כולנו יכולים להסכים על דבר אחד - הסכם השלום המתגבש בין ישראל לאיחוד האמירויות יפתח בפנינו המון הזדמנויות חדשות, ולא רק בתחום התיאום הביטחוני והמלחמה בגרעין האיראני. תאריך חתימת ההסכם על מדשאות הבית הלבן עוד לא נקבע, אבל זה לא הפריע לישראלים להתחיל לפנטז ברשתות החברתיות על נופש יוקרתי ובעל עשיר שיפתור את כל הצרות. 

אבל רגע לפני שאנחנו שוקעים בפנטזיות, כדאי רק לרגע להתחבר למציאות. אז נכון, בסך הכל אבו דאבי, עיר הבירה של איחוד האמירויות והשנייה בגודלה באיחוד אחרי דובאי, נחשבת לאחד המקומות הבטוחים בעולם, אבל חשוב להבין - להט"בים שמבקשים לבקר בעיר מנקרת העיניים משלמים על כך במחיר של לחזור לארון.  

העובדה שבקרוב נוכל לעלות על מטוס ולמצוא את עצמנו כמה שעות אחר כך באתר הנופש היוקרתי לא מרמזת ולו לרגע שמדובר בגן עדן ללהט"בים. תושבי האמירויות תמיד יהיו מוזמנים לצעוד איתנו במצעד השנתי ולהרים במסיבות של עופר ניסים, אבל אנחנו נצטרך להיות קצת יותר זהירים אם נלך לבקר אותם. החוויה לא מתאימה לכל אחד והמאמץ הכרוך בהסתרת הזהות עלול להיות מתיש לחלק מאיתנו.

מגדלי איתיחאד, אבו דאבי (צילום: Zhukov Oleg, shutterstock)
מגדלי איתיחאד, אבו דאבי | צילום: Zhukov Oleg, shutterstock

כשזה מגיע לזכויות להט"ב אל תצפו ליותר מדי, כי פשוט אין כאלה. כמו בכל מדינה איסלאמית, גם באמירויות הומוסקסואליות נמצאת מחוץ לחוק והנושא עצמו הוא טאבו. לכל אמירות באיחוד חוק משלה, כך שבאבו דאבי החוק קובע כי העונש על מעשה סדום הוא מאסר של עד 14 שנים ובדובאי עד 10. לשם השוואה, העונש המקסימלי בתוניסיה על אותו האקט יגיע עד ל-3 שנות מאסר

עם זאת, באמירויות יש דין לתושבי המקום ויש דין נפרד לתיירים ולרוב, הרשעת תייר במעשה מגונה תוביל לעונש מאסר קצר, קנס וגירוש. אם לא תחצינו את המיניות שלכם או תפגינו חיבה כלפי בני הזוג בפומבי, אתם תהיו בסדר. הדבר נכון גם לגבי סטרייטים, אבל בעוד הם מסתכנים בנזיפה, קנס ומפגש לא נעים עם הרשויות, להט"בים יסתכנו בהליך משפטי ובתקופה לא סימפטית בכלא.  

אפליקציות דייטינג כמו גריינדר וסקראף חסומות באיחוד ואסורות על פי החוק. הדרך הכי יעילה לעקוף את העניין היא שימוש ב-VPN שיעניק גישה מלאה לכל היישומונים והאתרים החסומים. יחד עם זאת, כדאי לזכור שהשימוש עצמו באפליקציות, כמו גם ב-VPN, הוא לא חוקי, אז אל תרגישו בנוח לפתוח אותן באמצע מסגד השייח זאיד. נכון, זה לא אידיאלי, אבל זו האפשרות היחידה שלכם ליצור קשר ישיר עם הקהילה המקומית. מי שלא מכור לגריינדר, יכול פשוט לוותר עליו באותם ימים. 

מגדל השמיים, אבו דאבי (צילום: Konstantin Tcelikhin, shutterstock)
מגדל השמיים, אבו דאבי | צילום: Konstantin Tcelikhin, shutterstock

מקרים בהם תיירים להט"בים נעצרים אינם דבר שבשגרה. ב-2008 זוג לסביות ממוצא לבנוני ובולגרי נתפסו מתנשקות בחוף הים ונשלחו למאסר של חודש לפני שגורשו. ב-2011 זוג גברים נתפס מקיים יחסי מין ברכב ונידונו למאסר של שנה. ב-2016 אישה טרנסג'נדרית עוכבה בשדה התעופה, נעצרה ולאחר ששוחררה עזבה את המדינה. 

