>> לקבוצה של mako גאווה כבר הצטרפתם?

צעיר בבית הספר כשחבריו צוחקים עליו
כולם מסתכלים עליי, צוחקים ומטרידים (אילסוטרציה) | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

רבים מבני הנוער לא כל כך מאושרים מהחזרה הצפויה ללימודים, הטומנת בחובה את הצורך לקום מוקדם בבוקר, ללמוד למבחנים ולחוות שוב את השביזות של התיכון. אבל ל' (השם המלא שמור במערכת), נער בן 14 העולה לכיתה ח', ממש חושש מהצפוי לו החל מיום שני הקרוב.

את השנה האחרונה שעבר בחטיבת ביניים אי שם בפריפריה החוץ-תל אביבית, הוא מתאר לא פחות מגיהינום. יציאה כפויה מהארון, שהובילה אחריה חוויה קשה של הומופוביה בלתי פוסקת, הן באופן של בריונות והצקות מצד התלמידים והן באופן של בורות והתנערות מאחריות של המורים והיועצת החינוכית. שלא לדבר על מה שעובר עליו בבית.

"בבית הספר אני לא ל', אני ל' ההומו", הוא אומר. "מהרגע שהוציאו אותי מהארון לא מפסיקים ללעוג לי, לחקות אותי, להרביץ לי ובכלל לעשות לי חיים קשים. המורים בכלל לא עוזרים. הם מאשימים אותי, אומרים לי שאני מוחצן מדי בנשיות שלי".

"היועצת והמחנכת שלי לא מפסיקות להגיד לי שאני מבולבל. והן גם שכנעו את ההורים שלי שזאת תופעה חולפת, שבגלל שאני מתעקש ללכת לאיגי – ארגון הנוער הגאה, אני ככה".

"לא ידעתי איפה לקבור את עצמי"

לפני כשנה, ממש אחרי חופש סוכות, זה נפל על ל' כרעם ביום בהיר. במהלך החופש הוא נסע פעמים רבות לתל אביב, להיפגש עם נער אחר שהכיר דרך הפורומים של איגי. יומיים אחרי החזרה ללימודים מתקשרת אליו תלמידה מהכיתה ושואלת אותו: "ל', אתה הומו?".

"התחלתי לגמגם. לא הבנתי מאיפה היא הביאה את זה. ואז היא אמרה לי לפתוח את הפייסבוק. מישהו תייג אותי בתמונה מתנשק עם הבחור שפגשתי בתל אביב על ספסל בגן העיר. חטפתי שוק. ראיתי שעשו לתמונה share 18 פעמים. על כל share היו 50 ומשהו לייקים ומלא תגובות".

והתגובות היו רחוקות מלהיות מחמיאות. "איכס, איזה מגעילים", "יש לנו סוטה בשכבה", "תמיד ידעתי שהוא מתחנגל" – אלו רק הדוגמאות העדינות.

נער מאוים על ידי נער אחר
מציקים לי (אילוסטרציה) | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

"לא ידעתי איפה לקבור את עצמי", אמר. "הייתי רק בן 13, ולא תכננתי לצאת מהארון. כל הכיתה שלי זה אוהדי בית"ר לא מפותחים, והם ממש שונאים הומואים".

היועצת סוחטת מידע באיומים

באותו בוקר, עוד לפני שנכנס לכיתה, ניגשו אל ל' תלמידים שהחלו להקניטו. "כל מיני ערסים התחילו להגיד לי בקול נשי: 'רוצה להיות חבר שלי? למה לא? בבקשה, יש לי תחת יפה'.

"בדרך לכיתה קוראת לי היועצת, מבקשת ממני להיכנס אליה לחדר. היא מתחילה לשאול אותי אם זה נכון שהתנשקתי עם בחור. כל כך התעצבנתי ואמרתי לה: 'זה לא עניינך!'. אז היא ענתה לי שזה עניינה לדעת אם קיימתי יחסי מין לפני גיל 14, כי זה לא חוקי. כשהמשכתי לסרב, היא אמרה לי שאם אני לא מספר לה הכל, היא מתקשרת להורים שלי ומספרת להם".

מרוב פחד, סיפר ל' את כל שעל לבו. "אמרתי לה שאני הומו, שאני יודע את זה מאז ומעולם, שכל השנה שעברה הלכתי לאיגי ושלא קיימתי יחסי מין. ממש כעסתי על הקטע הזה, כי יש בכיתה שלי בנים ובנות שסיפרו שהם קיימו יחסי מין – ולאף יועצת ולאף מורה זה לא מזיז. אבל פתאום אני צריך לפרט על החיים האישיים שלי".

"אבא הסתכל עלי במבט של: 'חכה חכה מה יקרה לך בבית'"

אבל את ההלם הגדול ביותר קיבל ל' כאשר היועצת קראה לו לבוא אחריה, והשניים נכנסו לחדר המנהל – שם חיכו לו הוריו. "רציתי באותו רגע לתת סטירה ליועצת. פשוט כלבה. היא סחטה אותי, ואחרי שקיבלה את מה שהיא רצתה, בכלל מסתבר שבכל מקרה ההורים שלי כבר ידעו.

