ופתאום אתה פותח את הדלת של הקרון בבסיס מול הים במרכז הארץ. המעבר בין זה שאני נמצא בזירת לחימה עם כל הלחץ ואז פותח דלת לעולם שהכי רחוק משם, זה מבחינתי הסיפור המרכזי שלנו".

מערך יעיל שמביא תוצאות בלי לסכן אנשים

זה גם מה ששמענו בימים האחרונים ממפעילי הכטב"מ כשביקשנו מהם לספק הצצה לשת"פ שלהם עם שאר המערכים של חיל האוויר. בשנים האחרונות מערך הכטב"מ נמצא בתהליך צמיחה הכולל גדילה במספר הטייסות, המפעילים, שעות הטיסה וגם המשימות.

ניתן לראות את זה דרך היחס של חיל האוויר למערך. אם לפני חמש שנים מספר הבוגרים של קורס מפעילי כטב"מ עמד על פחות מ-20 הרי שבשנתיים האחרונות המספר הזה חוצה את ה-30 וצפוי לגדול.

לזה יש להוסיף מינוי ראשון של דרגת אל"ם לאיש מערך המטוסים הלא מאוישים, אחרי שאל"ם א' מונה לראש מחלקת אמצעי לחימה לכטמ"ם - כלי טיס מאויש מרחוק - כמו שאוהבים לקרוא להם במטה חיל האוויר.

מסיימי הקורס (צילום: דובר צה''ל)
סיום קורס כטב"מ. המספרים עולים בכל מחזור | צילום: דובר צה''ל

"המערך נמצא כיום בהתעצמות אדירה הנעשית בקצב מהיר מאוד. אנחנו רואים שבשנים האחרונות נפתחו מספר טייסות ונוספות מתוכננות להיפתח", אמר רס"ן א', שסיים השבוע את תפקידו כסגן מפקד טייסת 166.

לרס"ן א' שנים ארוכות של ניסיון. את דרכו החל דווקא בטייסת 100 המאוישת שהפעילה מטוסי איסוף מסוג צופית ובהמשך הטיס מספר סוגי כטב"מ שונים. "בחיל מבינים שזה מערך עם המון יתרונות. בעלות לא גבוה בהשוואה לפלטפורמות מאוישות מביאים תוצר מבצעי גבוה מאוד".

הוא מסביר איך עובד השינוי בשטח: "לדברים שבעבר היינו צריכים להפעיל הרבה מאוד מטוסים או כל מיני מערכות, היום אנחנו מטיסים את הכל על פלטפורמה שמאוישת מרחוק. טסה לטווחים ארוכים, כולל לאזורים מסוכנים, לאורך שעות רבות. בחישוב פשוט בסוף מדובר בייעול וניצול נכון של המשאבים שלנו. יש יתרון מובהק שאתה יכול לקבל החלטות בזמן אמת, בקרון מרוחק שלא מושפע משדה הקרב וללא סיכון של חיי אדם".

סרן י', מפעיל כטב"מ בטייסת 166 מוסיף ש"השת"פ בין כלים מאוישים ולא מאוישים קיים כבר הרבה מאוד שנים, עוד ממלחמת לבנון הראשונה. עולם ההפעלה משלב הבנה בכלי טיס שנמצא באוויר, התייחסות לתנאי הזירה ותיווך בין הרבה גורמים שונים. מעבר לזה יש את החיבור למשימה. אנחנו מכירים הרבה יותר את עולם הקרקע מעצם המשימה והיכולות שלנו. בסוף אנחנו מכניסים מצלמה לתוך המשימה וצריכים להחליט בשברירי שנייה לאן זה הולך".

העיניים של מסוקי הכוחות המיוחדים

"אנו עובדים הרבה מאוד ביחד עם מערך המסוקים בעיקר סביב חילוץ והנחתת כוחות", מסביר סרן י'. אנחנו מאבטחים ומנקים למסוקים את משטחי הנחיתה שלהם לפני שהם מגיעים. במידה ומזהים אויב שיכול להיות איום למסוק אנחנו יודעים להכווין לשם כוחות אש. מעבר לזה הוא מסביר ש"רוב השת"פ שלנו עם מערך מסוקי הסער נוגע לעבודה עם יחידות מיוחדות. ניתן היה לראות את זה באירוע שנחשף בעזה".

בנובמבר 2018 נכנס כוח מיוחד של צה"ל לאזור חאן יונס ונחשף במהלך הפעולה. בהתקלות נהרג סא"ל מ' ז"ל וקצין נוסף נפצע קשה. לאורך כל החילוץ הכטב"מים של חיל האוויר הובילו את מסוקי הקרב ומטוסי הקרב שחיפו על החילוץ ובמקביל גם את מסוק החילוץ.