עם זאת, לא הכל שחור ובשנים האחרונות יש סימנים של התקדמות מסוימת. בשנה שעברה הופיעה להקת ליטל מיקס בדובאי ובמהלך אחד השירים הופיע על הבמה דגל גאווה ענק מבלי ששום תקרית חריגה תירשם. שנתיים לפני כן, גבר סקוטי נעצר לאחר שהניח את ידו על גבר אחר בצורה לא צנועה, על המותן. הוא הואשם, אבל שייח מוחמד בין ראשיד אל מכתום ביטל את כל ההאשמות נגדו.

בקיץ 2015 כוכבות Rupaul's Drag Race אליסה אדוארד ושאנג'לה הופיעו בדובאי בדראג מלא. זו לא הייתה משימה פשוטה ועבור ההופעה הוענק אישור מיוחד מהשלטונות, אבל מדובר בהתקדמות של ממש, כי רק שנתיים לפני כן לא ניתן אותו אישור למלכות וילאם, דיטוקס וויקי ווקס שביקשו להופיע בעיר.  

פורמולה רוסו, אבו דאבי (צילום: Pit Stock | shutterstock)
פורמולה רוסו, אבו דאבי | צילום: Pit Stock | shutterstock

"פשוט אל תתמזמזו בפומבי"

"לטייל באיחוד האמירויות כזוג הומואים הרגיש לנו כמו לחזור לארון", כתב סטפן ארסטיס בבלוג הטיולים הגאה שלו Nomadic Boys, בו גם פירט את כל המקומות שאסור למבקרים להט"בים לפספס, "טיול רומנטי זה לא היה. בציבור היינו סתם מכרים והקפדנו לא לגעת אחד בשני בכלל. למען הבטיחות שלכם, זאת הדרך בה אני ממליץ ללהט"בים לנהוג בזמן טיול שם". 

"עם כל זה, אני חושב שיהיה חבל עבורכם לפספס את אבו דאבי", ממשיך ארסטיס, "גן עדן שנבנה בלב המדבר, עם מבנים עצומים ומרשימים כמו ארמון האמירויות, מגדלי איתיחאד ומסגד שייח זאיד, בו נמצא גם השטיח הגדולה בעולם. שם גם תמצאו את הפורמולה רוסה - רכבת ההרים הכי מהירה בעולם, שמגיעה למהירות של 240 קמ"ש, וגם את מגדל "שער הבירה" שהוא המבנה הכי נטוי שאדם אי פעם בנה". 

לאחרונה, פרסם ארסטיס בבלוג שלו שיחה עם זאיד (שם בדוי), הומו בן 29 מדובאי שעובד כמנהל בכיר בחברת תקשורת גדולה, בו הוא מספר על חייו באמירויות. "אני במקור משארג'ה הסמוכה לדובאי ולקח לי המון זמן להבין שאני הומו", סיפר, "יצאתי מהארון כלפי עצמי בגיל 26. לאף אחד אין זכות לשפוט אותי בגלל מי שאני ולא אכפת לי מה אנשים חושבים או אומרים עלי. היום אני מרגיש בטחון מלא לומר בקול רם שאני הומו ואין לי שום דבר להסתיר. סיפרתי על כך לכמה חברים וקולגות, אבל עדיין לא דיברתי על כך בפתיחות עם המשפחה שלי. אני מקווה שבעתיד אוכל לפתוח איתם את הנושא, למרות שזה לא הולך להיות פשוט". 

דובאי (צילום: Sophie James, Shutterstock)
דובאי | צילום: Sophie James, Shutterstock

איך זה היה לגדול כהומו באיחוד האמירויות? 
"קשה. הומופוביה הייתה מאוד נפוצה כשהייתי ילד וזה בעיקר קשור לחוסר נראות להט"בית. בעשור האחרון הדברים השתנו דרמטית. בזכות האינטרנט והרשתות החברתיות אנחנו רואים יותר שיח על להט"בים ובין אם התגובות חיוביות או לא, עצם קיום השיח מקדם את הקהילה". 