"אבא שלי הסתכל עלי במבט של: 'חכה חכה מה יקרה לך בבית', ואמא שלי רק בכתה ולא הפסיקה לשאול: 'איפה טעיתי?'. הם לא הפסיקו להגיד לי כמה 'חמור' מה שעשיתי, כי זה אסור לפני גיל 14. אז אני התעקשתי שלא קיימתי יחסי מין ושזה לא עניינם. בסוף סיכמו שישלחו אותי לפסיכולוג".

איגי - ארגון הנוער הגאה
מצא את עצמו באיגי (למצולמים אין קשר לכתבה) | צילום: שני צדיקריו

משם המשיך ל' למכונית של הוריו. לכיתה הוא לא יכול היה להיכנס. "הייתי חלש מדי, פיזית נפשית, כדי להתמודד עם מה שקרה לי. כולם נגדי. ההורים, המורים, התלמידים. ומה כבר עשיתי? שלחתי אס.אם-אס למדריך שלי באיגי, שלא הפסיק לחזק אותי ולבקש ממני לעדכן אותו".

הטרדה מינית סדרתית: "התחילו לצבוט אותי בתחת"

כשהגיעו ל' והוריו הביתה, אבא שלו רצה לקחת ממנו את הטלפון. "לא הסכמתי בשום אופן. יש שם התכתבויות שלי עם הבחור ההוא, וחלקן אפילו מיניות. יש שם את ההתכתבות שעדיין נמשכה עם המדריך באיגי. אז הכנסתי את הטלפון מתחת לתחתונים, ואמרתי לו שאם הוא ייגע בי אני אתלונן עליו.

"אמא שלי לא הפסיקה לשאול את אבא שלי: 'איפה טעינו?'. רציתי למות. הרגשתי כל כך רע. התחלתי לצעוק עליהם: 'מה הבעיה בזה שאני הומו? אני אוהב את עצמי ככה!'. הם לא רצו לשמוע, ואמרו: 'אנחנו לא מדברים על זה עד שהולכים לפסיכולוג'".

למחרת הגיע ל' לבית הספר, והפעם נכנס לכיתה. "התלמידים לא הפסיקו להטריד אותי. המשיכו כאילו 'להתחיל' איתי, ואחד צבט אותי בתחת. נבהלתי וברחתי, אבל כשהם ראו שזה מרגיז אותי, הם לא הפסיקו עם זה. כולם התחילו לצבוט אותי בתחת. מאז בכל פעם שמישהו עובר לידי, הוא צובט אותי בתחת. כל פעם שזה קורה, אני מרגיש הכי מושפל בעולם".

הפסיכולוג אמר לאבא: "הבן שלך נורמלי, הבן שלך הומו"

אחרי שלושה ימים, הגיע התור לפסיכולוג. "הוא נפגש איתי, שמע ממני כמה אני בטוח בעצמי ואחרי זה קרא להורים שלי. הוא אמר להם שאני לא צריך טיפול, שהם צריכים טיפול, כדי לדעת איך להתמודד עם בן הומו. אבא שלי התחיל לצעוק עליו שהוא לא מבין כלום, שכל הפסיכולוגים זה חארטה ושילד בן 13 לא יכול לדעת מה הוא רוצה.

אבא מתעלם מבנו
אבא עדיין מסרב לדבר על זה (אילוסטרציה) | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

"הפסיכולוג אמר לו שהוא לא יכול לכפות עליו לקבל עזרה. אבא שלי לא הפסיק להגיד: 'הבן שלי לא הומו, הבן שלי נורמלי', אז הפסיכולוג כל הזמן ענה לו: 'הבן שלך נורמלי, הבן שלך הומו'. זה היה מצחיק, כמו בקרקס.

"בסוף אבא שלי עזב את המקום, והודיע חגיגית לי ולאמא שלי: 'אצלי הפסיכולוגיה נגמרה. פסיכולוגיה זה בולשיט אחד גדול'. ואז הוא הודיע לי שהוא אוסר עלי ללכת לאיגי. 'הם פיתו אותך לזה. הארגונים האלה של הסוטים, הם מפתים ילדים קטנים כדי להפוך אותם להומואים'. כמה שניסיתי להגיד לו שהוא מדבר שטויות, הוא לא רצה לשמוע.

"אני כמובן אמרתי לו שאני אלך לאיגי, ושהוא לא יכול לנעול אותי בבית. ניסיתי לשכנע אותם ללכת לתהל"ה, אבל הם לא רצו לשמוע".

"אתם לא תגידו לי אם אני מבולבל או לא!"