השת"פ עם כוחות מיוחדים ומסוקים זה דבר שקורה בתדירות מאוד גבוה. סרן א', מפעיל כטב"מ מסביר באופן כללי ש"אם כוח צריך לנחות בנקודה מסוימת במזרח התיכון אז יהיה שם מטוס שלנו שיבדוק את הנקודה, ינקה אותה ובזמן אמת גם יכווין את המסוק, כשתהליך דומה יהיה גם בדרך וביציאה שלהם משם".

לדבריו, "זאת פעולה מאוד מורכבת שאתה צריך לדעת לעשות במקצועיות מאוד גבוה והכי חשוב בחשאיות. אתה לא רוצה להיות זה שגרם לחשיפה של כוח וביטול משימה".

קרון המפעילים (צילום: דובר צה''ל)
לחץ לא נכנס פנימה. בקרון עם מפעילי כטב"מ | צילום: דובר צה''ל

למרות הלחץ, הוא אומר שבמשימות כאלה אין בקרון צעקות או חרדה. "ברגע שהדלת נסגרה ואתה בתוך המשימה הראש שלך נמצא בתוך הבועה המבצעית. חוץ מזה שום דבר לא מעניין אותך. המחשבות באות רק אחרי שהכל נגמר ודלת הקרון נפתחת. אלה הרגעים שאתה אומר לעצמך 'וואוו מה היה פה עכשיו, מה עשינו' וזה מדהים".

רס"ן א', סגן מפקד טייסת 166 מוסיף ש"כמפקד שמטיס כטב"מ אתה יכול למצוא את עצמך מבצע כמה משימות ועובד מול כמה גורמים, מה שהופך את זה לאירוע מורכב. בסוף אנחנו מוצאים את עצמנו מוזנקים לאירוע שבו מגיע מסוק סער, שאין לו מושג עדיין איפה הכוחות, לאן להגיע ואיפה לנחות".

לדוגמה באירוע הכוח שנחשף בעזה אותו הוא מגדיר כאירוע מתגלגל. "פה אנחנו נכנסים לתמונה ומאתרים את האיומים למסוק, מוודאים שהנקודה שבה הוא יאסוף את הכוח תהיה מאובטחת, להכווין לאותה הנקודה את הכוחות הקרקעיים ולהכווין בינם לבין המסוק".

במידה והם מזהים איום, הוא מסביר שיכולים להצטרף עוד גורמי אש כמו מסוקי קרב, מטוסי קרב ואמצעים נוספים: "אנחנו מכווינים את האש שלהם. יש לנו קשר ישיר בין מפקד המשימה של הכטב"מ לקברניט המסוק". בהקשר לעולם המסוקים וסיוע אווירי לכוחות היבשה, הוגבר בשנתיים האחרונות השת"פ בין טייסות הכטב"מ לחטיבת הצנחנים וחטיבת הקומנדו, כפי שמספר רס"ן א'.

כך נראה התרגיל הבינ"ל: צפו (צילום: דובר צה"ל‎, חדשות)
המערך משתף פעולה עם טייסות המסוקים וכוחות הקרקע | צילום: דובר צה"ל‎, חדשות

"מדובר ביצירת קשר ישיר עם הכוח הקרקעי, עם המג"ד בשטח, לסייע לו בהכוונה לאויב או סגירה של ערכת אש עם מסוקי קרב. בחלק מהאימונים האלה אנחנו עובדים עם מסוקי הסער שמנחיתים כוחות בנקודת עומק, כאשר המשימה שלנו מעבר למה שנאמר עד עכשיו, זה לוודא שאין איום אווירי וקרקעי".

סרן י', מפעיל כטב"מ מסביר שבעולם השת"פ עם המסוקים הכל מתכנס ל"יכולת שלנו לראות את השטח מהגובה שאנחנו בוחרים ולעבור בין מטרות שונות בקבועי זמן מאוד קצרים. זה מתחיל בניקוי המנחת למסוק שנכנס מאיומים דרך התראה לצוות המסוק. הייתי אומר שזה בעיקר להיות עיניים לצוות כשמדובר בשת"פ מאתגר כי כל צד רואה את התמונה מזווית העין שלו, כשאנחנו צריכים לדעת איך לתווך בין התמונות השונות, בהן גם זו שבאה מהקרקע שמוסיפה ממד של לחץ. כמפקד בעולם הכטב"מ זה בסוף האדם שמקבל את ההחלטות".

סרן י מוסיף שמפקד משימה בעולם הכטב"מ יכול להיות אדם צעיר, לא פעם רק בן 22 "וככזה אתה זה שיגיד למסוק יכול להיכנס או לא יכול להיכנס. ואם הכנסת מסוק ויש איום שלא איתרת, זה על הראש שלך".