אי פעם חווית הומופוביה על בשרך?
"לצערי. בתיכון חוויתי הצקות בגלל שאני טיפה יותר נשי וכי לא רציתי לשחק כדורגל. באופן לא מפתיע, הבחורים שהיו מציקים לי אז יצאו כבר מהארון. ראיתי אותם באפליקציות ובמסיבות עם בחורים אחרים. כמובן שהזכרתי להם את הימים ההם והסברתי להם איזו השפעה שלילית הייתה למעשים שלהם על הביטחון העצמי והחיים שלי והם התנצלו. אנחנו חברים עכשיו, אבל זה תמיד מצחיק אותי איך ההומופובים הכי גדולים הם הומואים בעצמם". 

אתה מכיר מישהו שנעצר בגלל שהוא הומו?
"כשהייתי ילד תמיד שמעתי בחדשות על כל מיני מקרים של אנשים שנעצרו, בעיקר בגלל 'חוסר צניעות'. במקרה הכי גרוע הם היו מקבלים מאסר קצר וקנס ואני לא מכיר שום מקרה של הוצאה להורג בגלל נטייה מינית. אני לא מנסה להגן בשום צורה על החוקים האנטי להט"ביים במדינה שלי, אבל חשוב לי להדגיש שהחברה שלנו משתנה לאיטה. כן, יש לנו חוקים מבאסים, אבל אף אחד לא יעצור אתכם בגלל שאתם הומואים. פשוט אל תתמזמזו בפומבי ותשמרו את כל הפעילות שלכם לחדר במלון". 

מסגד שייח' זאיד, אבו דאבי (צילום: Elena Przhevalskaia, shutterstock)
מסגד שייח' זאיד, אבו דאבי | צילום: Elena Przhevalskaia, shutterstock

אתה חושב שהשינוי באמירויות קרוב?
"אנשים הופכים ליותר פתוחים. האזרחים משכילים והרוב הגדול למד מחוץ למדינה במקומות כמו קנדה, ארצות הברית ואנגליה. הנראות הלהט"בית שאנחנו חווים גדולה יותר משל ההורים שלנו. גם התיירות עוזרת לקהילה לגדול ולמקומיים לצאת מהארון". 

יש שיאמרו שמדינות בעלות חוקים כה אכזריים נגד להט"בים לא ראויות לנו או לכסף שלנו, אבל באותה מידה חשוב לזכור שבאותם מקומות קיימת קהילה להט"בית שנלחמת על קיומה. בין אם החוקים נאכפים או לא, עצם קיומם מעודד סלידה ושנאה כלפי להט"בים. חרם הוא לאו דווקא התשובה הנכונה. ממשלות שכאלה רוצות שנתעלם ונפנה גב לקהילה המקומית, אבל רק אם נפגין נוכחות ונתמוך כמה שרק אפשר בעסקים גאים מקומיים, נצליח להפוך אותם לבעלי קול משמעותי וחזק יותר. אז אם אחרי כל זה עדיין לא תוותרו על הטיול הגדול שאחרי הקורונה, כדאי מאוד שתיישמו את שלושת החוקים הבאים: 

  1. חזרו לארון והימנעו מכל הפגנת חיבה בפומבי. 
  2. שנו את הגדרות הרשתות החברתיות והפכו אותן לפרטיות, על מנת שאיש לא יוכל לראות מה קורה שם. 
  3. במידה ואתם מטיילים כזוג, הזמינו חדרים נפרדים או חדר עם שתי מיטות נפרדות, זאת כדי שאיש אינו יחשוד. יוצאי דופן הם מלונות הרשת הבינלאומיים הגדולים, בהם צוות העובדים עבר הדרכה בכל הנוגע לאורחים להט"בים, שם לא צפויות בעיות מסוג זה. כך או כך, תמיד כדאי לשאול מראש בשיחת טלפון או מייל אם המלון מקבל זוגות גאים ומאשר שהיה במיטה משותפת.