במשך שנה שלמה עבר ל' חוויה קשה. "יום אחד הלכתי במסדרון, ופתאום בא אלי מישהו והעיף לי חתיכת כאפה לפרצוף. אחרי זה הוא אמר: 'אני שונא הומואים'. הלכתי למחנכת שלי, ובמקום לעזור לי, היא אמרה: 'אולי תנסה להתנהג פחות מוחצן, יותר גברי?'. זה לא שהיא לא הענישה אותו. אבל המשפט הזה מקומם. מה זה העסק של אבא שלך אם אני גברי או נשי?!.

"הכי מרגיז אותי שאומרים לי: 'אתה רק מבולבל, בגיל 13 אתה לא יכול לדעת שאתה הומו'. מי אתם שתחליטו בשבילי אם אני מבולבל?! מאיפה אתם יודעים מה אפשר לדעת או לא לדעת בגיל 13? אתם הייתם פעם הומו בן 13? לא, אתם לא! אני הייתי, ולכן אני יודע איך זה. למה, אתם לא ידעתם בגיל 13 שאתם לא הומואים? זה מחרפן אותי.

"מזל שיש לי את המדריכים המקסימים של איגי, שחיזקו אותי ועזרו לי ולא נתנו לי להישבר. אני לא רוצה לחשוב מה עובר על נער שאין לו את איגי. אולי כן מצליחים לערער לו את הביטחון שיש לו בזהות שלו. אם לא איגי, לא היה לי את הכח לעמוד מול מערכת שלמה ולומר: 'אתם לא תגידו לי אם אני מבולבל או לא!'".

"אני מקווה שמורים כמו בבית הספר שלי יפסיקו ללמד בבתי ספר"

המצב עם ההורים השתפר. "הכרחתי את אמא לראות את הסרט 'תפילות לבובו', ואחריו היא פשוט בכתה ורצתה להיות לבד. אחרי זה היא התחילה להיכנס לאתר של תהל"ה ולאתרים נוספים באינטרנט ולקרוא על הנושא. ואז התחלנו לדבר על זה יותר ויותר.

"היא עדיין חיה בסרט שאני מבולבל, אבל בתוך תוכה היא יודעת שזה לא נכון. אחרי שהיא ביקרה באתר של איגי, היא גם הבינה שזה מקום שנותן ביטוי גם לנערים מתלבטים, והם לא מנסים לעודד יציאה מהארון או איזושהי עמדה. זה המקום היחיד שבו לא ניסו לקבוע בשבילי מי אני.

"אבא שלי פשוט לא מדבר על זה. כשאני מנסה לדבר איתו על זה הוא אומר לי: 'זה החיים שלך, תעשה איתם מה שאתה רוצה'. זה מעצבן, אבל זה עדיף על קודם.

"לבית הספר אני ממש מפחד לחזור. להיתקל יום יום בשנאה, בלעג, בהקנטות. אני לא יכול להתנהג כאילו זה לא מזיז לי, כי זה כן. אני לא יכול להיות כל היום במקום שבו אני מרגיש שכולם נגדי. אני יודע שהשנה אני אעשה הכל כדי לפתח מודעוּת. ככל שאני מתבגר יותר, אני גם מרגיש חזק יותר להתמודד. השנה, הראשון שצובט אותי בתחת, אני מתלונן עליו במשטרה. שילמדו כולם שזה אסור.

"אני מקווה שמורים כמו בבית הספר שלי יפסיקו ללמד בבתי ספר. אני יודע על בית ספר אחר בעיר שבו המורים הרבה יותר חכמים. יש לי שם ידיד שהציקו לו בגלל שהוא הומו, אז מיד עשו שם סבב שיחות בכל הכיתות על הומופוביה והביאו הרצאה של חוש"ן. יחי ההבדל".

איגי – ארגון הנוער הגאה

צעירים רבים מוצאים את מקומם באיגי – ארגון נוער גאה, שהוקם בשנת 2002 ומאז צמח לארגון הלהט"ב הגדול בישראל עם פעילויות ב-22 ערים ויישובים ברחבי הארץ: מקריית שמונה עד באר שבע. מעל 1,500 נוער וצעירים משתתפים מדי שנה בפעילויות של איגי, ומספקים תמיכה, פעילויות ואזן קשבת.

בין התכניות שמפעיל איגי, תמצאו קבוצות חברתיות, קבוצות נושא (מנהיגות לסבית, נשאי HIV, טרנסג'נדרים, דתיים ודתיות), מועדון נוער, חוגים, קבוצות מנהיגות ופורטל אינטרנט לצעירים. המטרה המרכזית של הפעילויות היא לייצר תחושת שייכות לקהילה הישראלית בכלל והלהט"ב בפרט.

>> להצטרפות לארגון הנוער הגאה – ליחצו כאן 

>> נער בן 14: "אלוהים, למה בראת אותי הומו?"

>> לצאת מהארון בפני התלמידים. המדריך השלום

>> איך תתמודדו אם הילד יצא מהארון? ניצה ואיריס עונות