"מבחן הכרית" אחרי שת"פ עם מטוס קרב

כל תקיפה של חיל האוויר מתחילה תמיד בהפעלה של מטוס לא מאויש. "רוב הכלים הלא מאוישים שעלו לאוויר בשומר החומות המריאו מבסיס פלמחים", אמר רס"ן א'. "המערך לקח חלק משמעותי במבצע וביצע מגוון של משימות החל מהפללה של מטרות, מעקב אחרי כוחות אויב והמשימה המרכזית שלנו לדעתי, זה לוודא שלא פוגעים בבלתי מעורבים. לא פעם עצרנו תקיפות כדי שזה לא יקרה".

הוא מסביר ש"כל תקיפה של צה"ל מתחילה בלוודא שאין אנשים בלתי מעורבים במטרה. אנחנו אחד מהאמצעים שאיתם בודקים את הדבר הזה. כשאנחנו מגיעים לרגע האמת, שבו החימוש עומד לצאת זה מבחינתנו הזמן האחרון לראות שאף אחד לא מפתיע אותנו. שאין ילד או אישה שרצים משום מקום למטרה".

הוא מוסיף כי: "יצא לנו שנייה לפני שיגור חימוש להוציא חדל בערוץ ובכך למנוע פגיעה בבלתי מעורבים. זה קרה גם במחיר שבו מי שהיה אמור להיות מותקף לא הותקף. חיל האוויר מעניק לזה המון חשיבות ושם את זה כמשימה מרכזית של המערך".

גם בתקיפה של מטרות עוצם, כלומר בניינים מעל 15 קומות, לאנשי המערך יש תפקיד מרכזי בשת"פ עם מטוסי הקרב. החל מהרחקה של מי שלא צריך להיות ליד הבניין ועד לבדיקה של מה יהיה הנזק הסביבתי במקרה שהבניין שהותקף יקרוס. את המשימה הזו הם מבצעים גם יחד עם ענף חקר ביצועים של חיל האוויר. "המשימה שלנו בכל תקיפה היא אפס בלתי מעורבים הרוגים", הדגיש רס"ן א'.

סרן י', מפעיל כטב"מ, מסביר שקיים שוני מאוד גדול במשימת שת"פ עם מסוקים לבין מטוסי קרב. השפה בה הם מדברים ממחישה את זה. "עם מסוק אנחנו נדבר הרבה יותר עם נקודות ציון קרקעיות ועם מטוס קרב נדבר עם נ"צ של מפה. באופן טבעי המשימות שונות לגמרי ולכן כל השפה תהיה אחרת".

מדובר באירוע מאתגר. לא פעם מפעילי הכטב"מ עובדים בלחץ מאוד גבוה על התפר של לא לפגוע בחפים מפשע ופגיעה בגורם טרור חמקמק, כמו אופנוען שבדרך לשגר רקטות, חולית נ"ט שמסתתרת ליד גדר הרצועה או צלף, כשזה נכון לכלל הגזרות בהן צה"ל פועל.

סרן א', מפעיל כטב"מ מסביר ש"הרבה משתנים מתכנסים לקבועי זמן מאוד קצרים. לוודא שאתה לא פוגע בבלתי מעורבים ומפה שאתה צריך לצפות לאן הוא יגיע, כלומר למקום שבו אתה תדאג שישגרו עליו ויחסלו אותו או את החוליה. זה אומר שאתה בקשר מקביל עם גורמים באוגדה, גורמי מודיעין ועם הטייס עצמו".

סרן י' מוסיף ש"בסוף אנחנו העיניים של חיל האוויר במשימה. ולחיל יש הגדרות מאוד ברורות לגבי מתי מבצעים או מבטלים תקיפה, האופן שבו עושים את זה. מדובר במשימות מאוד סטריליות, כשכולם מתודרכים על הקרקע".

המערך בפעולה (צילום: דובר צה''ל)
"הופתעו מאיתנו למרות שהמערך צעיר". התרגיל הבינ"ל | צילום: דובר צה''ל

לאחרונה חיל האוויר הוביל תרגיל כטב"מ בינלאומי ראשון מסוגו בעולם. במהלך התרגיל צוותי מפעילים ממדינות שונות תרגלו יחד מגוון משימות, בהן הכוונה של מטוסי קרב וציד של פעילי טרור.

רס"ן א', סגן מפקד הטייסת שהיה ממובילי התרגיל העיד ש"למרות שאנחנו מערך צעיר ביחס למעצמות בעולם הופתענו לגלות שמי שהגיע לפה התרשם מאוד מהטכנולוגיה שלנו ומהדרך שבה אנחנו מבצעים את המשימות שלנו. בתרגיל הזה ביצענו כל יום שת"פ עם מערך בחיל האוויר, יום אחד למשל ביצענו משימות ציד עם מערך הקרב".

בין שמדובר בטייסי קרב או מסוקים, לוחמי המערך המאויש של חיל האוויר סומכים בעיניים עצומות על מפעילי הכטב"מ, מהבנה שהם פועלים באופן הכי מקצועי. "אנחנו קוראים לזה מבחן הכרית", מסביר רס"ן א'. "אם אתה חוזר הביתה בסוף היום וישן בשלווה זה הסימן להצלחה. מדובר בשאלה שכל מפעיל שואל את עצמו בכל יום".

יוצאים למבצע ומסייעים בכיבוי אווירי על הדרך

באופן טבעי, עיקר העבודה של מערך הכטב"מ בחיל האוויר נעשה מול מערך הקרב והמסוקים. אבל גם מקומו של מערך התובלה אינו נפקד בשיתוף הפעולה. לא מעט מהמשימות האלה כולל טיסות משותפות עם מטוסי סיור ואיסוף מודיעין מסוג "צופית". כל צד מביא את היתרונות של כלי הטיס שלו למשימות המודיעין, המבוצעות בכל יום מצפון ועד דרום.

"בצורה טבעית השת"פ שלנו עם מערך התובלה הכבדה (הרקולס, שמשון, ראם) מצומצם יותר משאר המערכים", מסביר רס"ן א'. "אבל גם איתם יש לנו שת"פ בחלק מהמשימות, למשל בהצנחה של ציוד". במשימות כאלה הם מלווים את ההצנחה כדי לראות שמה שרצו להצניח הגיע ליעד ואם לא אז איפה זה נמצא. "ואם צריך, להכווין כוחות קרקעיים שיגיעו לנקודה שבה הציוד נחת. זה דוגמה למשל לשת"פ שלנו עם מערך התובלה הכבדה".

הפעילות המשותפת (צילום: גל בלוך, דובר צה"ל)
מסייעים לוודא איפה לנחות ושהכל נוחת בשלום | צילום: גל בלוך, דובר צה"ל

דוגמה נוספת אותה ניתן לציין, היא כאשר יחידת ההנחתה הקדמית תנחית מטוס תובלה בשטחים שמחוץ לבסיסי חיל האוויר, בין שזה בגבולות המדינה ובין שלא. הכטב"מים של חיל האוויר יגיעו ראשונים לנקודת ההנחתה שנקבעה ויוודאו האם היא מתאימה בכלל, האם קיימים איומים ועוד.

בשנים האחרונות הייתה למפעילי הכטב"מ של חיל האוויר עוד משימה מיוחדת ולא שגרתית, אולם כזו שהראתה גם את היכולות המבצעיות שלהם כמו גם הדינמיות של המשימות. בשריפות הגדולות שהיו בישראל, כולל זו האחרונה בהרי ירושלים, מטוסים ללא טייס עלו לאוויר והכווינו מטוסי כיבוי וכבאיות על הקרקע לעבר מוקדי האש. העובדה שהם יכולים לטוס גם בלילה סייעה בזה באופן משמעותי.

"גם בשריפה האחרונה, גם בכרמל או לפני שלוש שנים זאת הייתה משימה שהשתלבנו בה", מספר סרן י'. "לטייסת יש יכולת לשייך בין טלפון אזרחי פרטי לטלפון שיש לנו בקרון. במהלך אחת המשימות שהמראנו אליהן אמרו לי שיש גורם כיבוי אזרחי שרוצה לדבר איתנו".

בין הכוחות בוצע חיבור טלפוני ומהצד השני של הקו גורם כיבוי סיפר על שריפה שדווחה ולא מצליחים לאתר אותה. במקרה היינו באזור בדרך למשימה ומישהו על הקרקע שמע אותנו. אני לא יודע איך הוא עשה את החיבור אבל הצליח להגיע אלינו וככה בדרך למשימה אחרת עשינו שינוי משימה, איתרנו את השריפה וככה מנענו אירוע גדול הרבה יותר".

אחרי שאיתרו את השריפה הם המשיכו במשימה וזה מלמד לא מעט על הדינמיות שלהם גם בעולם המבצעי. לא פעם מפעילי כטב"מ מצאו עצמם בדרך למשימה אחת ובדרך, ביצעו לפחות עוד משימת פתע אחת.

הטייסת (צילום: שי לוי)
משתפים פעולה גם איתם כשצריך. טייסת הכיבוי | צילום: שי לוי